מלבד הנחת הדעת והשקט הנפשי שבהסרת הסיכון שמא תתקבל החלטה אחרת, הרי שמקום בו המְרמה קיבל את הזכייה בהליך התחרותי הרי שגם בכך יש משום קבלת דבר במרמה.
כאמור, קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית. נדרש כי בעקבות המרמה יתקבל הדבר (ערעור פלילי 1242/06 צור נ' מדינת ישראל בפסקה 33 (13.6.07); עניין שמשון בפסקה 32). בהתאם להוראת ס' 438 לחוק העונשין יכול הדבר להתקבל הן בשביל הנאשם עושה המעשה הן בשביל אחר ואין הכרח שיתקבל עבור הנאשם.
טענת המאשימה בענייננו היא כי ה'דבר' שקיבלו הנאשמים (כל אחד בהתאם למיוחס לו) כולל הן את הנחת דעתם של מזמיני הבקשות להצעות מחיר בדבר כשרות ההצעות וכי ההליך מתנהל בתנאי תחרות ובלא תיאומים והן את הזכייה וקבלת הכספים כתוצאה ממנה.
- קשר סיבתי - נדרש כי יוכח קיומו של קשר סיבתי בין המרמה לקבלת הדבר - שהוא התוצאה. נפסק כי ניתן להסיק את הקשר הסיבתי "מהעובדות המוכחות", וכי ישנם "מצבים בהם הוא עולה מנסיבות העניין והתנהגות הצדדים" (עניין צור בפסקה 33). העבירה של קבלת דבר במרמה יכול שתתגבש גם אם קיים ספק אם מצג השווא של הנאשם היה בבחינת גורם בלעדי לפעולתו של המרומה, ודי בכך שלמצגי השווא היה תפקיד ניכר בכך (שם בפסקה 37). בדומה נפסק, כי "בבחינת קיומו של הקשר הסיבתי בגדרה של העבירה לא נדרש שמצג השווא יהיה הסיבה היחידה שהובילה לקבלת הדבר, אלא די בכך שיהווה גורם בעל השפעה ממשית לכך" (ערעור פלילי 4190/13 סמואל נ' מדינת ישראל בפסקה 79 (18.11.14); ראו גם: ערעור פלילי 1784/08 פרי נ' מדינת ישראל בפסקה 41 (5.2.09) שם נקבע כי המרמה צריכה להיות "הסיבה היעילה" לקבלת הדבר וכי די בכך שלמצגים היה "תפקיד ניכר בהערכת המצב של המרומה"; ערעור פלילי 2455/21 מדינת ישראל נ' ברמלי (6.7.23) בפסקה 46 לפסק דינו של כבוד השופט א' שטיין, נדרש שהמצג היה בגדר "סיבה ... אפקטיבית, יעילה, ולאו דווקא סיבה שאין בלתה... לפגיעה ברצונו החופשי של המרומה", וכן ס' 2 לפסק דינו של כבוד השופט י' אלרון; אך ראו דעתו של כבוד השופט י' כשר שם בפסקאות 9 ו-18-15 לפסק דינו). בבחינת הקשר הסיבתי מביא בית המשפט בחשבון גם את עדותו של המרומה הגם שנפסק כי קיומו של קשר סיבתי אינו טעון הוכחה בעדות מילולית דווקא וכי הוא עשוי להשתמע גם מהנסיבות (שם).
- אשר לנסיבות המחמירות נפסק כי יכול שתהיה רלבנטיות לצורה בה מבוצעת המרמה, ובכלל זה לשיטה, לתכנון, לתחכום ולהיקף המרמה ונקבע כי יינתן משקל לכך שהמרמה הייתה "פרי מאמץ מתוכנן, שיטתי וממושך" או "בהיות המירמה כרוכה בביצועה של עבירה אחרת" (עניין מרקדו בפסקה 78). בהקשר זה נפסק כי העובדה שמעשי המרמה נשענים על עבירה אחרת של צד להסדר כובל עשויה להוות כשלעצמה נסיבה מחמירה (עניין בלוא (מחוזי) בפסקה 292; וביחס לעבירות אחרות ראו ערעור פלילי 446/01 רודמן נ' מדינת ישראל בפסקה 15 (27.6.02)). שיטתיות והתמדה במעשי המרמה לאורך זמן, כמו גם תכנון מראש והגשת הצעות גיבוי שתואמו מראש, הוכרו כנסיבות מחמירות (עניין בלוא (מחוזי) שם; ערעור פלילי 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין בפסקה 33 (4.9.07)). בהקשר זה ניתן משקל גם להיקף הכספי של המרמה ולכך שמדובר ב"סכומים נכבדים" (ערעור פלילי 2597/04 רויטמן נ' מדינת ישראל בפסקה 41 (20.11.06)). נמצא גם כי עצם הפגיעה בהליך התחרותי של גוף ציבורי, על הפגיעה הכרוכה בכך בתכליתו של ההליך התחרותי להקצאה מיטבית של משאבים, היא בעלת משקל בקביעת קיומן של נסיבות מחמירות (עניין כהן (מחוזי) בפסקה 51, תוך הפנייה לעניין בן דרור).
- היסוד הנפשי - העבירה של קבלת דבר במרמה היא עבירה של מחשבה פלילית. כפי שהובהר "המחשבה הפלילית הנדרשת לצורך גיבוש העבירה הינה מחשבה פלילית רגילה של מודעות להתקיימות יסודותיה העובדתיים של העבירה - היותו של המצג כוזב, אפשרות התרחשות התוצאה האסורה, ורכיב הסיבתיות שבין המצג הכוזב והתוצאה" (עניין מרקדו בפסקה 71). נדרשת מודעות לכך שהטענה כוזבת או היעדר אמון באמיתות הטענה וכן מודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה של קבלת הדבר כפועל יוצא מכך (שם). צוין כי "כוונה במובן רצון בקרות ההתרחשות אינה נדרשת לעניין העבירה המושלמת של קבלת דבר במירמה" (שם, וראו גם עניין ברזל בפסקה 51). בדומה נקבע כי נדרשת "כונה להגשים את התוצאה של קבלת הדבר, לפחות ברמת הכונה הפלילית של פזיזות" (עניין קליין בפסקה 32). מקום בו מדובר בנסיבות מחמירות, נדרשת מודעות לקיומן של הנסיבות המחמירות (שם). מעשי מרמה אקטיביים, ובכלל זה מילוי הצעות גיבוי או הסכמה לכך, עריכת הסדר עם מספר מציעים, וחשש מפני חשיפת המצג, נמצאו כנסיבות המעידות כשלעצמן על המודעות הנדרשת להתגבשות העבירה (עניין בלוא (מחוזי) בפסקה 293).
- עמדנו לעיל בקווים כלליים על המסגרת הנורמטיבית של העבירות הנדונות. קווים אלה אינם מקיפים את כלל הסוגיות המשפטיות שידונו בהכרעת הדין. דיון בסוגיות נוספות שהתעוררו אגב אישום כזה או אחר ייעשה בהמשך במסגרת הדיון באישומים הרלבנטיים.
כתב האישום, הנאשמים וההליכים - כללי
- עניינו של כתב האישום הוא בעסקאות רכש של חומרה ותוכנה בתחום המחשוב. כתב האישום המתוקן כלל 19 אישומים, מהם 18 אישומים הרלבנטיים לנאשמים שנותר להכריע בעניינם. הנאשמות 3, 7, 10 ו-16 (להלן: ווי, הראל, טריפל סי ו- מטריקס) הן חברות שעסקו במועדים הרלבנטיים בתחום תשתיות המחשוב. יתר הנאשמים הם מי ששימשו בעלי תפקיד בחברות הנאשמות. לנאשמים מיוחס כי בין השנים 2012-2009 תיאמו מחירים וקבעו מי תהיה החברה הזוכה בבקשות להצעות מחיר ובהליכים תחרותיים אחרים שהפנו אליהם גורמים שונים.
- חלק הארי של האישומים מתייחס לתיאומים בנוגע לתעשייה האווירית לישראל בערעור מיסים (התע"א). בהתאם לחלק הכללי של כתב האישום התערעור אזרחי היא חברה ממשלתית העוסקת בעצמה ובאמצעות חברות בנות, בפיתוח, ייצור, שיווק והפעלה של קשת רחבה של מערכות מתקדמות בתחום הצבאי. התיאומים נושא האישומים מתייחסים גם לבקשות להצעות מחיר של אלתא מערכות (אלתא) שהיא חברת בת של התערעור אזרחי האחראית על רכש האלקטרוניקה בתערעור אזרחי ושל מפעל ממן (ממן) שהוא מרכז מחשוב שריכז עבור התערעור אזרחי רכש מחשוב. החברות הנאשמות היו, בין היתר, ספקיות מורשות של מוצרי יבמ (יבמ) לתע"א. אישומים נוספים מתייחסים לתיאום ביחס לבקשה לקבלת הצעות מחיר של אלביט תעשיות מערכות אלקטרואופטיקה אלאופ בערעור מיסים (אלאופ, האישום השניים עשר) ולתיאום בנוגע למכרז שפרסם המרכז למיפוי ישראל (מפ"י, האישום השלושה עשר). בכתב האישום נכלל גם אישום שייחס לנאשם 2, שחר שרון מחברת ווי, עבירה של השמדת ראיה. עניינו של נאשם זה הסתיים בהסדר טיעון ואישום זה אינו על הפרק עוד.
- בכתב האישום מיוחסים לווי ולהראל תיאומים רבים, בנוגע לפרויקטים חשובים, שנעשו לאורך תקופה ממושכת ושהזכיות בהם הניבו סכומים נכבדים של מאות אלפי דולרים. לטריפל סי מיוחס מספר קטן יותר של תיאומים (בגדרי שבעה אישומים). למטריקס מיוחסים תיאומים אך בגדרי אישום אחד (האישום האחד עשר).
- בפתח הדברים נציג את תמונת הנאשמים באורח כללי:
ווי, הראל וטריפל סי, עסקו שלושתן בתחום תשתיות המחשוב והיו הספקיות המורשות של התערעור אזרחי בכל הנוגע למוצרי יבמ הנוגעים לענייננו (ע' 2627, ש' 18 - ע' 2628, ש' 4 לפרוטוקול; ע' 65, ש' 6). חברות אלה היו מתחרות (ע' 202, ש' 27-23; ע' 66, ש' 17-13).