צייגר והראל הוסיפו וטענו כי גלעד הגיש הצעות מתואמות כדי לסייע לשחר גם במקרים שבהם היה מדובר בלקוחות שאינם בתחום אחריותו, תוך חריגה מכללי החברה, ובאופן שיכול היה להעמיד את הראל בסיכון ולפגוע באנשי מכירות אחרים שהלקוחות היו בתחום אחריותם (ת/273 ביחס להצעת מחיר לסיבידיה לבקשת שחר; ת/263 ביחס להצעת מחיר למקורות לבקשת שחר; ת/102, ת/460 ביחס להצעת מחיר לתדיראן לבקשת שחר; ע' 5316, ש' 13 - ע' 5321, ש' 5; ע' 5984, ש' 16-7). אלא שכתב האישום לא נסב על הגשת הצעות ללקוחות אלה. בטענות ביחס אליהם אין כדי לשנות מהמסקנה כי במעשים המיוחסים בכתב האישום פעל גלעד להגשת הצעות בהליכים תחרותיים לאלתא ולתערעור אזרחי בגדרי תחומי סמכותו, אחריותו ושיקול דעתו ולקידום ענייניה של הראל (לטענה דומה בזיקה לאישום השניים עשר ראו בפסקה 774 להלן).
לבסוף יצוין כי בסיכומיה טענה הראל כי גלעד פוטר מעבודתו בהראל זמן מה לאחר שחרורו מהכלא (ס' 162 לסיכומים, בהשלמה לע' 5573, ש' 19 - ע' 5574, ש' 4). אפשר שסברה שיש בכך כדי לתמוך בטענה כי גלעד פעל לכתחילה שלא לטובתה. אלא שהסתבר שלא כך הם פני הדברים וכי גלעד המשיך לעבוד בהראל (ע' 6994, ש' 12-9). כך או כך, אין בטענה זו של הראל כדי לשנות.
טריפל סי - נחום ונוה הם אורגנים של טריפל סי
- נחום - כאמור נחום שימש במועדים הרלבנטיים כמנכ"ל ובעלים של טריפל סי (ת/236, ש' 22-21, 36-35). נחום היה אחראי על ניהול כלל ענייניה ועסקיה של טריפל סי. על פי אמות המידה שלעיל, היה נחום אורגן של טריפל סי. נחום בחר שלא להעיד במשפט. בסיכומיהם ניסו טריפל סי ונחום לתלות זאת בהליכים שננקטו נגדו הן בהליך זה הן בהליך נוסף, על הקושי הנטען העולה מכך ובעיקר במצבו הרפואי של נחום. אלא שלא הובאו ראיות של ממש לעניין זה ובפרט לא הונחה תשתית לכך שמדובר במצב רפואי שאינו מאפשר להעיד (ומה שהוצג בע' 160, ש' 2 ולא הוגש התייחס למיטב הזיכרון אך לאי התייצבות לישיבה באותו היום). הימנעות נחום מלהעיד פועלת לחובתו (ס' 162 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). מכל מקום, בסיכומיהם לא חלקו נחום וטריפל סי על כך שנחום היה אורגן של טריפל סי (ע' 6988, ש' 23-21).
- נוה - נוה עבד במועדים הרלבנטיים כנציג מכירות בטריפל סי. בחתימתו הדיגיטלית שהופיעה בשולי הודעות דוא"ל ששלח, למשל ללקוחות, צוין תפקידו כ- Sales Account Executive (למשל, ת/7). בתפקידו בטריפל סי היה נוה אחראי על הטיפול במספר לקוחות גדולים ובהם התערעור אזרחי (ובכלל זה אלתא), הבנק הבינלאומי, שופרסל ועוד (ע' 62, ש' 24-21, וראו גם ע' 63, ש' 24-23 תוך התייחסות לתפקידו כמנהל מכירות). ברמה הפורמלית היה נוה כפוף לחסיה נחום (חסיה) סמנכ"לית המכירות של טריפל סי (ואחותו של נחום) והיא הייתה כפופה לנחום, מנכ"ל החברה ובעליה (ע' 66, ש' 23-20). עם זאת, בפועל היה לנוה קשר ישיר מול נחום. נוה העיד כי העדיף לעבוד ישירות מול נחום ובפועל גם עבד מול נחום במישרין, תוך שהסביר שעבודה ישירה כאמור עם נחום שישב קומה אחת מעליו אף התיישבה עם אופי התנהלותה של טריפל סי, כ"חברה משפחתית" (ע' 66, ש' 24, ע' 67, ש' 20, תוך התייחסות לדברים שאמר בת/2, ש' 81-71; וזאת אף שהחברה מנתה באותה עת כ- 80 עובדים, ע' 283, ש' 19 - ע' 284, ש' 20; בהקשרים מסוימים ניכר מתשובותיו כי נוה נהג לעדכן דווקא את נחום ולא בהכרח את חסיה, ע' 80, ש' 22 - ע' 81, ש' 81, ש' 3, בהמשך לדבריו בת/2 ש' 170-169).
בגדרי תפקידו היה נוה אחראי להציע ללקוחות שבתחום אחריותו פתרונות מחשוב. בכל הנוגע לתערעור אזרחי ולאלתא נוה הוא שטיפל בבקשות להצעות מחיר (ע' 63, ש' 24-6, ע' 64, ש' 16-5, וכן ת/2 ש' 56-47). אנשי התערעור אזרחי פנו לנוה כאיש הקשר שלהם בטריפל סי לצורך טיפול בבקשותיהם להצעות מחיר ולשם קבלת הצעות כאמור (למשל, ת/154, ת/156, ע' 1128, ש' 13 - ע' 1130, ש' 20). נוה הוא שהיה אמון על הגשת הצעות מחיר לתערעור אזרחי ולאלתא בשמה של טריפל סי והוא שהגיש את ההצעות בפועל לתערעור אזרחי ולאלתא (למשל ההצעות: ת/7, ת/23, ת/154, וראו גם נ/18). אף אם הצעותיו של נוה היו טעונות בדיקה ואישור של חסיה ונחום, הרי שההצעות שהגיש היו בשמה של טריפל סי והם חייבו וזיכו את החברה (ע' 249, ש' 19-16, בהמשך לדבריו בת/2, ש' 168-164; ראו גם הצעות נוה לאלתא בגדרי האישום השביעי, נ/5, ת/7). בנסיבות אלה יש לראות בנוה, בהתאם למבחן הפונקציונלי, ובשים לב לתפקידו כמי שטיפל בבקשות להצעות מחיר וכמי שהגישן לתערעור אזרחי ולאלתא, כאורגן של טריפל סי ככל שעסקינן בהגשת הצעות מחיר להליכים התחרותיים נושא כתב האישום.
- נחום וטריפל סי טענו בסיכומיהם כי נוה לא היה אורגן של טריפל סי. בהקשר זה טענו כי נוה לא היה מנהל בחברה; כי אף לשיטת המאשימה נוה היה נציג מכירות בלבד ולא מנהל מכירות; כי היה כפוף לחסיה, סמנכ"לית המכירות ולא לנחום שהוא שהיה בעל הסמכות הקובעת בפרט בכל הנוגע לתערעור אזרחי (ע' 66, ש' 22 - ע' 67, ש' 20, אף ששם העיד נוה גם כי בפועל עבד במישרין מול נחום); כי היה עובד מן המניין שישב בקומת המכירות, שם ישבה גם חסיה, ולא בקומת ההנהלה (ע' 284, ש' 20-11; וראו גם ההפנייה לת/2 ש' 315-312 שם התייחס נוה לעצמו כאל ה"צעיר בחבורה" מבחינת מעמד); כי נוה לא היה מוסמך להתחייב בשם טריפל סי שכן העיד כי לא יכול היה להוציא הצעות מחיר בלא בדיקה ואישור של חסיה ונחום וכי מעל סכומים מסוימים נדרשה חתימתו של נחום (ע' 249, ש' 18-16, ע' 150, ש' 24- ע' 151, ש' 3; שאף שמדבריו עלה שלעיתים דובר בלא יותר ממעבר שגרתי, סטנדרטי, כך שהצעות שהציע אושרו בלא התערבות או עמדה, שם, תוך הפנייה לת/2 ש' 367-360); כי נחום הוא שהיה בקשר עם אנשי יבמ (ע' 150, ש' 24 - ע' 151, ש' 3); כי נווה פוטר בחודש אוקטובר 2010 ולאחר פחות משלוש שנות עבודה בטריפל סי, בין היתר משום שלא עמד ביעדי המכירות (ע' 65, ש' 9 - ע' 66, ש' 12); וכי לנוה לא הייתה אפשרות להוציא לפועל קשר עסקי לרכש הדדי בין טריפל סי לבין ווי או הראל נוכח היחסים העכורים בין נחום למנכ"לי החברות האחרות (ע' 80, ש' 18-10, ת/2, ש' 308-302).
- בטענות שהעלו נחום וטריפל סי אין כדי לגרוע מהמסקנה כי נוה היה במועדים הרלבנטיים אורגן של טריפל סי בכל הנוגע לענייננו. נוה היה אחראי על התערעור אזרחי ואלתא ועל הטיפול בבקשות להצעות מחיר. הוא עבד בהקשר זה במישרין מול נחום, מנכ"ל החברה, בעליה ונותן הטון בה. הוא היה איש הקשר של אנשי התערעור אזרחי שראו בו את הכתובת לפניותיהם בכל הנוגע להליכים התחרותיים נושא הבקשות להצעות מחיר. נוה הוא שהיה מופקד על הגשת הצעות המחיר לתערעור אזרחי מטעמה של טריפל סי והוא שהגיש את הצעות בפועל. אף אם לא היה לו שיקול דעת מלא ואף אם ההצעות נדרשו לאישור אחרים בטריפל סי הרי שההצעות שהגיש, מכוח ובגדרי תפקידו, חייבו וזיכו בסופו של יום את טריפל סי. זאת, אף אם נוה לא נשא בתפקיד בכיר ואף אם לא היו לו סמכויות בהיבטים מסוימים, למשל מול יבמ. בנסיבות אלה ועל פי אמות המידה שפורטו לעיל, נוה היה אורגן של טריפל סי ככל שמדובר בהגשת הצעות מחיר בהליכים התחרותיים נושא כתב האישום.
- נחום וטריפל סי הוסיפו וטענו כי נוה פעל בניגוד להנחיות טריפל סי. בהקשר זה נטען כי למרות שלטריפל סי לא היה עניין להמשיך ולמכור לתערעור אזרחי נוה עצמו המשיך לנסות למכור לתערעור אזרחי (ת/2, ש' 64-70, שם תיאר נוה כי עמדת טריפל סי נבעה מירידה ברמת הרווחיות ובשל הפניית פעילות לכיוונים אחרים) וכי נחום נזף בו לא אחת על כך שהוא, נוה, מקדיש זמן רב מדי לאלתא (ע' 285, ש' 7 - ע' 286, ש' 5). גם בטענות אלה אין כדי לשנות מן המסקנה כי בנסיבות העניין ראוי להטיל על טריפל סי אחריות בגין מעשיו של נוה. נוה פעל במסגרת מילוי תפקידו, לטובתה של טריפל סי ולשם קידום האינטרסים שלה, כפי שתפס אותם. מכל מקום לא פעל כדי לפגוע בטריפל סי או לשם הפקת רווח אישי. כאמור לעיל, נחום עצמו בחר שלא להעיד. אף לא הובא עד אחר כלשהו מטעמה של טריפל סי באופן הפועל לחובתה. גם לגופן של הטענות, אף אם מהראיות עולה כי בשלב מסוים סברה טריפל סי כי האינטרס העסקי שלה הוא לצמצם את היקף פעילותה מול התערעור אזרחי ואלתא הרי שבפועל המשיכה טריפל סי לפעול בהמשך גם מול התערעור אזרחי ואלתא בפרויקטים שונים (ע' 86, ש' 20-17; ע' 165, ש' 27-22; וראו גם למשל, ס' 131 ואילך לסיכומי נחום וטריפל סי ביחס לאישום השבעה עשר (מראשית 2012 ולאחר עזיבת נוה), וכן התנהלות טריפל סי באמצעות נוה בגדרי האישום השביעי (אוגוסט 2010), וראו גם להלן בפסקה 487). מעבר לכך, זולת טענה כללית באשר לפניה של החברה או למדיניותה העסקית, נחום וטריפל סי לא טענו בסיכומיהם כי בהתנהלותו בקשר עם הצעות המחיר נושא האישומים פעל נוה בניגוד להוראה מפורשת שניתנה לו או חרף התנגדות מי מהממונים עליו מראש או בדיעבד. במקרים מסוימים עלה מהראיות כי ההיפך הוא הנכון (ראו למשל, ע' 81, ש' 17-3, על בסיס ת/2, ש' 179-169, שם העיד נוה כי עדכן את נחום בתוצאות הפגישה וההבנות נושא האישום הראשון וכי נחום לא התנגד לעצם ההבנות).
האישומים שבכתב האישום
- נפנה עתה לדון באישומים שבכתב האישום - שמונה עשר במספר - לפי סדרם.
- קודם לדיון נציין כי הנאשמים העלו מספר טענות הגנה בעלות תחולה כללית-רוחבית על יסוד טענות באשר לאופן התנהלות הגורמים השונים בתחום רכש המחשוב.
בכלל זה הצביעו על כך שלעיתים המִנהלת הטכנית של הפרויקט בתערעור אזרחי פעלה מול אחד הספקים בשלבים מוקדמים לשם אפיון הפתרון הנדרש והתצורה וכי במצב דברים זה כאשר בהמשך הדרך עבר הטיפול לגורמי הרכש, הלכה למעשה לא הייתה לאנשי הרכש אפשרות אמיתית לרכוש את התכולה מספק אחר. בנסיבות אלה, זו הטענה, פניות אנשי הרכש בהליכי בל"מ - בקשה להצעות מחיר - לא היו אלא למראית עין, בבחינת "הצגה" ועל מנת למלא אחר נוהליה הפנימיים של התערעור אזרחי ו"לסדר את תיק הרכש". טענות דומות הועלו ביחס למקרים שבהם דובר ברכש של ציוד שהיווה רכש המשך או הרחבה של מערכת שנרכשה בעבר מספק מסוים.