שלישית, במקומות אחרים העיד אושרי כי מטעמים שונים (שאליהם נתייחס להלן) הראל לכתחילה לא הייתה שחקן רלבנטי שיכול היה להתחרות על בל"מ אינדרה וכי להראל לא היה כל סיכוי (למשל, ע' 4474, ש' 13-8). אולם ככל שזה המצב, יש בכך כדי לחתור תחת הטענה כי בזמן אמת כשראה את תכתובות התיאום סבר אושרי כי מדובר בהצעת רכש של ציוד מווי להראל ולא בהצעת המחיר שעל הראל להגיש לאלתא. שהרי, אם להראל אין סיכוי, לשם מה לה לרכוש ציוד מווי לטובת הגשת הצעה?
רביעית, דברי אושרי בעדותו כי סבר שהתכתובות וההצעות שצורפו להן נסבות על רכש בין ספקים, היינו על הצעה לכך שהראל תרכוש ציוד מווי לשם השתתפות בבל"מ אינדרה, אינם מתיישבים עם הסבר אחר שנתן בחקירתו ברשות התחרות שלפיו מדובר היה בהצעת מחיר של הראל לאלתא, אלא שדובר בהצעת מחיר פיקטיבית שניתנה להערכתו לבקשת הלקוח-אלתא (ת/216, ש' 337-330). כנשאל על כך בעדותו לא היה בתשובותיו של אושרי כדי להתיר את סימני השאלה (ראו מהלך החקירה, ע' 4864, ש' 1 ואילך).
- בשורה התחתונה: אין לקבל את הסברו של אושרי לתכתובות מזמן אמת. מדובר בהסבר שנולד בדיעבד בניסיון להכשיר את תכתובות התיאום.
- לשלמות הדברים יצוין כי ווי ואושרי העלו בסיכומיהם בזיקה לאישום הנדון כמו גם לאישומים נוספים טענות כלליות ביחס לאושרי (למשל, ס' 128-106 לסיכומים). בכלל זה נטען כי אושרי היה איש של תחרות, שזו הייתה מדיניותו ותפיסתו העסקית, כי הוא דחף את ווי להתחרות כל העת (למשל, ע' 4474, ש' 21, ע' 4315, ש' 27); כי בשונה מהמנהלים של חברות אחרות הוא היה בעל ידע טכנולוגי והתחרה באמצעות הצעת פתרונות טכנולוגיים וראה בחברות האחרות כחברות "ברזלים" נחותות שמזיזות "קופסאות" מצד לצד (ע' 4270, ש' 8-1, ע' 4271, ש' 13-1, ע' 4309, ש' 19-10, ע' 4279, ש' 20-14); וכי אושרי הביא לכך שמִנהלות הפרויקטים ונציגי היצרנים רצו לעבוד עם ווי (למשל, קנדלשטיין מהתע"א, ע' 735, ש' 20-19). עוד הודגש כי אושרי ונחום היו מסוכסכים ולא החליפו מילה (ע' 4272, ש' 23-10) וכי ככלל גם עם צייגר לא היו לאושרי ממשקים מקצועיים (ע' 4310, ש' 23-15). אלא שבטענות כלליות אלה אין כדי לגרוע מהמסקנה הברורה העולה מהראיות שהובאו לעיל ושלפיהן אושרי היה צד לתכתובות תיאום מזמן אמת, וכי היה צד להסדר ושותף לו.
מעורבותו של צייגר כצד להסדרבהסבר שנולד בדיעבד בניסיון להכשיר את תכתובות התיאום.
- כאמור לעיל הוכח שבתחילת חודש מאי 2009 או בסמוך לכך נעשה בין שלוש החברות ההסדר נושא האישום הראשון בו הסכימו בין היתר לאפשר זכייה של מי מהחברות בפרויקטים של התערעור אזרחי גם באמצעות הגשת הצעות גבוהות על ידי החברות האחרות. ההסדר נעשה בפגישה שצייגר היה בכיר משתתפיה ואשר נערכה בהראל.
- ראינו גם כי ההסדר לתיאום ההצעות בבל"מ אינדרה נעשה בהמשך להסדר האמור, כפי שצוין בתכתובות במפורש "בהמשך לסיכום מצ"ב מחירים עבור אלתא" (ת/289); כשמיד לאחר מכן צורף גם נוה לתכתובות כך שכלל משתתפי הפגישה בהראל - צייגר, גלעד, שחר ונוה - הפכו שותפים ישירים לתיאום.
- צייגר, שכאמור לעיל היה צד להסדר נושא האישום הראשון - השתתף בפגישה וקיבל את הודעת הדוא"ל עם הסיכום לאחריה (ת/1) - היה צד ישיר לתכתובות הדוא"ל הראשונות לתיאום בל"מ אינדרה, שהוחלפו ביום 20.10.09. שחר שלח לצייגר כמכותב ישיר את הודעת הדוא"ל אליה צירף את טבלת מחיריה של הראל לאלתא תוך שציין כאמור שהדבר נעשה "בהמשך לסיכום" (ת/289); גלעד כִתב את צייגר במישרין על הודעת הדוא"ל בה שאל "מדוע יעקב לא מכותב?" (ת/377) וצייגר היה מכותב גם על הודעת התגובה של שחר שצירף את נוה לתכתובת ושלח פעם נוספת את "מחירי הראל לאינדרה" (ת/17).
- צייגר היה אפוא צד ישיר לתכתובות הבסיס להסדר לתיאום ההצעות לבל"מ אינדרה, שנעשה בהמשך לפגישה ולהסדר נושא האישום הראשון שבו נטל חלק. די בכך כדי להביא למסקנה שצייגר היה צד להסדר נושא האישום השני.
- טענה מרכזית שהעלה צייגר היא כי הוא קיבל הרבה מאד הודעות דוא"ל מדי יום, כי לא את כולן הוא פתח או קרא וכי אינו זוכר שקרא את הודעות הדוא"ל הנזכרות (למשל, ת/223, ש' 75-73; ע' 5392, ש' 8-6, שם העיד כי אינו זוכר שראה או פתח את הודעות הדוא"ל; ע' 5888, ש' 8-7, שם העיד כי רוב הסיכויים שלא קרא ושאינו זוכר בוודאות).
- אלא שטענתו זו של צייגר הייתה מוקשית. הרושם שעלה מעדותו בעניין זה היה כי הוא מעלה כל טענה אפשרית בניסיון להרחיק עצמו מתכתובות התיאום שלהן היה צד.
- צייגר העיד כי הוא משתדל לפתוח את רוב המיילים שמופנים אליו ישירות (ע' 5285, ש' 8-7). מעדותו עלה כי הוא נכנס לכל הודעות הדוא"ל שמגיעות אליו אולם לטענתו כאשר הוא רואה שמדובר בהודעה שעליה כוּתב בהעתק בלבד - ולא כמי שאליו הופנתה ההודעה ישירות - הוא "ממשיך הלאה" (ע' 5285, ש' 23-6). אלא שבענייננו שחר שלח את הודעת התיאום ישירות אל צייגר, ולא כמכותב בהעתק, וכך גם עשה גלעד במענה. היינו, לשיטת צייגר עצמו מדובר בהודעות מן הסוג שהוא קרא.
- בנוסף, לטענת צייגר, הודעת דוא"ל ממתחרה, משחר לגלעד או אליו היה חריגה, בלשונו: "מאד, מאד, מאוד חריגה" (ע' 5587, ש' 12 - ע' 5588, ש' 3). קשה עוד יותר לקבל את טענתו כי "המשיך הלאה" ולא קרא תכתובות שמוענו אליו ישירות ושלשיטתו שלו הן חריגות.
- בניסיון לתמוך את טענתו כי ככל הנראה לא קרא את תכתובות הדוא"ל המסבכות הסביר צייגר, בין היתר, כי הציוד שנדרש בבל"מ אינדרה הוא כזה שהראל לא התעסקה בו. טענה זו עוררה שאלה, כיצד יכול היה צייגר לדעת בזמן אמת שמדובר בציוד שהראל אינה מתעסקת בו מבלי לקרוא את הודעות הדוא"ל. מנשאל על כך על ידי בית המשפט השיב כי "יכול להיות שהסתכלתי אבל לא התעמקתי ..." (ע' 5888, ש' 23-22; וראו גם עדותו בהמשך שכשמדובר בהודעת דוא"ל ממתחרה "אולי אני פותח אבל נוסע, ממשיך הלאה", ע' 5892, ש' 10-9). יש בכך כדי לחתור תחת טענת צייגר כי לא קרא את הודעות הדוא"ל. משהבחין בפרטי הציוד שבצרופה להודעת הדוא"ל ממילא יש בכך ללמד כי קרא באורח ממשי את תוכן התכתובות והיה מודע לאמור בהן. מה גם שאין מדובר בהתכתבות ארוכה או מורכבת המצריכה התעמקות לשם הבנתה או הפנמתה. לב לבּהּ - סיכום בדבר מחירים לאלתא בבל"מ אינדרה - מזדקר לעין מיד בשורה הראשונה.
- כאמור לעיל, הרושם שעלה מעדותו של צייגר ומהתשובות שנתן בחקירתו ברשות היה כי הוא מנסה להרחיק את עצמו מתכתובות הדוא"ל שלהן היה צד.
בכלל זה, משהוצג לו בחקירתו ברשות כי היה צד לתכתובות ההמשך בהן צורף נוה להתכתבות וזאת לבקשת גלעד, טען כי אינו יודע מי זה נוה: "מי זה יעקב אני לא יודע. עכשיו אני רואה לפי המייל יעקב מטריפל סי. אני לא יודע מי זה" וחזר ואמר שהוא לא מכיר את נוה (ת/223, ש' 105-98). מדובר בהתנהלות מעוררת קושי. נוה השתתף בפגישה נושא האישום הראשון שהתקיימה בהראל ושבה השתתף צייגר. צייגר עצמו העיד שמדובר בפגישה עם מתחרים שאינה שגרתית אלא חריגה (ע' 5816, ש' 9-7). בחקירה קודמת שלו ברשות התחרות, בשעה שנשאל על ההסדר נושא האישום הראשון התייחס צייגר לנוה באופן שמעיד כי ידע מי הוא ומה תפקידו (ת/222, ש' 655, ש' 779-778) וכאשר הוצגו לו דברים שאמר נוה ביחס לאישום הראשון השיב כמי שיודע היטב מי זה נוה: "יעקב נוה ממציא סיפור יעקב נוה סולק בבושת פנים מטריפל סי" (ת/222, ש' 722-719, אף אם כטענת נוה הוא פגש בצייגר לראשונה בפגישה נושא האישום הראשון, ע' 70, ש' 23-21). והנה, משהוצגו לצייגר בחקירתו בהמשך תכתובות הדוא"ל המסבכות בקשר לבל"מ אינדרה, ניסה להרחיק עצמו פעם נוספת בטענה שאינו מכיר את נוה. הקושי העולה ברור (וזאת גם כשמביאים בחשבון כי בין שתי החקירות ברשות, ת/222 ו-ת/223, חלף פרק זמן של כשנה וחצי). כשנשאל על כך בעדותו לא היו לצייגר תשובות מניחות את הדעת (ע' 5894, ש' 25 - ע' 5897, ש' 2).