ההגנה הפנתה ל-נ/131. מדובר באישור של יבמ מראשית שנת 2009 שלפיו, נכון למועד האישור, ווי משמשת כ- Industry Solution Integrator למוצרי אחסון N-Series לפרויקט MPR של אלתא. המסמך אינו מתייחס לבלעדיות של ווי. אין בו כדי לשלול אפשרות לאספקה על ידי ספק אחר (וראו - נ/130, שם הציע לביד עצמו את הראל כמי שיכולה לתת מענה לבל"מ; ראו גם הפנייה של גלעד למנשה, ת/175, שממנה עולה בבירור כי הראל ראתה את עצמה, למצער הציגה את עצמה, כמי שמסוגלת לספק את המערכות הנדונות). המסמך נ/131 נעשה כמעט שלוש שנים קודם לבל"מ מערכות אחסון. לא הוברר אם הייתה לו נפקות כלשהי בשנת 2012. מנשה - הוא שהוציא את בל"מ מערכות אחסון מטעם ממן - השיב בעדותו כי זו הפעם הראשונה שהוא רואה את המסמך וכי אינו מכיר אותו (ע' 1495, ש' 21-18, ע' 1496, ש' 22-16). גם לביד מיבמ העיד שאינו מכיר את המסמך (ע' 6452, ש' 28-27). ממילא אין כל ראייה לכך שמי בממן או בתערעור אזרחי סבר שהמסמך רלבנטי או מחייב בכל הנוגע לבל"מ מערכות אחסון. מעבר לכך, אפילו היה נטען כי המסמך משקף התחייבות חוזית כלפי ווי וכי זו חלה על הבל"מ הנדון - ונראה כי בסיכומי ההגנה אין טענה ממשית כאמור - לא היה בכך כדי להתיר לעשות הסדר לתיאום הצעות מחיר (ראו הדיון בפסקה 180 לעיל).
גם הטענה כאילו מדובר בהרחבה של פרויקט קיים של ווי לא בוססה בראיות. לא הוצגו ראיות כאילו בל"מ מערכות אחסון נסב על הרחבה של מערכת קיימת שסופקה על ידי ווי ושיש לה אחריות של ווי. ההגנה הפנתה בסיכומים לדברים שאמרו בהקשר זה מנשה ולביד בעדויותיהם. אלא שעיון בדברים אלה מעלה כי מדובר באמירות כלליות, שבחלקן לא התייחסו כלל לאישום הנדון, ואשר נאמרו על דרך ההשערה בלבד. אין בהן כדי להניח תשתית ראייתית לנטען (לביד, ע' 6458, ש' 28 - ע' 6459, ש' 5-1, שם השיב כי אין לו מושג למה שלח דוא"ל מסוים לווי והעלה כהשערה בלבד שאולי מדובר בהרחבה; ע' 6465-6463, שם התייחס להרחבות באופן כללי בלא התייחסות ממשית לבל"מ הנדון; מנשה, ע' 1456, ש' 3-1, 19-10, שם נשאל והשיב על הרחבות לפרויקט קיים ולסוגיית האחריות בלא להתייחס לבל"מ שכאן, ותוך שציין כי לא בהכרח ווי היא שתזכה, ש' 13 שם). משלא הונחה תשתית לטענה כי מדובר בהרחבה לפרויקט של ווי, ממילא גם נשמט הבסיס לטענה הנסמכת על כך כאילו היה ברור שווי היא שתזכה בבל"מ. מכל מקום, אפילו היה מדובר בהרחבה למערכת אחסון קודמת, הרי שאין מניעה לרוכשה מספק אחר וכך או כך אין הצדקה לתיאום אף אם יש יתרון ברכישה מאת הספק המקורי (ראו והשוו הדיון בפסקאות 771-770, 773, 831 ו-834 לעיל).