פסקי דין

תיק פלילי (ירושלים) 54589-02-17 מדינת ישראל נ' אושרי שרון - חלק 215

31 מאי 2026
הדפסה

התוצאה היא שאין בטענות הנאשמים בכל הנוגע לחקירה כלפי יבמ כדי להטיל ספק כלשהו במארג הראייתי המבסס את אשמתם או כדי ללמד כי הגנתם או זכותם להליך הוגן קופחה.

  1. בסיכומם של דברים: חקירת הרשות בענייננו הייתה עצומה בהיקפה. בטענות הנאשמים לפגמים כאלה או אחרים בחקירה אין כדי לשנות מן התוצאה המרשיעה העולה בבירור מהראיות המצביעות באורח מובהק על כך שהיו צדדים להסדרי תיאום מחירים פסולים, ואין בטענות כדי להקים חשש לכך שהגנתם קופחה.
  2. הערה ביחס לעתירת ווי ואושרי - עוד קודם לשמיעת הראיות העלו ווי ואושרי טענות לפגמים שונים וזאת בגדרי עתירה שהגישו לביטול כתב האישום על יסוד דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים (עתירה מתוקנת מיום 9.4.18, השלמת טיעון מיום 6.12.18; בעת שהוגשה העתירה טרם ניתנו פסקי הדין ברשות ערעור פלילי 7052/18 מדינת ישראל נ' רותם (5.5.20) ובדיון נוסף פלילי 5387/20 רותם נ' מדינת ישראל (12.21)). בדיון מיום 18.10.20 הודיעו ב"כ ווי ואושרי כי אינם עומדים על העתירה מבלי לגרוע מהטענות לגופן (ע' 44, ש' 12-11).  בשולי סיכומיהם ביקשו ווי ואושרי להכריע בעתירה (ס' 629 לסיכומי ווי).

בעתירה נטען, בין היתר, להפרת חובת ההגינות של המאשימה ולהתנהלות שערורייתית מצדה בכלל זה בניסוח כתב האישום ובאופן ניהול החקירה תוך התעלמות מההקשר הנכון שלה.  אבן הבריח של הטענות היא בטענה החוזרת כי כלל ההתנהלות עניינה ב"רמייה" של התע"א, ב"מכרזי שווא" "פיקטיביים" ו"למראית עין" וכי לא הייתה תחרות או היתכנות לתחרות לכתחילה.  טענות אלה נדונו כולן לגופן במסגרת הדיון באישומים שלעיל.  נמצא שאין לקבלן וכי אין בהן לשנות מן המסקנה המרשיעה.  די להפנות לאמור שם.

בעתירה נטען עוד לפגמים בשיקול דעתה של המאשימה בהגשת כתב אישום חלף ניתוב הטיפול למישור המינהלי כפי שנעשה במקרים אחרים ותוך סטייה נטענת מהנחיות פנימיות.  גם טענות אלה נסמכו במידה רבה על הטענה להליכי תיחור פיקטיביים.  מעבר לכך לא ניתן ללמוד מהמקרים שצוינו שם ככאלה שהופנו להליכי אכיפה מינהליים לענייננו.  זאת, בין משום שהניתוב לאכיפה מינהלית שם נבע משיקולים ראייתיים, בין בשל טיב ההסדרים שיוחסו שם, בכלל זה הסדרים אנכיים, השונים מהותית מהסדרי תיאום מחירים אופקיים נושא כתב האישום, שאין בצדם כל הסבר או הצדקה לגיטימיים.  הסדרי תיאום אופקיים כאמור אף אינם באים בגדר המקרים שייאכפו באכיפה מינהלית על ידי עיצום כספי בהתאם לגילוי דעת 1/12: הנחיות רשות ההגבלים העסקיים בדבר השימוש בהליכי אכיפה של עיצומים כספיים שאליו הפנתה ההגנה (וראו פרק ב', ס' 1, בפרט ס' 1(א) ו-1(ב) שם).  משכך, אין לקבל גם את הטענות לסטייה מהנחיות פנימיות בענייננו.

עמוד הקודם1...214215
216...222עמוד הבא