כך או כך, בכל האמור אין כדי לשנות את המסקנה המרשיעה ביחס לתיאום נושא האישום החמישה עשר - בל"מ חידוש רישיונות - שנסב על מתווה עסקה שונה וכאשר לעת הבל"מ והתיאום כלל לא היה ידוע אם יש כדאיות להתקשר בעסקת ELA ואם זו תבשיל.
- ההגנה טענה כי פנייתה של וינשל לקבל הצעות מחיר במסגרת בל"מ חידוש רישיונות הייתה בבחינת "גישוש ראשוני ולא רציני" (ס' 704 לסיכומי הראל). ההגנה ביקשה להיבנות מעדותה של וינשל שלפיה "לא בוצע תיחור בין חברות" "כי התיחור הכוונה זה כבר השלב היותר מתקדם של הזמנה. זה ועדת רכש, זה כל התהליכים של הרכש בתוך החברה", כי וינשל קיבלה הצעות ולא התקדמה עם זה, כי אפשר לקבל הצעות מחיר "כדי שיהיה את הרפרנס הראשוני" שלאחריו יתחיל תהליך הרכש, שלאחר הרפרנס הראשוני תהיה "תחרות" (ע' 636, ש' 22 - ע' 638, ש' 7). נראה כי בכך ביקשה ההגנה לטעון כי מדובר בקבלת הצעות ראשונית, שלא במסגרת ההליך התחרותי, ומשכך - נראה שזו הטענה - אין חשש לפגיעה בתחרות.
עמדנו לעיל בהרחבה על כך שתיאום הצעות מחיר גם כשהוא נעשה בשלב ראשוני הוא פסול ועולה כדי עבירה (ראו הדיון בפסקה 491 לעיל שם נדונה טענה דומה ביחס לפנייה של גנדלמן נושא האישום השביעי; ראו גם בפסקאות 342-340, בפסקה 469 ובפסקה 877 לעיל). האמור שם יפה בהתאמה לענייננו ואין צורך לחזור על הדברים. תיאום בנוגע למחיר מוצע - גם בשלב הראשוני - הוא אסור מטבעו ובא בגדרי החזקות החלוטות. מעבר לכך, מעדותה של וינשל עולה בבירור כי הצעות המחיר שביקשה נועדו לשמש את גורמי הרכש בתהליך הרכש, להוות את העוגן למחיר ולתיחור, כי היא - שלא ידעה על דבר התיאום - אף ניסתה לנהל מו"מ עם גלעד על מנת לקבל הצעת מחיר טובה יותר מהראל (ת/87) וברי כי תיאום ההצעות עלול היה לפגוע בתחרות. גם כאן, עצם התיאום בין שחר לגלעד חותר תחת הטענה כאילו מדובר בשלב "לא רציני" ובמשמע נטול כל חשיבות, משמעות או פוטנציאל השפעה על התחרות (שם, וגם עדותה של וינשל כי חשה מרומה כשנודעו לה הדברים, ע' 607, ש' 16 - ע' 608, ש' 21, כמו גם ניסיונה לנהל מו"מ מול גלעד לאחר הצעתו, חותרים תחת הטענות כאילו מדובר בהליך ראשוני חסר משמעות).
- ההגנה טענה כי בל"מ חידוש רישיונות היה פיקטיבי וכי זכייתה של ווי הייתה ידועה וברורה מראש (למשל, ס' 693 לסיכומי הראל, ס' 531 לסיכומי ווי). הנאשמים הצביעו על אינדיקציות שונות התומכות לשיטתם בכך שזכיית ווי הייתה מובטחת. בכלל זה הצביעו על כך שווי הגישה לוינשל הצעה עוד קודם שנשלח הבל"מ (ת/90); כי וינשל שלחה רק לווי את עדכון תכולת הבל"מ (נ/60, ת/550); וכי ההצעות שהוגשו לבל"מ חידוש רישיונות היו שונות זו מזו בהיבטים מסוימים בתכולתן (ת/85, ת/86, ת/552, וינשל, ע' 671, ש' 5-1) ומשכך כי לא ניתן היה להשוות ביניהן ווינשל אף לא השוותה ביניהן (ע' 671, ש' 21-13).
אין לקבל טענות אלה.