אכן, בעדותו הבחין מרדכי בין תחרות בין יצרנים לתחרות בין ספקים. את התחרות בין היצרנים, שלה יש לשיטתו ככל הנראה פוטנציאל השפעה גדול יותר, כינה מרדכי "רוב התחרות" (ע' 1146, ש' 19), "תחרות אמיתית" (ע' 1146, ש' 14) או "המשחק הגדול" (ע' 1161, ש' 8-7). ביחס לתחרות בין הספקים - בעניינו החברות הנאשמות כספקיות מורשות של יבמ - הסביר שהכוונה היא לתחרות על המרווח של הספקים, על שולי הרווח שלהם ועל שיעור ההנחה שהם יכולים לתת. מרדכי העריך שמדובר בתחרות על מרווח של כ-5% ואפשר שגם מעבר לכך, נוכח התכתובת שבה שחר כתב לגלעד ונוה כי הצעת ווי נמוכה מהצעת הראל בכ-11% (ע' 1162, ש' 10-1, ע' 1147, ש' 6-1). מרדכי כינה את התחרות בין הספקים כ"תחרות הקטנה" או "התחרות היותר קטנה" (ע' 1162, ש' 2-1; ע' 1196, ש' 6). כפי שהעיד, בתחרות זו - היא התחרות בין ספקי יבמ - ווי היא שזכתה (ע' 1196, ש' 6). גם אם השפעתה של התחרות בין הספקים קטנה יותר, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה כי מדובר בהליך תחרותי וכי התיאום בין הספקים-הנאשמים הוא תיאום אסור (וראו גם עדות שקדי, ע' 1931, ש' 17-12; עדות רונן זגורי (זגורי), ע' 2208, ש' 17-14).
מכאן שבניגוד לנטען, מעדות מרדכי ומכלל הראיות עולה בבירור שבבל"מ אינדרה התבקשו הצעות מחיר - הצעות אמת - לשם תיחור בין הספקים, גם אם מרדכי סבר שפוטנציאל השפעתה של תחרות כזו אינו גדול כמו זה של תחרות בין היצרנים. מעבר לכך, לא הובאה כל ראייה של ממש לתמיכה בטענה כאילו מרדכי פעל לקבל הצעות מחיר פיקטיביות או כי ידע על תכתובות התיאום בין הנאשמים. להיפך מכך.
ראינו לעיל כי מרדכי העיד שלא ידע בזמן אמת ועד לחקירה על דבר תיאום הצעות המחיר וכי כאשר הוצגו לו הדברים בחקירתו חש מרומה וסבר כי מדובר ב"תחמנים וגנבים", שעשו עליו "קומבינה" (בפסקה 142 לעיל). בעדותו אמר כי "חשבתי שאני עושה תחרות בין ספקים ויצרנים ... לא ידעתי שיש איזה סיכום ביניהם ..." (ע' 1262, ש' 7-4). במקום אחר העיד כי אינדרה בחרו בווי לאחר ש"היא הייתה הכי זולה בגלל תיאומים ותחמנות של שחר...", ע' 1195, ש' 23-18, ע' 1198, ש' 22-21). עדותו של מרדכי הייתה מהימנה ועלתה בקנה אחד עם הראיות. יש בה משום תמיכה נוספת לכך שדובר היה בהליך תחרותי שביחס אליו נעשה תיאום פסול שלא בידיעת מרדכי. במאמר מוסגר: מהראיות עלה כי בשלהי שנת 2009, ובכלל זה בזמן שהתנהל בל"מ אינדרה, פעלו שחר ומרדכי לבחינת אפשרות להקים במשותף מיזם עסקי (נ/105, נ/106, נ/107) שלא יצא באותה עת אל הפועל. במצב דברים זה אפשר שיש טעם לפגם בכך שמרדכי קיים בעבור אלתא ואינדרה הליך בל"מ ששחר, מטעמה של ווי, משתתף בו. עם זאת, בנסיבות העניין אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שבל"מ אינדרה היה הליך תחרותי וכי מרדכי לא ידע על תכתובות התיאום. יתרה מזו. במועד מתן עדותו מרדכי כבר לא עבד בתערעור אזרחי (ע' 1176, ש' 24-14) והיה שותפו של שחר בעסק שהקימו במשותף בשלהי שנת 2018 (ע' 1175-1174). בנקודת הזמן הזו היה למרדכי לכאורה אינטרס לנסות ולהיטיב עם שחר בעדותו ובכלל זה לנסות להציג את מעשיו של שחר כלגיטימיים ולא כתיאום פסול שלא בידיעתה של התע"א, וזאת מבלי לחשוש למעמדו בתערעור אזרחי אותה כבר עזב. חרף האמור, שב והעיד כי שחר תיאם את ההצעות ותחמן אותו, בלא ידיעתו, באופן שיכול לתת יתר משקל לדברים.