צייגר ביקש למצוא תמיכה נסיבתית לטענתו כי לא הסכים להסדר עם נחום בכך שפעל - כך לטענתו - מיד לאחר שהסתיימה תכתובת הדוא"ל על מנת להביא לפיצול דרישת הרכש. צייגר טען בעדותו כי מיד לאחר סיום התכתובת הוא (צייגר) נסע יחד עם גלעד לאלתא, לפגוש את שקדי, ואמר לו שצריך לפצל את הרכש עבור פרויקט MPR לשתי עסקאות נפרדות, האחת לשרתי X והשנייה לשרתי יוניקס, כפי שאכן קרה בפועל (ע' 5364, ש' 14-7, ע' 6055, ש' 31-29, ע' 6056, ש' 27-24, ע' 6057, ש' 17-3). מכך ביקש צייגר להסיק כי לא הסכים להסדר עם נחום. אלא שמדובר בגרסה כבושה. צייגר לא העלה אותה ולוּ ברמז בחקירתו ברשות (ראו גם: ע' 6060, ש' 30-29). מדובר בטענה שנועדה לתמוך בגרסתו ואשר אך מתבקש היה להעלותה בחקירה, שהתקיימה זמן קצר מאד (כשלושה חודשים) לאחר האירועים. בפרט נוכח שאלות שנשאל הן ביחס לכך שבסופו של יום הרכש פוצל (ת/218, ש' 169-166) הן ביחס לפעולות שעשה לאחר סיום התכתובת עם נחום (ת/218, ש' 634-632). נראה גם שהגרסה כלל לא הוצגה לשקדי בחקירתו (וראו טענת המאשימה ע' 6982, ש' 2-1 שלא נסתרה). משכך - אין לקבל את גרסתו זו של צייגר. יתר על כן, אפילו פעל צייגר בשלב כלשהו מול אלתא לשם פיצול הרכש לא היה בכך כדי להעיד כי לא היה צד להסדר עם נחום או כי לא הסכים להסדר. גם אם צייגר סבר כי פיצול הרכש יהיה כדאי יותר עבור הראל - שתהיה בעמדת יתרון לזכות בשרתי X ולקבל את מלוא הרווח ממכירתם (בלא להתחלק עם טריפל סי בהתאם להסדר) - אין בכך לשנות מהמסקנה העולה מהראיות בדבר ההסדר שנעשה ביחס לדרישת הרכש המשולב, שהיא שעמדה אז על הפרק, ולמקרה שתיוותר על כנה (וראו עדות צייגר כי העלה לפני שקדי את הבעייתיות בדרישת הרכב המשולב עוד כשנודע לו על הדרישה ושקדי אמר לו שדרישת הפרויקט היא למענה מאוחד, ע' 5339, ש' 16-8, שמכאן עולה לכל הפחות אי ודאות ביחס לאפשרות שאלתא אכן תפצל את הרכש).
- נוכח כלל האמור לעיל יש לדחות את הטענות כאילו צייגר לא הסכים להסדר. מכל מקום נזכיר כי אפילו אם כוונתו הפנימית של צייגר הייתה שונה מההסכמה הברורה שביטא כלפי נחום - וראינו לעיל כי בזמן אמת נחום הבין כי צייגר מסכים וכי נעשה סיכום בין הצדדים - הרי שדי בהסכמה למראית עין לשם התגבשות העבירה (ראו בפסקה 11 לעיל).
- טריפל סי ונחום הוסיפו בסיכומיהם וטענו כי בין צייגר ונחום לא נעשה "הסדר". מעבר לטענות שנדונו ונדחו לעיל, נטען כי ההתנהלות שבין צייגר ונחום לא הייתה יותר מ"גישוש ראשוני", "בדיקות מקדימות", ו"הכנה" לשם בחינת האפשרות לשתף פעולה בעסקה לרכש משולב ככל שהבל"מ יצא לפועל (למשל, ס' 126(3), 128, 165, 199 לסיכומי טריפל סי, ראו גם: ס' 771 לסיכומי הראל); עוד נטען כי לצדדים לא היה מידע ממשי ביחס לתכולת הרכש ולהיקף הכספי וכי משכך לא התקיים יסוד ה"הסדר" המצריך הסכמה "מפורטת דייה" שהצדדים יוכלו לפעול על פיה (למשל, ס' 126(3), 133, 201-198 לסיכומי טריפל סי, ראו גם: ס' 762 לסיכומי הראל); בהמשך לכך נטען - בדומה לטענות שהעלו צייגר והראל - כי בין הצדדים לא הושגה הסכמה וכי צייגר לא הסכים להסדר (ס' 215-202 לסיכומי טריפל סי, תוך הפנייה, בין היתר, לקטעים מעדותו של צייגר שהובאו לעיל, וכן לדברי נחום בחקירתו, למשל, ת/237, ש' 774 "לא סגרתי מול צייגר").
דין הטענות להידחות.