יש לדחות אפוא את טענות ההגנה כי פניות מרדכי לקבלת הערכות מחיר מהיצרנים מנעו אפשרות לתחרות בין הספקים, בכלל זה תחרות על המרווח שלהם, וכי הבקשה להצעות מחיר של מרדכי לספקים לא הייתה אלא מצג שווא של תחרות. מכל מקום גם במעורבות היצרנים אין כדי להצדיק או להכשיר תיאום בין הספקים ביחס להצעות המחיר שיגישו.
- הטענות הנסמכות על עדות מרדכי: "זה לא תחרות" - כאמור לעיל, מרדכי היה מהנדס ומתכנן באלתא שניתנו לו סמכויות גם בתחום הרכש, ובכלל זה הסמכות לבצע תיחור ולפנות לספקים לקבלת הצעות מחיר (ע' 1220, ש' 18-13; ע' 1126, ש' 10-9, ש' 22-18; ע' 1127, ש' 20-12). מרדכי הוא שעמד במרכז הליך בקשת הצעות המחיר בבל"מ אינדרה. ראינו לעיל כי בחודשים שקדמו לבל"מ אינדרה פנה מרדכי ליצרנים שונים לבחינת תכולת הציוד לפרויקט ולקבלת הערכות מחיר ראשוניות. בכלל זה פנה ליבמ ול- HP (הפועלות בתחום השרתים והמחשוב) ולנטאפ ו- EMC (הפועלות בתחום האחסון) (ראו בפסקה 123 לעיל וכן ת/164). בהמשך פנה מרדכי בבקשה לקבלת הצעות מחיר מאת החברות הנאשמות - ווי, הראל וטריפל סי - שהן כזכור ספקיות מורשות של יבמ.
בסיכומיהם ניסו הנאשמים, בעיקר ווי ואושרי, להיבנות מאמירות שונות של מרדכי בעדותו כאילו לא הייתה תחרות בבל"מ אינדרה וכי לא דובר בהליך תחרותי. בכלל זה הפנו לדבריו שאמר "קיבלתי הצעות מחיר" אבל "זה לא תחרות" (ע' 1163, ש' 20-13; וראו גם ע' 1253, ש' 24-19; ע' 1161, ש' 17-3, שם אמר גם כי התחרות היא בין היצרנים ולא בין הספקים; וכן תשובתו בע' 1284, ש' 18-12, כי לא עשה תחרות בין הספקים אלא בין היצרנים). הטענה היא כי עדות זו תומכת בכך שבבל"מ אינדרה לא הייתה תחרות בין הספקים; כי ווי נבחרה לכתחילה; וכי הבקשה להצעות מחיר לא נועדה אלא כדי לקבל הצעות מחיר פיקטיביות, בידיעת מרדכי, לשם עמידה בנוהלי התערעור אזרחי ותו לא.
אין לקבל טענות אלה. הן מבקשות למצוא בעדות מרדכי את מה שאין בה ומתעלמות מהתמונה הברורה שעלתה מעדות מרדכי בכללותה.
מרדכי העיד במפורש כי בבל"מ אינדרה הייתה גם תחרות בין הספקים (למשל, ע' 1162, ש' 3-1). לעיתים התייחס אל עצמו כאל מי ש"עשה את התחרות" (למשל, ע' 1262, ש' 7-4). לעיתים תיאר את עצמו כמי שרק "קיבל את הצעות המחיר" עבור אינדרה שהיא זאת "שעשתה את התחרות" (ולא הוא), היינו היא שבחרה בספק שממנו תרכוש ויכולה הייתה לשאת ולתת עמו (למשל, ע' 1196, ש' 15-11). כך או כך ברור מהראיות כי בבל"מ אינדרה ביקש מרדכי מהחברות הנאשמות - ווי, הראל וטריפל סי - הצעות מחיר עבור אינדרה לשם קיום הליך תחרותי, וכי בסופו של הליך בחרה אינדרה לרכוש את הציוד מווי שהצעתה הייתה הזולה מבין ההצעות (למשל, ע' 1181, ש' 3-1, ע' 1195, ש' 23-18, שם העיד מרדכי כי אינדרה בחרו בווי בתור ספק לאחר ש"היא הייתה הכי זולה בגלל תיאומים ותחמנות של שחר...", ע' 1195, ש' 23-18, ע' 1198, ש' 22-21).