בנוסף טענו הנאשמים כי גם בל"מ MPR(X) היה פיקטיבי, כי זכייתה של הראל בו הייתה מובטחת מראש. זאת, הן משום שמדובר בציוד שניתן להחיל עליו את הסכם חשכ"ל (למשל, ס' 789, 778 לסיכומי הראל), הן משום שהראל היא שאפיינה לכתחילה את תכולת הציוד לפרויקט (למשל, ס' 779, 791 לסיכומי הראל, ס' 554-551 לסיכומי ווי; וכן המפרטים ת/107(א)-(ג)); וכי הבל"מ לא היה אלא בבחינת "הצגה" לשם "סידור" תיק הרכש (למשל, ס' 559-556 לסיכומי ווי).
- נפנה עתה לדון בכלל טענות ההגנה.
ההצעה לטריפל סי הייתה לתיאום מחירים ויש לדחות את הטענה כי מדובר בהצעת רכש
- צייגר והראל טענו, כאמור לעיל, כי ההתנהלות מול טריפל סי, שצייגר היה צד לה (ת/118, ת/119), הייתה הצעה לגיטימית שבה גלעד הציע לחסיה מטריפל סי לרכוש את תכולת הבל"מ מהראל ולא בגדר תיאום הצעות מחיר. היינו כי המחיר של 357,646 דולר שנזכר שם הוא המחיר בו הוצע לטריפל סי לרכוש את התכולה מהראל ולא המחיר שאותו התבקשה טריפל סי לנקוב בהצעתה לממן (למשל, ס' 785-784 לסיכומי הראל). בהקשר זה הפנו, בין היתר, לעדותו של צייגר (למשל, ע' 6085, ש' 18-8; ראו גם: ע' 5375, ש' 18 - ע' 5376, ש' 5, ע' 6084, ש' 25-10) וכן להודעות ששלחה חסיה מטריפל סי בהמשך לכך (נ/81, נ/80) התומכות, לטענתם, בכך שהודעת הדוא"ל ששלח גלעד לכתחילה נסבה על הצעת רכש לגיטימית. נטען עוד כי רכש ציוד מספק לספק הוא אפשרי אף שנדיר (ס' 794-793 לסיכומי הראל, תוך הפנייה בין היתר לעדות אורשיצר, ע' 2414, ש' 26 - ע' 2415, ש' 9; ע' 2466, ש' 28 - ע' 2467, ש' 2).
- אין בידי לקבל את הטענות שאינן מתיישבות עם התכתובת מזמן אמת ושאין להן אחיזה.
- מהראיות עולה באורח חד משמעי כי בין הראל לבין ווי נעשה הסדר לתיאום ההצעות לבל"מ MPR(X). כך עולה מהתכתובות מזמן אמת כמו גם מעדותו של שחר. ההבנה בין ווי להראל כי ווי תגיש הצעה גבוהה מזו של הראל התגבשה כבר ביום 11.3.12 (ראו בפסקה 1005 לעיל). היא עולה בבירור מדברים שכתב גלעד לשחר "אני אשלח לך מה לשלוח" (ת/404) ובהמשך "תגיש את זה" (ת/353) "תשלח את זה לאלכס" (ת/120) כשבסופו של יום שחר גם הגיש בפועל את הצעת ווי בדיוק בהתאם להבנה וההסדר (ת/121).
מכאן שהתייחסותו של גלעד לאורך כל הדרך לווי ולמחיר של ווי היא למחיר תיאום, מחיר ההצעה שתגיש ווי לממן בהתאם להסדר. בכך לא יכול להיות ספק כלשהו.