התמונה העולה מעדויות אנשי התערעור אזרחי - המזמין - חותרת תחת הטענה כאילו נוכח פעולות שעשה ספק מול אנשי הפרויקט, קודם שהטיפול הועבר לרכש, היו בבחינת הבטחה לזכייה בפרויקט, וכי התיחור שביצע הרכש במצב דברים זה היה רק למראית עין.
- עדויות מצד הנאשמים ואנשי החברות המתחרות-הנאשמות - מעדויות אנשי החברות המתחרות - הספקים - עלה כי גם הם לא סברו שביצוע פעולות מול מִנהלת הפרויקט - דוגמת עריכת פיילוט, אפיון הדרישות וכיו"ב - מבטיח להם את הזכייה בפרויקט, כי נאמר להם שלא כך הדבר, וכי אף הם ידעו שעד שלא יוצאת הזמנה מהרכש לאחר בחירה בספק הזוכה, "הכל פתוח" (בלשונו של אושרי, ע' 4476, ש' 20-19).
בעדותו חזר אושרי פעמים רבות ובווריאציות שונות על הביטוי "השמנה המזמרת בפקס". אושרי העיד, שוב ושוב כי "עד שהשמנה בפקס לא מזמרת" - היינו עד שלא מתקבלת הזמנה פורמלית מהרכש - "הכל פתוח" (ע' 4476, ש' 19 - ע' 4477, ש' 2). הביטוי "זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה" מקורו באופרה. מופע האופרה לא נגמר עד שהגברת השמנה עלתה ושרה את שיר הסיום. הכוונה: זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
אושרי חזר על דברים אלה בעדותו פעם אחר פעם תוך שהבהיר כי הכוונה היא שרק כאשר מתקבלת הזמנה (באותם ימים בפקס) הופכת הזכייה לוודאית ונסתם הגולל. עד אז קיים חשש תחרותי. קיים חשש כי לא תתקבל ההזמנה וכי ווי לא תקבל לידיה את אספקת התכולה או העבודה נושא הפרויקט. כך, למשל, במענה לשאלת בית המשפט ביחס לחשש תחרותי אפשרי מצד אחד המתחרים השיב אושרי "אני תמיד חושש... יש ביטוי בתעשייה עד שהשמנה בפקס לא מזמרת ... אז הכל פתוח. אז נלחמים" (ע' 4476, ש' 19 - ע' 4477, ש' 2). אושרי הבהיר כי החשש קיים בין אם מדובר במתחרה שפחות מועדף על ידי המזמין ובין אם מדובר במתחרה שנותן פייט במחיר ובטכנולוגיה שאז הוא יותר מאיים (שם). מעדות אושרי עלה כי מדובר בהלך רוח שקיים בתעשייה כולה (שם) וכי "וודאות לגבי הזכייה ... זה השמנה בפקס..." היינו רק כשמתקבלת הזמנה יש ודאות (ע' 4548, ש' 15-8; במקום אחר העיד שזה לא סגור עד הסוף "עד שלא מגיעה הזמנה", ע' 4737, ש' 24-22). אושרי אישר כי גם כשהוא מרגיש שעמדתה של ווי ביחס לפרויקט מסוים חזקה, היינו שווי נהנית מעדיפות או יתרון, הרי שעד לקבלת הזמנה, עד ש"השמנה" בפקס, אין ודאות בזכייה (ע' 4728, ש' 5-1, חרף רושם מתחמק וניסיון לסייג שעלה מהעדות לפני הקטע האמור ולאחריו; וראו התייחסותו לקבלת הצעות של מתחרים בשלב שטרם הייתה ודאות ולא ניתן היה לדעת ש"השמנה תצא מהפקס", ע' 4867, ש' 15-12, ע' 4868, ש' 20-13). באחד המקרים העיד אושרי כי גם לאחר שווי כבר עבדה מול הפרויקט וערכה עבורו פיילוט, נאמר לו ע"י נציג הפרויקט (קנדלשטיין) כי הפרויקט רוצה את ווי אבל "תדעו שאתם בתחרות", וכי באותו שלב עוד לא ידעו (ווי ואושרי) ש"השמנה [תגיע] בפקס", כי היו בתחרות ופעלו כדי לדאוג שזה יקרה ושהזכייה "לא הייתה בכיס שלנו" (ע' 4915, ש' 17 - ע' 4916, ש' 9). אושרי העיד כי עד ש"השמנה לא בפקס" הוא תמיד חושש, ובכלל זה שיגיע מתחרה אחר או יצרן אחר עם הצעה זולה יותר (ע' 5004, ש' 22 - ע' 5005, ש' 5; וראו גם התייחסותו לכך שגם כשהלקוח מעוניין בווי זה לא ודאות "שמנה בפקס", ע' 5038, ש' 18-15). במקום אחר השתמש אושרי במונח עד שהשמנה לא בפקס, גם ביחס לאפשרות שבסופו של יום הפרויקט יוקפא או יבוטל ולא תתקבל הזמנה (ע' 4484, ש' 20-17; ואין לקבל את הניסיון לצמצם את עדותו של אושרי אך לעניין אחרון זה, למשל בס' 259 לסיכומי ווי ואושרי).