אחריות פלילית של תאגידים
- בכל האמור בייחוס אחריות פלילית לתאגידים, ס' 23(א)(2) לחוק העונשין קובע כי תאגיד יישא באחריות פלילית לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית "... אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית ... את מעשהו, ומחשבתו ... של התאגיד".
- בהקשר זה נפסק כי "גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד (אסיפה כללית של בעלי המניות, דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים) יהיו בוודאי אורגן של התאגיד. אך גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד, וזאת אם על-פי מסמכי התאגיד או על-פי מקור נורמאטיבי אחר רואים את פעולתם ומחשבתם כפעולת התאגיד עצמו" (ערעור פלילי 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בערעור מיסים נ' מדינת ישראל בפסקה 7 (8.8.91)).
- בפסיקה הונהגו שני מבחנים חלופיים לבחינת השאלה אם אדם ייחשב לאורגן של התאגיד כך שמעשהו ומחשבתו ייוחסו לתאגיד. האחד, מבחן ארגוני, הבוחן את מעמדו הפורמלי של האדם בתאגיד; והשני, מבחן פונקציונלי, הבוחן אם הפונקציה המבוצעת על ידי נושא המשרה הספציפי מצדיקה לראות את מעשיו כמעשיו של התאגיד, יהיה מעמדו בהיררכיה של החברה אשר יהיה (ערעור פלילי 99/14 מדינת ישראל נ' מליסרון בערעור מיסים בפסקה קטו (25.12.14))..).12.14ו ל נ' מליסרון בעעשיו של התאגיד, יהיה מעמדו בהיררכיה של החברה אשר יהיה וחן אם הפונקציה המבוצעת על ידי נושא המשרה הספציפי הובהר כי שני המבחנים, שהם פרי השכל הישר, אינם תוחמים ברשימה סגורה את רשימת בעלי התפקידים שיכולים לבוא בגדר אורגנים וכי גם שיקולי מדיניות משפטית משמשים בזירה (שם, בפסקה קטז). כך, למשל, נקבע בהקשר של דיני התחרות כי מנהל סניפים של חברת מעליות שהיה אחראי על תחום השירות שעליו נסב ההסדר הכובל הוא אורגן אף שלא היה מוסמך להיקשר בהסדר (עניין נחושתן בפסקה 7); וכי איש שיווק ונציג מכירות שלא היה חבר הנהלה או מורשה חתימה ושלא היו כפופים לו עובדים היה אורגן ככל שהדברים נגעו להגשת הצעות מחיר בהליכים תחרותיים (עניין בן דרור (מחוזי) בפסקאות 842-840; וראו קביעה דומה ביחס לאיש שיווק וסוכן מכירות, בפסקה 912 שם).
- מעבר לזהות האורגן נקבע כי על מנת לקבוע שתאגיד אחראי לפעילות אותה ביצע האורגן, יש לקבוע כי ראוי להטיל אחריות על התאגיד בגין מעשיו הקונקרטיים של האורגן (עניין מליסרון בפסקה קיח). הובהר כי מדובר בשאלה של מדיניות משפטית ובהקשר זה נקבעו מספר מבחני עזר (שם).
- מבחן עזר אחד הרלבנטי לענייננו הוא האם פעולת האורגן נעשתה במהלך מילוי תפקידו. בהקשר זה נפסק כי יש לפרש בהרחבה את גדר המצבים שיכללו בביטוי "במילוי תפקידו". בכלל זה נקבע כי מצבים אלה כוללים, למשל, פעולת אורגן בחריגה לכאורה מהרשאה ואף מצב בו דירקטוריון החברה התנגד למהלך בו נקט האורגן (שם בפסקה קכ; וראו גם עניין נחושתן בפסקה 7(א); עניין וול בפסקאות עז ו-עח, שאליהן נעשתה הפניה).
- מבחן עזר נוסף בוחן האם הפעולה הייתה לטובת התאגיד או לכל הפחות לא כוונה נגדו (עניין מליסרון בפסקה קיח). צוין כי מדובר במקרה פרטי של המבחן הנוגע למילוי תפקידו של האורגן. בהקשר זה נפסק כי "פעולה אשר ביצע האורגן במכוון נגד האינטרס של התאגיד לא תחייב את התאגיד עצמו, כיון שבמקרה זה האורגן אינו פועל כאורגן אלא כאדם פרטי, ועל כן אין לייחס את התנהגותו לתאגיד". כך, למשל, כאשר מדובר ברישום כוזב בפנקסי חברה כדי להפיק רווח לגורם שאינו החברה או במקום בו מעל האורגן בכספי החברה. מנגד, פעולה של האורגן שהיא גם לטובת החברה וגם לטובת האורגן וקבוצת חברות אליה השתייך, נמצאה ככזו המחייבת את התאגיד (שם, בפסקה קכא). בהקשר זה צוין עוד כי די בכך שטובת התאגיד היא מטרה עיקרית של העשייה ואף אין הכרח שהמעשה היטיב בפועל עם התאגיד (תיק פלילי (מחוזי י-ם) 54822-08-15 מדינת ישראל נ' כהן בפסקה 23 וההפניה שם (27.10.20)).
אחריות נושאי משרה - ס' 48 לחוק התחרות
- באישומים שונים בכתב האישום מיוחסת לחלק מהנאשמים אחריות מכוח הוראת ס' 48 לחוק התחרות.
עניינו של סעיף זה ב"אחריות נושא משרה". הסעיף, בנוסחו כיום ולאחר תיקון 21 לחוק, קובע כי "נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו" וכי דינו של המפר הוראה זו עונש מאסר שנה וקנס (ס' 48(א) לחוק). "נושא משרה" מוגדר כ"מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה" (ס' 48(ג) לחוק). הסעיף קובע חזקה שלפיה "נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו" (ס' 48(ב) לחוק).