עמדנו לעיל על כך שהטענה כאילו שיתוף פעולה בין הראל לטריפל סי היה הכרחי אינה נקייה מספקות.  מעבר לכך, וזה החשוב לענייננו, בטיעוניה מסיטה ההגנה את הדגש מן העיקר, והוא ההסדר שנעשה בין צייגר לנחום לתיאום הצעות המחיר שיוגשו לאלתא, שלפיו טריפל סי תגיש לאלתא הצעה גבוהה מהצעתה של הראל כך שהראל תזכה.  הסדר כאמור מהווה "הגבלה" ו"כבילה" מובהקת ביחס למחיר שתציע טריפל סי.  הוא בא בגדר החזקות החלוטות.  ההסדר לתיאום הצעות המחיר הוא בגדר "כבילה עירומה" שאין לה הצדקה מלבד הפגיעה בתחרות (ולא בכדי לא הצביעה ההגנה על טעם לגיטימי או על הצדקה כלשהי להסכמה על הגשת הצעות מחיר מתואמות).

עלילוּת פגיעתה של כבילה כאמור בתחרות ברורה וחד משמעית (ראו גם עניין וול, בפסקאות פה-פו שאליהן הפנו נחום וטריפל סי, שם נקבע במפורש כי "מקרה של תיאום מחירי הצעות במכרזים...  פגיעתם בתחרות היא מובנת מאליה" וממילא באים הם בגדר החזקות החלוטות).  לעניין עלילוּת הפגיעה בתחרות ראו גם האמור בפסקה 993 לעיל.  הטענות כי דרישה לרכש משולב יצרה מציאות בעייתית וכי לא הייתה היתכנות לתחרות, אינן יכולות להצדיק הסדר לתיאום הצעות.  בטענות אלה יש כדי לחתור תחת החזקות החלוטות ולרוקן אותן מתוכן (ראו והשוו: עניין אריאל בפסקה 20).  מכל מקום, ככל שלא הייתה היתכנות לתחרות לא הוברר מדוע טרחו הצדדים להסכים על תיאום ההצעות שיגישו.

596. יש לדחות גם את טענת נחום כי לא התקיים בו היסוד הנפשי הנדרש. טענה זו נסמכה על הטענה כי לא הוכח היסוד העובדתי הנדרש (ס' 268 לסיכומים).  משנקבע שזה הוכח, נשמט הבסיס לטענה.  נחום וצייגר הגיעו להסדר שלפיו יוגשו הצעות מחיר מתואמות.  הדברים עולים בבירור מהתכתובת מזמן אמת וראינו לעיל כי נחום אף אישר בחקירתו את הדברים וכי אין לקבל את טענותיו בניסיון לחמוק מהמשמעות הברורה שלהם (ראו בפסקה 984 לעיל).  ממילא מתקיים היסוד הנפשי של מודעות לטיב הפיסי של המעשים ולנסיבות.  טריפל סי ונחום הפנו בסיכומיהם לדברים שכתב נחום לאנשי טריפל סי - זמן קצר לאחר התכתובת עם צייגר - כי "סוכם עם הראל.  חצי חצי.  בחצי שלנו יש גם יוניקסים.  סוכם גם עם אורשיצר.  הוא בודק שהפרוסס יהיה חוקי...  " (נ/187, ת/500, קו תחתי הוּסף).  אורשיצר העיד שהבדיקה מולו נוגעת לקבלת ספיישל ביד (ע' 2475, ש' 33-25), ולא להיבטים אחרים.  לא נטען ולא הונחה תשתית כלשהי לכך שיבמ ידעה על ההסדר לתיאום הצעות מחיר.  משנחום לא העיד במשפט יש בכך כדי להקרין על המשקל שניתן לתת לדברים שאמר בחקירתו כאילו אורשיצר אמור היה לבדוק גם את חוקיות הדברים מבחינת דיני התחרות (ת/237, ש' 824-806).  מכל מקום, נחום עצמו לא טען כי הוא סבר שהסדר לתיאום הצעות מחיר הוא חוקי (וראו גם ת/237, ש' 695-690).  לטענה כאמור אין כל יסוד.  היא אף לא מקימה הגנה (ס' 34יט לחוק העונשין).  כך או כך אין בה כדי לשנות את המסקנה בדבר התקיימות היסוד הנפשי.
597. לבסוף, האישום נסב על הסדר שנעשה בין צייגר לנחום לתיאום הצעות המחיר שיוגשו לאלתא. טענות ההגנה מבקשות להסיט את הזרקור לעבר השרתים שנדרשו על ידי אלתא - שרתי X ושרתי P - ומה שנגזר מכך לטענתה, בניסיון לצבוע את התנהלות הצדדים בצבעים לגיטימיים.  ראינו כי יש לדחות את כלל הטענות המבקשות להצניע את העיקר: הסדר התיאום.  ממילא אין לקבל את טענות נחום וטריפל סי כי כתב האישום מציג את בל"מ MPR המשולב "דרך חור המנעול" תוך התעלמות מ"הסיפור האמיתי" והשמטת "עובדות מזכות" (ס' 151-146 לסיכומי טריפל סי).  גם בפסק הדין בערעור פלילי 6392/07 מדינת ישראל נ' יחזקאל (30.4.08) אין כדי להועיל להגנה.  זאת, משהוא נסב על נסיבות שונות לגמרי ביחס לאי הכללתם בכתב האישום של עובדות שהיו חלק אינטגרלי ממסכת ההתרחשויות.
598. יש לדחות איפוא את כלל טענות ההגנה.

האישום השבעה עשר: התוצאה

599. התוצאה של האמור היא כי הוכח, מעבר לספק סביר, התיאום וההסדר הכובל נושא האישום השבעה עשר - בל"מ MPR המשולב - שצייגר, הראל, נחום וטריפל סי היו צד לו. משכך, אני מרשיע את צייגר, הראל, נחום, וטריפל סי בעבירה של צד להסדר כובל לפי ס' 47(א)(1) לחוק התחרות, כנוסחו ערב יום תחילת תיקון מס' 21, בצירוף סעיפים 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 4 ו-55א לחוק התחרות.  ההרשעה של הראל וטריפל סי היא גם על יסוד ס' 23(א)(2) לחוק העונשין.

האישום השמונה עשר

האישום השמונה עשר: שרתי X לפרויקט MPR - בל"מ ממרץ 2012

600. האישום השמונה עשר הופנה כלפי שחר, ווי, צייגר, גלעד והראל. לפי הנטען באישום זה במהלך חודש מרץ 2012 פנה ממן לווי, להראל ולטריפל סי לצורך קבלת הצעות מחיר לרכישת שרתי X עבור פרויקט MPR (בל"מ MPR(X)).  לנאשמים הנזכרים יוחס כי במועד סמוך ליציאת הבל"מ היו צד להסדר שלפיו ווי תגיש הצעה גבוהה מזו של הראל על מנת לאפשר להראל לזכות בבל"מ MPR(X).  עוד יוחס כי ביום 14.3.12 ניסו צייגר, גלעד והראל להיות צד להסדר שלפיו טריפל סי תגיש הצעה גבוהה מזו של הראל על מנת לאפשר להראל לזכות בבל"מ MPR(X).  על פי המיוחס, הגישו ווי והראל את הצעותיהן בהתאם להסדר.  טריפל סי לא הגישה הצעה בבל"מ MPR(X).  הראל זכתה ונבחרה לביצוע בל"מ MPR(X) בסך של כ-340,000 דולר.  לנאשמים הנזכרים יוחס גם כי הציגו בפני ממן מצג כוזב שלפיו הצעותיהם הוגשו באופן עצמאי, ללא התייעצות, תיאום או קשר עם מציע אחר ומכל מקום לא גילו את עובדת התיאום ביניהם (מצג השווא) וכי בהסתמך על מצג השווא התקבלה הנחת הדעת של ממן בדבר כשרות ההצעות של ווי והראל והתקבלה הצעתה של הראל כזוכה.  לאושרי יוחס כי לא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק התחרות.

עניינם של שחר וגלעד הסתיים, כאמור לעיל, בהסדרי טיעון.  שחר הורשע בעבירת צד להסדר כובל בנוגע לבל"מ MPR(X) (בלא שיוחסה לו עבירה של קבלת דבר במרמה).  גלעד הורשע בעבירת צד להסדר כובל (בלא שיוחסה עבירת הניסיון) ובעבירה של קבלת דבר במרמה (בלא שיוחסו לו נסיבות מחמירות).  כפי שצוין לעיל אין באמור כדי לשלול את האפשרות להרשיע את ווי והראל בעבירות שיוחסו להם, ככל שתוכח האשמה ברמה הנדרשת (ראו הדיון בפסקאות 214-201 לעיל).