הפגישה
- מהראיות עולה כי במועד כלשהו קודם ליום 5.5.09 התקיימה פגישה בין נציגי ווי, הראל וטריפל סי, שהיו כאמור לעיל ספקים מורשים של מוצרי יבמ לתע"א.
הפגישה התקיימה במשרדו של צייגר בהראל (עדות שחר, ע' 2642, ש' 12-9; ת/557(8), ש' 63-61, 91-90; כך אישר גם צייגר בהודעתו ת/222, ש' 783-778, 823-821 אף שבעדותו טען כי הפגישה לא נערכה במשרדו אלא במשרדי הראל, ע' 5815, ש' 6-1; ע' 5322, ש' 18-8).
בפגישה נטלו חלק ארבעה משתתפים: צייגר וגלעד מהראל, שחר מווי, ונוה מטריפל סי (עדות שחר, ע' 2677, ש' 22-13; ע' 3138, ש' 12-6; עדות נוה, ע' 70, ש' 11; עדות צייגר, ע' 5322, ש' 18-8). צייגר שהיה באותה עת מנהל מכירות של צוות המגזר הציבורי בהראל היה הבכיר מבין משתתפי הפגישה (ת/222, ש' 779). שחר העיד כי צייגר הוא שיזם את הפגישה (ע' 3338, ש' 22-21). הפגישה ארכה כשעה (עדות נוה, ע' 70, ש' 2).
הודעת הדוא"ל לאחר הפגישה (ת/1)
- ביום 5.5.09, לאחר הפגישה, שלח שחר ליתר משתתפי הפגישה - צייגר, גלעד ונוה - את סיכום הפגישה (ת/1). לדוא"ל צורף קובץ - טבלה - ששמו "חלוקת עבודה לפי הסכם". בגוף הדוא"ל כתב שחר: "בהמשך לפגישתנו רצ"ב הסיכום, שימו לב שאין קורולציה וצריך לאזן את המספרים, אני מעדיף לעשות בפגישה ולא במייל" (קו תחתי הוּסף).
הסיכום שצורף, ששמו כאמור "חלוקת עבודה לפי הסכם" נערך בטבלת אקסל (צורפה בגדרי ת/1). הטבלה כוללת מספר עמודות ובכלל זה של שם הפרויקט של התע"א; ציון סכום ביחס לכל פרויקט תחת עמודה שהוכתרה "מוביל" הפרויקט (ווי, הראל או טריפל סי); ציון סכום תחת עמודה שכותרתה "רכישת ציוד מ" אחת החברות, וכן עמודה המתייחסת לרבעון הביצוע הצפוי (Q2 או Q3). מתחת לטבלה צוינו סכומי סך כל עסקיה של כל אחת מהחברות בין כמובילה ובין כחברה שממנה נרכש ציוד. כך נראה הסיכום:
- תכתובת הדוא"ל שנשלחה בעקבות הפגישה והטבלה שצורפה לה תומכות בעובדות שיוחסו בגדרי האישום הראשון. מהמסמכים עולה כי מדובר בסיכום בין נציגים של שלוש החברות הנאשמות, שהן ספקיות מורשות מרכזיות של ציוד יבמ לתע"א, בדבר חלוקת פרויקטים בתע"א. לפי הסיכום: חברה אחת, המובילה, היא שתזכה בפרויקט והיא תקנה מאחרות ציוד בסכום מסוים, כך שבסיכום הדברים כל חברה תזכה בסך עסקים כספי בהיקף דומה (ומאחר שיש פערים בין הסכומים הכוללים בתחתית הטבלה ביקש שחר לאזן את המספרים).
העדויות ביחס לסיכום ולאופן שבו אמור היה לצאת אל הפועל
- במשפט העידו שלושה מבין ארבעת משתתפי הפגישה: שחר, נוה וצייגר. העדויות תומכות הן בכך שנעשה הסדר כמיוחס הן ביחס לתוכנו של ההסדר.
- נוה ציין בעדותו כי בפגישה היה "סיכום" שבפרויקטים בהם אחת מהחברות זכתה בעבר והתערעור אזרחי מבקשת הצעת מחיר להמשך "להשתדל לאפשר את ההמשך" (ע' 78, ש' 3-1; ע' 71, ש' 25-17, בהתבסס על דבריו בת/2, ש' 142-140; יש להעדיף אמירות אלה המנוגדות לאינטרס על פני ניסיונותיו לסייג ממשמעות הדברים במקומות אחרים). נוה הסביר כי הדרך "לאפשר" לחברה שזכתה בעבר את "ההמשך" היא כך שהצדדים ידברו ביניהם והחברות האחרות לא יגישו הצעת מחיר מטעמן או שיגישו הצעת מחיר גבוהה כך "שמי שצריך לזכות יזכה" ושקובעים מי יגיש כמה (ע' 73, ש' 20-19, ש' 25-23; ע' 78, ש' 6-4; גם כאן יש להעדיף אמירות אלה שנאמרו בניגוד לאינטרס). בעדותו התייחס נוה לסיכום כאל "יותר הבנות" ולא כהסכם (ע' 81, ש' 17-12; בעקבות דבריו בת/2, ש' 175). כפי שהובא לעיל בחלק הנורמטיבי, המונח הסדר התפרש באורח רחב ו"הבנות" כאמור באות בגדרו בנקל.
- שחר אישר בעדותו, לא אחת בהתבסס על דברים שאמר בהודעותיו בחקירה, כי הכוונה ב"חלוקת עבודה לפי הסכם" היא שבמקום בו חברה אחת החלה לעבוד עם התערעור אזרחי בפרויקט מסוים החברות האחרות "יפרגנו לה", לא "יפריעו לה" ויתנו לה "להמשיך לעבוד" (ע' 2632, ש' 9-5; ע' 2652, ש' 9-7; ע' 2644, ש' 23-16). לדברי שחר, צייגר הוא שביקש זאת בפגישה. שחר ציין כי כל אחד מהצדדים הכין את רשימת המקומות שבהם הוא עובד וצייגר ביקש שווי וטריפל סי לא יפריעו להראל במקומות שבהם היא עובדת ובתמורה הראל לא תפריע לווי וטריפל סי במקומות שבהם הן עובדות. כנשאל על הסיכום נושא אישום זה בעדותו אישר את הדברים ואמר "אני חושב שבגדול זאת הסיבה שכולנו התכנסנו פה כי זה נכון" (ע' 2644, ש' 23-16; ויש להעדיף עדותו זו על פני דברים שאמר במקומות אחרים, לא אחת בניסיון בולט להתאים תשובותיו לאינטרס ההגנה ותוך אישור כמעט אוטומטי של מה שהוצע לו על ידי ההגנה; ראו גם עדות שחר ביחס לצירופו של נוה לתכתובות בעניין האישום השני (ת/377, ת/17) כי "בחלק מהפרויקטים סוכם שיעקב [טריפל סי] יזכה, אז הוא [גלעד] כנראה רוצה להראות לו שאנחנו בסדר, לא דורכים אחד על השני", ע' 2678, ש' 18-16).
- מעדותו של שחר עלה כי הסיכום ל"חלוקת עבודה" נסב גם על פרויקטים שבהם רצתה מי מהחברות לעבוד בעתיד ולא רק על פרויקט שבו כבר החלה לעבוד. בהתייחס לרישום "מוביל" בטבלה העיד כי "מוביל זה אומר שהמקומות שהראל רוצים לעבוד בפרויקט הזה ... שרוצים, כן." (ע' 2655, ש' 5-1) וכי "מוביל" זה "מי שרוצה לזכות בפרויקט" (ע' 2660, ש' 18-16 והתיקון שעשה לאחר מכן מיד ובעקבות הערה של מי מעורכי הדין לא היה משכנע). היינו, הסיכום התייחס הן לפרויקטים שבהם החלה אחת החברות לטפל בפרויקט הן לפרויקטים בהן רצתה מי מהחברות לעבוד בעתיד אף בטרם החלה לעבוד בו (ע' 2661, ש' 9-5, שם אישר את האמור בהודעתו, ת/557(4), ש' 729-728, כי מוביל זה מי שעובד בפרויקט או מי שאמור לעבוד בו "לפי ההסכם שלנו"). עדותו זו של שחר תואמת דברים נוספים שאמר בחקירתו ושלפיהם: "בטבלה אנחנו רשמנו את מי שכבר עובד במקום וקבענו בגדול שהוא יישאר לעבוד שם מבלי שיפריעו לו אבל יכול להיות שזה לא היה בדיוק שוויוני בין שלושת החברות אז ניסינו לעשות שינויים ולחלק את הפרויקטים בצורה שוויונית" (ת/557(4), ש' 783-781; יש להעדיף דברים אלה של שחר, שבעדותו טען כי אינו זוכר אותם (ע' 2659, ש' 12 - ע' 2660, ש' 5), זאת משנאמרו בניגוד מובהק לאינטרס, ובשים לב לכך שהם מתיישבים עם חלקי עדותו שהובאו לעיל; ראו גם הודעת צייגר, ת/222, ש' 640-637 שם אישר כי התייחסו גם לפרויקטים עתידיים, דוגמת פרויקט קוליברי (שיוזכר להלן) וכן עדות צייגר, ע' 5385, ש' 23-22). כלומר, הסיכום נועד להביא גם לאיזון מסוים בהיקף העבודה של החברות הנאשמות מול התע"א. כאמור לעיל, גם בהודעת הדוא"ל ששלח שחר לאחר הפגישה (ת/1) הוא ציין את הצורך "לאזן" את המספרים. בהקשר זה הסביר שחר בעדותו כי הצורך לאזן נבע מכך שהראל הייתה יותר דומיננטית ורצתה יותר פרויקטים, אלא שזה לא היה הוגן והסיכום היה לאזן זאת בכך שבחלק מהפרויקטים יזכו החברות האחרות (ע' 2660, ש' 15-8). טבלת הסיכום כוללת התייחסות גם לרכש של ציוד מחברה אחת לאחרת בקשר עם הפרויקטים שצוינו וההיקף הכספי של הרכש נכלל בסכום עסקיה של כל חברה שאותו - כך לפי הודעת הדוא"ל ששלח שחר, "צריך לאזן" (ת/1). בהקשר זה העיד נוה כי במסגרת ההבנות בפגישה, המשתתפים דיברו גם על רכש הדדי ועל האפשרות לרכוש אחד מהשני (ע' 81, ש' 17-14, ע' 80, ש' 21-19).
- הנה כי כן מהראיות - הודעת הדוא"ל על טבלת הסיכום שצורפה לה (ת/1) ומעדויות נוה ושחר - עולה כי הצדדים הגיעו לסיכום בדבר חלוקת פרויקטים בתערעור אזרחי ואיזון פעילות הצדדים גם באמצעות רכש הדדי.
- יוזכר, בבחינת למעלה מהדרוש, כי שחר ונוה הודו במיוחס להם באישום הראשון והורשעו על יסוד הודאתם (עדות שחר, ע' 2937, ש' 9-7, ת/544; עדות נוה, ע' 109, ש' 13-10, 23-20, ע' 194, ש' 29 - ע' 195, ש' 5, ת19(א)), וכי בעדותם לפניי שבו ואישרו את נכונות העובדות הנוגעות אליהם באישום הנדון (שם). עם זאת, נוכח התמונה הברורה העולה מהראיות באשר לסיכום שבפגישה, אינני נדרש לנדבך נוסף זה.
העדויות ביחס להתנהלות הפגישה ולחילופי הדברים בה
- העדויות ביחס להתנהלות המשתתפים בפגישה ולחילופי הדברים במהלכה תומכות אף הן בראיות ביחס להסדר המיוחס.
שחר תיאר בעדותו כי צייגר ביקש מהם להכין רשימה של כלל הפרויקטים, "צייגר ביקש שנשב ושנעלה את סך כל הפרויקטים על הדף ונראה איך מחלקים אותם" (ע' 3137, ש' 23-21, ע' 3138, ש' 13-6). שחר העיד עוד כי צייגר ביקש שמשתתפי הפגישה יכינו רשימה של איזו חברה עובדת באיזה פרויקט; כן הסביר שצייגר הבין ש"אם נלחם אחד בשני אז הרווחיות שלו תרד, לפעמים עד כדי הפסד" וכי צייגר רצה למנוע את זה; לדברי שחר זו הייתה מטרת הפגישה (ע' 2646, ש' 10-2, שם אישר את שאמר בחקירה, ת/557(8), ש' 52-42; צייגר עצמו העיד כי בפגישה ציין כל אחד מהמשתתפים באיזה פרויקטים הוא עובד ומה הצפי לעתיד, ע' 5326, ש' 4-1, ש' 23-18, באופן שמשתלב עם האמור). שחר הוסיף והעיד כי היות שעלה שהראל זוכה בחלק גדול של הפרויקטים, ניצל שחר את המעמד ואמר לצייגר שזה לא הגיוני וביקש "לאזן את זה" (ע' 3138, ש' 13-6; וראו גם עדות נוה ממנה עלה שעניין האיזון עלה בפגישה, וכי זה היה רצון כללי של שלוש החברות, ע' 210, ש' 6-4, ע' 209, ש' 28-21, אף שנוה ניסה לצמצם ממשמעות העניין ולהציג כי האינטרס לאזן הוא גם של אלתא; ראו גם אמרות שחר כי הוא ונוה טענו כלפי צייגר שהוא רוצה כמעט את הכל להראל ושזה לא הוגן, ת/557(8), ש' 84-83; בנסיבות העניין יש להעדיף דברים אלה, המשתלבים עם עדותו של שחר במקומות אחרים כפי שהובאו לעיל, ובשים לב לכך שביחס לקטע זה טען שחר בעדותו כי אינו זוכר, ע' 2645, ש' 7-1). שחר העיד כי בפגישה נאמרו דברים כמו "אני אעבוד על הפרויקט הזה ואתה תעבוד על הפרויקט הזה" (ע' 2628, ש' 25 - ע' 2629, ש' 5) באופן שמתיישב עם חלוקה. שחר העיד גם כי היות שהיקף העבודה של טריפל סי בתערעור אזרחי באותה עת לא היה גבוה, נוה אמר בפגישה שאם לא יהיו לו פרויקטים "הוא יפריע להם", כלומר יגיש הצעות מתחרות, שבהמשך לכך קיבלה טריפל סי פרויקטים ברשימה (ע' 3341, ש' 28-23, אף שמיד לאחר מכן מיהר שחר להשיב כפי שהוצע לו על ידי ההגנה כי לא הייתה לו כוונה אמיתית לוותר לנוה על פרויקט כלשהו; וראו גם ע' 3339, ש' 19-18, בדבר אמירות שחר לנוה בפגישה בסגנון של "יאללה קח, קיבלת" פרויקט כזה או אחר, אף ששחר ניסה להסתייג מהדברים ולתארם כאמירות שנאמרו שלא ברצינות ושלא הייתה להן משמעות). במענה לשאלות בית המשפט, ולאחר שניסה להסתייג ממשמעות הפגישה ולהציגהּ ככזו שנועדה אך לחילופי מידע, השיב שחר כי גם הוא ניסה "לאזן את המספרים" ולקחת לעצמו, כלומר לווי, עוד פרויקטים, כך שפרויקטים נוספים בטבלה ישויכו לווי, תוך שהסביר שמשמעות הדבר היא שהחברות האחרות "לא יתחרו עליהם בכלל" (ע' 3342, ש' 27-15, חרף ניסיונו מיד לאחר מכן, ובמענה לשאלות ההגנה, למעֵט ממשמעות הדברים במציאות).