במועד שבו החלה תכתובת התיאום - 20.10.09 (ת/289) - טרם נקבעה באופן סופי תצורת האחסון (נטאפ או EMC)שווא יכר מ רק מאמצי שיווק בבירור במסקנה המרשיעה. .נטאפ, הגיש נוה הצעה מעודכנת מטעמה של טריפל סי, במחיר יקר ממחיר הצעתה של ווי ו, למצער טרם הוּדע על כך באופן סופי לספקים שהתבקשו לתת הצעות מחיר. אושרי העיד כי במועדים מאוחרים לכך, למשל ביום 26.10.09, הוא פעל מול נטאפ בניסיון להסתייע בה על מנת לשכנע את אלתא כי הפתרון של נטאפ עדיף על זה של EMC, שמכאן עולה כי מבחינתה של ווי האפשרות שייבחר פתרון של EMC טרם ירדה מהפרק באותה עת (נ/235, נ/236, ע' 4464, ש' 21 - ע' 4468, ש' 6, ויש בכך כדי להקרין על המשקל והנפקות של תשובות מרדכי, מהן ביקשה ההגנה להיבנות, כאילו עוד קודם לכן וכבר ב- 29.9.09 הייתה אלתא סגורה על כך שמערכות האחסון יהיו של נטאפ, ע' 1248, ש' 10-1, ע' 1246, ש' 16-14 שמשם עולה כי התצורה הסופית התגבשה למעשה מאוחר יותר; למצער כי ווי לא ידעה על כך). בנוסף, בניגוד לנטען, מהראיות עלה שגם להראל וגם לטריפל סי - ולא רק לווי - הייתה אפשרות להציע לאלתא ולספק לה מערכות אחסון של נטאפ ולוּ על דרך של רכישת המערכות מאחד השותפים העסקיים המורשים של נטאפ - והיו מספר שותפים כאמור - תוך אספקה ושירות לאלתא באמצעותו (כך העיד אושרי עצמו, ע' 4481, ש' 10 - ע' 4484, ש' 12; עדות צייגר, ע' 5527, ש' 12-10; עדות נוה, ע' 104, ש' 16-13, ע' 172, ש' 27-18). למעשה, הראל גם קיבלה הצעת מחיר ישירה מנטאפ לטובת הגשת הצעתה לבל"מ אינדרה באופן שתומך בכך שיכולה הייתה לספק נטאפ בעצמה (נ/417, עדות רונן נוי (נוי) מנטאפ, ע' 6221, ש' 33-31). להצעה זו לא בא הסבר של ממש. יש בכלל האמור כדי לחתור תחת הטענה כאילו רק ווי יכולה הייתה להגיש הצעה ולספק ציוד מתוצרת נטאפ (ראו גם עדות מרדכי שלפיה טריפל סי יכולה הייתה לרכוש נטאפ משותף אחר ולהעלות את המחיר שהיא מציעה לאלתא בהתאם או לעשות נו-ביד, היינו להימנע מהגשת הצעה, ע' 1252, ש' 21 - ע' 1253, ש' 8). אכן, אפשר שלווי היה ניסיון קודם ויתרון מקצועי בכל האמור במערכות האחסון מתוצרת נטאפ שווי הייתה שותפה עסקית שלה (למשל, עדות נוי, ע' 6169, ש' 32-26 שם התייחס לרמה הטכנולוגית הגבוהה של ווי ולכך שחלק מהלקוחות העדיפו לעבוד עמה). אפשר גם שבפני הראל וטריפל סי עמדו קשיים בהקשר זה. אולם אין באמור כדי להביא למסקנה כי לא הייתה כל היתכנות לתחרות או כי לא התקיים כל חשש תחרותי. מכל מקום אין בכך כדי להצדיק או להכשיר הגשת הצעות בתיאום.
- הטענה כי המחיר הסופי נקבע בין היצרן ללקוח - )הוא מציע לאלתא- ע' אפ משותף אחר ולהעלות את המחיר בהתאם או להימנע מהגשת הצעה, לקוחות העדיפו לעבוד עמהבבל"מ אינדרה ביקשה אלתא לרכוש, בין היתר, ציוד מחשבים מתוצרת יבמ ומערכות אחסון שבסופו של תהליך היו מתוצרת נטאפ. הן יבמ הן נטאפ פועלות באמצעות ספקים מורשים להן הן מוכרות את הציוד וספקים אלה הם שמוכרים את הציוד ללקוח הסופי, באישום הנדון כעת, אינדרה, אלתא. לטענת ההגנה, בפועל היצרן והלקוח הם שקבעו את מחיר המכירה גם בחוליה שבין הספק ללקוח כך שלא הייתה היתכנות לתחרות מחירים בין הספקים. בדומה נטען כי היצרן - בעיקר יבמ במנגנון שכונה ה- Special Bid ((SB שידון בנפרד - נתן מחיר מועדף לאחד הספקים באמצעותו ביקש לבצע את המכירה, כך שהיצרן הוא שלמעשה קבע מי יזכה בביצוע הפרויקט ובאופן שלא הותיר מקום לתחרות בין הספק המועדף לספקים אחרים. להלן נידרש בנפרד לטענות כלליות אלה ונראה כי אין לקבלן (ראו הדיון בפסקאות 1086-1071 להלן).
בשלב זה נציין רק שלא הונחה תשתית לכך שאלה היו פני הדברים בבל"מ אינדרה נושא האישום השני. מהראיות עלה כי מרדכי פנה עוד בשלבים מוקדמים הן ליצרנים הן לספקים, ובכלל זה פנה גם לנטאפ לשם קבלת הערכת מחיר למערכות האחסון בפרויקט (למשל, נ/224, נ/410 (5.8.09), נ/114, נ/228 (25.9.09), נ/115, נ/231 (30.9.09), הערכת המחיר האחרונה עמדה על סך של 42,000 דולר). אלא שמעדות מרדכי עלה כי לא מדובר במחיר הסופי לאלתא, אלא בהצעה לתצורה טכנולוגית לצד הערכת מחיר ראשונית, לשם קבלת סדר גודל בעת תקצוב הפרויקט כאשר המחיר הסופי ללקוח נקבע על ידי הספק ולפי שיקול דעתו (ע' 1239, ש' 11-7, ע' 1241, ש' 7-5; וראו גם עדות נוי שלפיה הספק-השותף הוא שמוכר את המערכות ללקוח והוא שקובע את המחיר ללקוח, ע' 6112, שלא נסתרה בכל הנוגע לבל"מ אינדרה). בהמשך - ועוד קודם לתכתובות התיאום - נתנה נטאפ הצעות מחיר נפרדות לווי ולהראל, היינו קבעה את המחיר בו תוכל כל אחת מהן לרכוש מנטאפ את מערכות האחסון שאותן ימכרו בתורן בבל"מ אינדרה (הצעות מיום 14.10.09: הצעה לווי על סך 36,500 דולר (נ/116, נ/232, נ/412; הצעה להראל על סך 41,000 דולר (נ/417)). אף שההצעות מצדה של נטאפ שיקפו יתרון לווי הרי שאין בהן כדי לשלול אפשרות לתחרות בין הספקים, כשכל אחד מהם רשאי לקבוע את המחיר שבו ימכור את הציוד בכללותו, לרבות מערכות האחסון, לאלתא/אינדרה, ובכלל זה גם במחיר שונה, ואף נמוך יותר, מהערכת המחיר הראשונית שנתנה נטאפ לאלתא (עדות נוי, ע' 6281, ש' 32 - ע' 6282, ש' 6, שם התייחס ספציפית לאינדרה והעיד כי מבחינת נטאפ אין מגבלה על המחיר שבו יכלו ווי או הראל למכור את מערכות האחסון; ואין בעדות נוי בע' 6220, ש' 31-26 כדי לשנות לעניין זה).