מעבר לריבוי השיחות במהלך התיחור וגם בזמני הגשת ההצעות, הצביעה המאשימה על הצעות מסוימות שהוגשו ושיש בהן, לשיטתה, לתמוך בטענותיה. כך הצביעה על הצעתו הראשונית של גלעד בתיחור המקוון (384,000 דולר, משעה 09:40) שהייתה זהה להצעה הראשונית של שחר (אף שקודם להגשת הצעתו של גלעד שחר כבר הגיש הצעה זולה יותר על סך של 372,000 דולר, בשעה 09:35), ועל הצעתו השנייה של שוחט (383,994 דולר, משעה 09:45) שהייתה נמוכה בשישה דולר בלבד מהצעתו של גלעד באותה עת, ובשלב שבו המתחרים לא היו חשופים למחירי ההצעות המתחרות (בן שמואלי, כל אחד יכול היה לראות את מיקומו ביחס לשאר, ע' 2309 ש' 13-5; שוחט, ע' 6775, ש' 14-2). אכן, אפשר שמדובר בהתנהלות שאיננה מקרית ואשר יכולה להקים חשד לכך ששחר שיתף את שוחט במחיר ההצעה שהגיש גלעד (ההסבר שנתן שוחט לדברים לא היה לגמרי ברור או משכנע, ע' 6776). אלא שמכך לא ניתן להסיק מעבר לספק סביר כי שוחט הסכים להגיש הצעות שיהיו גבוהות מאלה של ווי על מנת לאפשר לה לזכות כמיוחס. כאמור לעיל ראינו כי בשלבים מסוימים שוחט אף הגיש הצעה נמוכה מזו של ווי, בלא שנטען או הוכח כי הדבר נעשה בתיאום עם שחר ולצורך הצגת-שווא של תחרות כאמור. כאמור לעיל, מחלק מהדברים שאמר שחר עלתה האפשרות כי הורדת המחירים על ידי המתחרים נעשתה שלא בתיאום עמו ואף אילצה אותו להוריד את מחיר הצעתה של ווי.
- דברי שוחט - המאשימה מצאה באמרות שונות של שוחט, בחקירתו ברשות ובעדותו במשפט, תמיכה לטענה כי נעשה הסדר כובל לתיאום הצעות המחיר כך שהצעתה של ווי תהיה הזולה ביותר על מנת לאפשר לה לזכות בתיחור המקוון.
שוחט לא הכחיש בחקירתו ברשות ובעדותו במשפט כי שוחח עם שחר במהלך התיחור המקוון (למשל, ת/240, ש' 410-407; ע' 6783, ש' 14-13). לצד זאת, בחקירתו ברשות ובעדותו בבית המשפט הכחיש שוחט כי תיאם עם שחר את מחירי הצעותיה של מטריקס ועמד על כך שהציע את המחירים שהציע באופן עצמאי (למשל, ת/240, ש' 406-405, ע' 6783, ש' 10-8).
המאשימה הפנתה בסיכומיה לאמרות שונות של שוחט המעידות לשיטתה כי היה צד להסדר כובל בתיחור המקוון. בין היתר אמר שוחט בחקירתו כי "יכול להיות שגם דיברנו על המכרז הזה. על המחירים. מאיפה המכרז מתחיל ולאיזה מספרים הגיעו" (ת/240, ש' 409-408); כי יכול להיות שדיברו "על איפה אנשים הולכים במחירים" (ת/240, ש' 415); כי "יכול להיות שברגע שנעצרתי והגעתי לעלויות שלי אמרתי שזהו, אין לי יותר איפה לרדת אבל לא מעבר לזה" (ת/240, ש' 423-422). בהמשך ציין שוחט כי לא דיברו על המחירים שהם מגישים במכרז "על המחירים לא" אבל שייתכן שכשראה שמישהו מוריד מחיר התקשר לשחר וקילל "מאיפה הוא מביא את המחירים האלה" (ת/240, ש' 527-522), כי יכול להיות ששחר אמר לו לא להשתולל במחיר (ת/240, ש' 698) או ששחר התקשר אליו אחרי שראה שמישהו מוריד מחיר והתקשר לשאול את שוחט "אתה משתולל?" (ת/240, ש' 721-719). במקום אחר בחקירתו אמר שוחט "גם אם הוא [שחר] זרק לי אל תשחוט מחיר [ואמרתי לו] ... בסדר בסדר, זה עדיין לא מונע ממני להגיע כמעט לקוסטים שלי. כבר ראינו שיגעונות של אחרים שהגיעו לאנדרקוסט" (ת/240, ש' 710-706, וראו ע' 6919, ש' 13-6 בהתייחס לכך שהכוונה הייתה "ואמרתי לו בסדר בסדר" ולא כפי שנרשם בחקירה); ובמקום אחר אמר "יכול להיות שהוא [שחר] זרק לי, חיים אל תשחוט, חיים אל תתאבד, הוא יכול גם להגיד לי העסקה שלי בכל מצב כי יש לי עדיפות מ-IBM" (ת/240, ש' 713-711). בעדותו התייחס שוחט באורח דומה לתוכן השיחות עם שחר. שוחט העיד כי אינו זוכר על מה היו השיחות כי השיחות לא נסבו על המחירים, "אבל מי חותך, מי מוריד מחירים, מי משתתף, למה משתתפים, כמה משתתפים יש, מה קורה, זה שאלות שיכולות להישאל בשביל לקבל מידע לעצמך ולדעת מה קורה..." (ע' 6905, ש' 19-15); " הוא [שחר] יכול להתקשר בשיחה מסוימת ולהגיד תשמע אל תשחטו מחירים, יא הורגים אותי, כאלה דברים אבל הוא לא יכול להגיד מעבר לזה אל תוריד מחיר..." (ע' 6913, ש' 3-2; ע' 6920, ש' 20-18; וראו גם ע' 6915, ש' 18-12, שם העיד כי לא אמר לשחר בכמה הוא מגיש אבל יכול להיות שאמר לו תראה "איזה חארות" איזה מספרים מגישים; ע' 6920, ש' 22-18).