אכן, על פי הדין שקדם לתיקון 21 לחוק, ניתן היה להעמיד לדין מנהל פעיל בעבירה של צד להסדר כובל - אף אם הוא עצמו לא היה מעורב ולא היה צד להסדר - מקום בו התאגיד עבר עבירה כאמור והמנהל לא הוכיח כי לא ידע ונקט כל אמצעים סבירים לשמירת החוק. אפשרות זו אינה קיימת עוד לאחר התיקון. אולם, אין בכך כדי לגרוע מהאפשרות להרשיע בעבירה של צד להסדר כובל נאשם שהוא מנהל פעיל שהיה מעורב בעצמו כצד להסדר, כפי שנקבע לעיל ביחס לאושרי.
בנוסף, וזה העיקר, מקום בו אותו נאשם הוא גם מנהל פעיל שאף הפר את חובת הפיקוח ולא עשה את הנדרש למניעת עבירות בתאגיד, ובכלל זה גם ביחס לבעלי תפקיד אחרים בתאגיד, אין מניעה עיונית להרשיעו גם בעבירה של הפרת חובת הפיקוח מכוח ס' 48 לחוק. ראשית, יסודותיה של העבירה לפי ס' 48 לחוק שונים מאלה של עבירת צד להסדר כובל לפי ס' 47(א)(1) לחוק. בפרט בשים לב לכך שהאחריות בשל הפרת החובה לפקח ולעשות את הנדרש למניעת עבירות לפי ס' 48 לחוק יכולה להתגבש גם בלא שנעברה עבירה של צד להסדר כובל (או עבירה אחרת על חוק התחרות) (ראו והשוו בקשות שונות פלילי 2639/23 פרץ נ' מדינת ישראל בפסקה 11 להחלטת כבוד השופט א' שטיין (23.4.23) שם נקבע כי לצורך בחינת יחס של הכלה או היבלעות ההשוואה היא בין יסודות העבירות). שנית, תכליתה של העבירה לפי ס' 48 לחוק אף היא שונה. מדובר בתכלית מניעתית של העלאת רף הזהירות הננקט על ידי התאגיד לשם מניעת עבירות על חוק התחרות. כאמור לעיל עבירה זו יכולה להתגבש גם בהעדר עבירה נפרדת על הוראות החוק (אני ער לעמדה שהובעה בתיק פלילי (מחוזי מרכז) 49409-02-25 מדינת ישראל נ' רביד (15.3.26). די בכך שאציין כי ענייננו כאן שונה מהעניין שנדון באותה פרשה; שם התמצתה אחריות נושא המשרה, הכשל הפיקוחי, בכך שנושא המשרה לא עשה די למנוע את ביצוע העבירה על ידו; בעוד שכאן, הן באישום הנדון הן באישומים אחרים, מדובר בביצוע עבירות גם ולעיתים בעיקר בידי אורגנים אחרים).
מכאן, שמדובר בעבירות שונות שאין מניעה להרשיע נאשם אחד בשתיהן.
האישום השלישי
האישום השלישי: מעבדת vmware לפרויקט כיפת ברזל - דצמבר 2009
- האישום השלישי הופנה כלפי שחר, אושרי וחברת ווי; גלעד, והראל. לפי הנטען באישום זה ביום 15.12.09 פנתה אלתא לווי ולהראל בבקשה לקבלת הצעות מחיר עבור מעבדת VMware (בל"מ מעבדת VMware). לנאשמים הנזכרים יוחס כי היו צד להסדר שלפיו הראל תגיש הצעה גבוהה מזו של ווי על מנת לאפשר לווי לזכות בבל"מ מעבדת VMware. בהתאם למיוחס הצדדים הגישו הצעות בהתאם להסדר - ווי הצעה על סך כ- 55,000 דולר, הראל הצעה על סך של כ- 60,000 דולר, ובהתבסס על הצעות אלה החליטה אלתא לבצע את הרכש מווי (בסך של כ- 30,000 דולר לאחר שהוחלט שלא לרכוש רכיב אחד). עוד מיוחס לנאשמים הנזכרים באישום זה כי הציגו לאלתא מצג כוזב שלפיו הצעתם הוגשה באופן עצמאי, ללא התייעצות, תיאום או קשר עם מציע אחר ומכל מקום לא גילו את עובדת התיאום ביניהם (מצג השווא) וכי בהסתמך על מצג השווא התקבלה הנחת דעתה של אלתא בדבר כשרות ההצעות והתקבלה הצעתה של ווי כזוכה. לאושרי יוחס גם כי לא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק התחרות. כאמור לעיל, עניינם של שחר וגלעד הסתיים בהסדרי טיעון. שחר וגלעד הורשעו בעבירת צד להסדר כובל בנוגע לבל"מ מעבדת VMware. בכל האמור בנאשמים שנותרו, על יסוד האמור מיוחסת לאושרי ולווי ולהראל עבירה של צד להסדר כובל לפי ס' 47(א)(1) לחוק כנוסחו במועד הרלבנטי בצירוף ס' 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 4 ו-55א(ב) לחוק התחרות. ביחס לווי והראל מפנה כתב האישום לס' 23(א)(2) לחוק העונשין. לאושרי מיוחסת גם אחריות נושאי משרה מכוח ס' 48 לחוק התחרות. לנאשמים מיוחסת גם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי ס' 415 לחוק העונשין.
דיון