הראיות מעידות בבירור כי נוה פעל באופן התואם במדויק את הודעת הדוא"ל של גלעד (ובהמשך העדות, חרף ההתחמקות שלעיל, אישר נוה כי שלח הצעה בהתאם למה שגלעד ביקש ממנו, ע' 221, ש' 21-17).
- ביום 2.2.10 - יומיים לאחר הודעת הדוא"ל מאת גלעד - שלח שחר הודעת דוא"ל לקניטורק בה ציין כי "בהמשך לבקשתכם מצ"ב הצעת מחיר לרשימת פריטים עבור הפרויקט..." (נ/7). להודעה צירף שחר את הצעת המחיר של ווי לפרויקט בולטימור על סך כולל של 515,255 דולר (שם). היינו, שחר הגיש את הצעת ווי בסכום התואם בדיוק את המחיר שקיבל מגלעד (שחר הוסיף דברים בגוף הודעת הדוא"ל ובכלל זה הציע לבחון טכנולוגיה חלופית ואפשרות שימוש בשרתים וירטואליים; לדברים אלה ולטענות על בסיסם, נתייחס בנפרד).
- התמונה העולה מהראיות היא ברורה. גלעד שחר ונוה היו צדדים להסדר כובל שלפיו ווי וטריפל סי יגישו הצעות במחירים שתואמו ושהיו גבוהים מאלה של הראל, על מנת שהראל תוכל לזכות בבל"מ בולטימור. תכתובות הדוא"ל מדברות בעד עצמן: כך הודעת התיאום ששלח גלעד לשחר ונוה עם המחירים להצעות ווי וטריפל סי, המבטאת את ההסדר על פרטיו. כך גם הודעות הדוא"ל ששלחו נוה ושחר בהמשך לה, תוך הגשת הצעות תואמות המהוות את ביצוע ההסדר. נוה אישר בעדותו, חרף הרושם המתחמק שזו עוררה, כי גלעד העביר להם את המחירים שרצה שישימו בהצעות "על מנת שהוא (גלעד) יזכה בפרויקט כמו שצריך" (ע' 107, ש' 3-1); גם שחר אישר בסופו של דבר בעדותו כי גלעד רצה ששחר יגיש את הצעתה של ווי בהתאם למחירים שגלעד ציין "כדי שהוא (גלעד) יזכה בפרויקט" (ע' 2690, ש' 18-10; לניסיונות של נוה ושחר למעֵט מהדברים, תוך התמסרות לטענות ההגנה לתחרות למראית עין, ולטענה כי הראל ממילא עמדה לזכות, נידרש בנפרד).
- בהמשך נידרש להתנהלות הדברים בחודשים שלאחר מכן ועד לזכייתה של הראל ולאישור הוצאת ההזמנה אליה בחודש יולי 2010. לענייננו עתה נציין כי זמן מה לאחר שהוגשו הצעותיהן המתואמות של ווי וטריפל סי, התנהלה אלתא בעיקר מול הראל, לצד בחינת הצעה נוספת מצד א.מ.ת (שהתבססה על ציוד מתוצרת DELL). ככל הנראה בשלב מסוים פנתה אלתא לנוה בבקשה שטריפל סי תגיש הצעה מעודכנת לרכש (קניטורק, ע' 449, ש' 32-14). בתגובה לכך שלח נוה לגלעד ביום 18.4.10, הודעת דוא"ל בה כתב: "גלעד, לוחצים עלי להגיש הצעה מעודכנת. אנא העבר אלי קובץ - מפורט לעבודה" (נ/8). הודעת דוא"ל זו תומכת אף היא בבירור במסקנה בדבר קיומו של הסדר כובל ומעידה כי נוה וגלעד היו צד להסדר לתיאום הצעות וכי נוה חיכה להנחיות מגלעד ולתיאום מולו גם בכל הנוגע להגשת הצעה בהמשך הדרך (אין לקבל את ההסברים שניסה נוה להעלות כאילו לא היה מעורב בהתנהלות מול הפרויקט ולכן לא יכול היה לתת כביכול הצעה בלי גלעד, ע' 223, ש' 11-1, ואין בהם כדי להצדיק או להכשיר תיאום).
- לכל האמור יש להוסיף כי שחר, גלעד ונוה היו כזכור לעיל צדדים גם להסדר התיאום הכללי נושא האישום הראשון. בגדרי ההסדר נושא האישום הראשון ראינו כי נעשה שימוש במונח "מוביל" ביחס לחברה שעבדה בעבר מול פרויקט או שהיא שרוצה לזכות בפרויקט. בעדותו ביחס לתכתובת התיאום נושא בל"מ בולטימור, השתמש נוה באותה טרמינולוגיה והסביר כי גלעד שלח לשחר ולנוה את תכתובת התיאום (ת/18) עם המחירים לווי ולטריפל סי כי "הוא (גלעד) הוביל את הפרויקט" ועל מנת ש"הוא יזכה בפרויקט כמו שצריך" (ע' 107, ש' 3-1). בנוסף, קל לראות את הדמיון הצורני הרב בין טבלת המחירים ששלח גלעד לשחר ונוה בתיאום באישום הנדון (ת/18) לטבלה ששלח שחר לגלעד ונוה בבל"מ אינדרה נושא האישום השני (ת/13, ו"בהמשך לסיכום" נושא האישום הראשון, ת/289). בכל אלה יש לתמוך במסקנה כי ההסדר הנדון עתה - נושא האישום הרביעי - בא ונעשה בהמשך להסדר שבאישום הראשון. מבלי לגרוע מכך שאף אם מדובר בהסדר עצמאי ולא בהסדר-המשך, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה המרשיעה.
- לשלמות הדברים יצוין כי קניטורק העיד כי לא ידע דבר על תכתובות הדוא"ל המתאמות בין גלעד, שחר ונוה ועל כך שהצעותיהן של ווי וטריפל סי הוגשו בתיאום עם הראל (ע' 343, ש' 12-4; כך העידו גם שקדי וזגורי, מרכש אלתא, שהיו מעורבים בשלבים מאוחרים יותר בהליכי הרכש בפרויקט בולטימור, שלא ידעו דבר וחצי דבר על התיאום, ע' 1818, ש' 16-9; ע' 2194, ש' 30 - ע' 2195, ש' 14). דברים אלה היו מהימנים. לא הוצגו ראיות ממשיות כלשהן שיכולות להעיד אחרת. יש לקבלם (בטענות כי שקדי היה בתקופה מסוימת בקשר טוב עם שחר או כי בפרק זמן מסוים הלכו לקנות ירקות יחד, ע' 1821, ש' 18-2, אין כדי לגרוע מהאמור; אם כבר, אפשר שקשר כאמור יכול היה לגרום לשקדי לנסות למעֵט מהמעשים, ולא להיפך). בעדותו הראשית העיד שחר כי לא אמר לקניטורק שגלעד הוא שאמר לשחר את מחירי הצעתה של ווי (ע' 2691, ש' 22-21; הדברים מתיישבים גם עם חקירתו ברשות, ת/557(8), ש' 547-544; בחקירה הנגדית טען שחר לפתע, תוך אימוץ בולט של גרסת ההגנה, כי קניטורק ידע מהדברים, וטען כי הוא (שחר) לא אמר זאת בחקירתו ברשות משום שניסה להימנע בחקירה מהפללתם של אנשי התע"א, ע' 3014, ש' 15 - ע' 3018, ש' 4; עדותו זו הייתה מוקשית, נטולת היגיון, ובלתי מהימנה בעליל; לא בכדי לא היו בפיו תשובות מניחות את הדעת גם לשאלות שנשאל על ידי בית המשפט ולתהייה שעלתה מהעמדה עתה כאילו חס דווקא על אנשי התערעור אזרחי ולא על אושרי שעמו היו לו יחסי קרבה, ולעת העדות אימץ גישה הפוכה (שם); ראו גם העדות הפתלתלה, ע' 3001 - 3006, בזיקה לת/577(1), ש' 335-324 והמענה המוקשה לשאלות בית המשפט שם).
- סיכום ביניים: הראיות מוכיחות בבירור כי גלעד, שחר ונוה, הגיעו להסדר כי הצעות החברות הנאשמות - הראל, ווי וטריפל סי - יוגשו בתיאום, כך שווי וטריפל סי יגישו הצעות במחירים גבוהים מאלה של הראל, על מנת שהראל תוכל לזכות בבל"מ בולטימור וכי הצדדים פעלו ליישום ההסדר ולהגשת הצעות בהתאם לו.
התרחשויות בחודשים שלאחר מכן ועד לאישור הוצאת ההזמנה להראל ביולי 2010
- ווי והראל ביקשו בסיכומיהן להיבנות גם מהתנהלות הדברים שלאחר הגשת ההצעות בתיאום ועד לאישור להוציא הזמנה להראל בעקבות החלטה ליתן פטור ממכרז בחודש יולי 2010. לפי הנטען, התנהלות זו מעידה על כך שלכתחילה לא הייתה כל תחרות בבל"מ בולטימור, וכי מדובר היה בתיחור פיקטיבי.
- נעמוד עתה על ההתנהלות בפרק הזמן שלאחר תיאום ההצעות. בהמשך נראה כי אין לקבל את טענות ההגנה וכי אין בטענות אלה כדי להכשיר את הסדר התיאום או כדי להצדיקו.
- כאמור לעיל, בינואר 2010 פנה קניטורק בבקשה לקבלת הצעות מחיר בבל"מ בולטימור וההצעות המתואמות פרי הסדר התיאום הוגשו לאלתא בשלהי ינואר ובראשית פברואר 2010.
- במהלך חודש מרץ 2010, וכל הנראה גם לפני כן ועוד בחודש פברואר 2010, התקיימו מספר פגישות בין אנשי הראל לאנשי הפרויקט באלתא. הפגישות נסבו גם על היבטים טכניים של הפרויקט, חודדו דרישות ומשימות שונות ביחס לתכולת הפרויקט. הראל ייחסה לפגישות חשיבות וראתה בהן כפגישות שנועדו לקראת הזמנה. באחת הפגישות השתתף כפי הנראה גם קניטורק מצד הרכש (נ/30, נ/31, נ/32; עדות קניטורק, ע' 448, ש' 24-21). הראל הדגישה כי הדבר מעיד על השקעה רבה מצדה בפרויקט (עדות קניטורק, ע' 449, 3-1). מעדות קניטורק עלה כי המפגשים מול אנשי הפרויקט התקיימו ברמת אינטנסיביות כזו רק מול הראל, אף שהעיד גם על פגישות עם א.מ.ת בקשר להצעה שנסמכה על ציוד DELL (ע' 449, ש' 10-8, ע' 455, ש' 3-1).
- בין לבין נמשכה התנהלות בין אנשי הפרויקט לאנשי הרכש באלתא. ביום 21.4.10 פנה אחד מאנשי הפרויקט לקניטורק והדגיש כי חרף טעות קודמת שנעשתה מצד אנשי הפרויקט, הרי שבמסגרת פרויקט בולטימור נדרש ציוד מתוצרת יבמ בלבד וביקש "לפתוח מעטפות רק מספקי ציוד [יבמ]" (נ/27). קניטורק העיד כי למרות דברים אלה, ולמרות העדפת הפרויקט לציוד מתוצרת יבמ, הפרויקט היה מוכן לשקול גם הצעת של ציוד מתוצרת DELL, וכי התקיימה תחרות בין א.מ.ת שהצעתה נסמכה על ציוד DELL לבין הראל (ע' 456, ש' 15-3, ע' 436, ש' 5-1, ש' 29-23; ראו גם ע' 437, ש' 2-1; ראו גם תכתובת דוא"ל מיום 6.5.10 שם צוינה כצרופה הצעה מבוססת DELL, ע' 455, ש' 10-5; ההצעה עצמה לא הוגשה).
- ביום 24.4.10 שלח גלעד הודעת דוא"ל לקניטורק בסופה ביקש להיפגש "בכדי לסגור". במענה לכך כתב קניטורק ביום 26.4.10 שהוא (קניטורק) ישב עם אנשי הפרויקט ולאחר מכן ייקבע מועד חדש לפגישה (נ/33). בין לבין פנה לביד, איש יבמ, ביום 4.5.10, לנציגהּ אחרת ביבמ, לשם קבלת הצעת מחיר לשירות תחזוקה עבור הראל לציוד הפרויקט כולו, גם כזה שאינו של יבמ (נ/34).
- ביום 4.5.10 התקיימה ועדת רכש באלתא בקשר לפרויקט (כעולה מתכתובת הדוא"ל מיום 6.5.10, בגדרי נ/6 שם; זאת אף שפרוטוקול ועדה זו לא הוגש).
- ביום 6.5.10 שלח קניטורק הודעת דוא"ל לפרץ מממן, שבה עדכן את פרץ במצב הדברים נכון לאותה נקודת זמן (בגדרי נ/6). קניטורק מציין כי הוא מצרף את ה- SOW העדכני לאחר מספר עדכונים שביצע הפרויקט, כי הגרסאות השונות הופצו לספקים, ווי, טריפל סי, א.מ.ת והראל כי "WE וטריפל C הגישו הצעות ראשוניות ונמנעו מלהגיש הצעות נוספות לדבריהם היות והשרתים 'פיצות' לפי הסכם חשכ"ל ואין להם יתרון ביתרת התכולה"; כי "למרות שהפרויקט מתבסס על שרתי IBM, אמת מחשוב מתבססים על תצורת DELL. בשלב זה הספקים אינם יודעים שמדובר בתצורת שרתים של IBM בלבד". קניטורק עדכן את פרץ כי התקיימה ועדת רכש שהתכנסה אצל סמנכ"ל אלתא (היא הוועדה מיום 4.5.10); כי הפרויקט עדיין מקיים בדיקות שונות ביחס לתכולה וכי בכל האמור בהצעת הראל, קניטורק העלה מול הראל עניינים שונים ובכלל זה בנוגע להנחה קבועה לאורך חיי הפרויקט, והרחבת תמיכה וכי הוא מצפה לקבל מהראל הצעה עדכנית. הראל טענה בסיכומיה כי רכש אלתא הטעה מפיץ (א.מ.ת) בכך שאיפשר לו להציע מוצרים של DELL אחרי שהחליט על יצרן אחר, יבמ. קניטורק הסביר בעדותו שלמרות שהפרויקט לכתחילה העדיף ציוד מתוצרת יבמ, הפרויקט הסכים לשקול בשלבים מסוימים גם הצעה מבוססת DELL, כי התקבלה הצעה די אטרקטיבית של א.מ.ת, כי התקיימו פגישות גם מול א.מ.ת, כי בסופו של יום הראל הגיעו פחות או יותר לאותם מחירים, וכי משלב מסוים ההתנהלות המשיכה רק מול הראל (ע' 452, ש' 20 - ע' 455, ש' 3).
- ביום 11.5.10 שלח גלעד לקניטורק הצעת מחיר מעודכנת של הראל על סך 1,168,000 דולר (נ/35) וככל הנראה קודם לכן העבירה הראל טיוטה של מכתב נלווה להצעה (נ/6, תכתובת דוא"ל מיום 11.5.10). אפשר שבשלב זה המו"מ התנהל אך מול הראל (קניטורק, ע' 454, ש' 30 - ע' 455, ש' 3; ביום 7.6.10 הגישה הראל ככל הנראה הצעה מעודכנת, כעולה מהרישא של נ/9, נ/26).
- ביום 16.6.10 התכנסה ועדת רכש (ת/48). מהראיות עולה כי מדובר בכינוס שני של הוועדה (כך עולה מהרישום בפרוטוקול המתייחס לשינוי מוועדה קודמת כמו גם מהאמור ב-נ/6 מיום 6.5.10 בדבר כינוס ועדת רכש ביום ג' (4.5.10)). במסמך צוינה הצעה של הראל על סך 1,100,000 דולר וכן כי קניטורק מונה למנהל מו"מ לפרויקט (ת/48). קניטורק העיד כי יכול להיות שמונה לשם כך כבר בכינוס הקודם של הוועדה (ע' 461, ע' 16-4). הראל הצביעה בסיכומיה על כך שבמסמך הנדון של ועדת הרכש צוין במקום אחד כי צורת ההתקשרות היא "תחרות בין ספקים" ואילו בהערות נרשם "מאושרת הוצאת הזמנה בהתאם לתמחור נוכחי". כן ניסתה להיבנות מתשובות שהשיב קניטורק בחקירתו לכתחילה, וקודם שהוצגה לו מלוא התמונה, כאילו לאחר הוועדה נועדה להתקיים התחרות (ע' 458, ש' 12-6). נראה כי בכך ביקשה הראל למצוא תמיכה לטענתה כי לא הייתה תחרות-אמת בבל"מ בולטימור. אלא שקניטורק הסביר בעדותו, לאחר שהוצגה לו הכרונולוגיה המלאה, כי ועדת הרכש מיום 16.6.10 היוותה למעשה אישור של התהליך לקראת הזמנה וכי התחרות הייתה קודם לה (ע' 459, ש' 28 - ע' 460, ש' 10). דברים אלה מתיישבים היטב עם הראיות והמסמכים שהוצגו, ויש לקבלם.
- בהמשך העבירה הראל לקניטורק ולפרץ מכתב מלווה נושא תאריך 17.6.10 שבו התחייבה הראל ביחס לעניינים שונים, ובכלל זה לאחוזי ההנחה למשך חיי הפרויקט ותקופת השירות והאחריות (נ/9, טיוטה לא חתומה; נ/26 מכתב חתום בידי צייגר). צייגר העיד כי המכתב הוא תוצר של מו"מ וכי כנראה שהוא (צייגר) הוציא את המכתב לבקשת שקדי וכי עשה כן על מנת לסגור את הפרויקט (ע' 5469, ש' 21 - ע' 5470, ש' 2). על גבי מכתב זה רשם שקדי, במועד שאינו ידוע במדויק, "בכוונת אלתא להוציא הזמנה בכפוף למכתב זה. נא להתניע רכש עבור הציוד" (נ/9, נ/26). ביום 24.6.10 עדכן קניטורק את פרץ במצב הדברים, העביר לו את המכתב המלווה של הראל והתייחס למספר נקודות שעדיין נותרו פתוחות (נ/6, תכתובת דוא"ל מיום 24.6.10).
- ביום 1.7.10 הוגשה בקשה לפטור ממכרז לוועדת הפטור באלתא (נ/25). בטופס תיאור תכולת תיק הרכש שהופנה לוועדת הפטור כתב קניטורק כך: "בוצעה פניה לחברות המשווקות ציוד IBM בשל אילוצי הפרויקט לרכש חומרת IBM בשרתים. חברות WE וטריפל C הגישו הצעות ראשוניות אך לא רצו להמשיך במו"מ היות ומרבית הציוד תחת הסכם חשכ"ל דרך חב' הראל. התקבלה הצעה של אמת מחשוב לציוד Dell שנפסלה... לאור בקשת הפרויקט נבחר ספק אחד אשר יבצע את מכלול הרכש (גם IBM וגם של יצרנים אחרים) ואף יבצע עבודות אינטגרציה באלתא ובאתר הלקוח. במו"מ עם חברת הראל נבדקו המחירים שאלתא שילמה בעבר עבור הציוד שאינו IBM ומחירים אלו נקבעו מול הספק (כגון ציוד CISCO, מסכים, תחנות עבודה, תוכנות)" (נ/25, וראו עדות קניטורק, ע' 434, ש' 15-14, כי הוא שכתב את הדברים כאן; בלו"ז לביצוע הפרויקט צוין "מיידי"). בנימוקים שביסוד הבקשה לפטור ממכרז ציין שקדי כי "60% מתכולת ההזמנה בהסכם מסגרת עם ספק" וכי "לא קיים יצרן ישראלי לתכולת ההזמנה" (בעמוד השני ל-נ/25, ביחס לכך ששקדי הוא שרשם את הדברים ראו ע' 433, ש' 9-7, וכן עדות שקדי, ע' 1882, ש' 16-5). שקדי העיד כי כנראה שכאשר שיעור ניכר מתכולת הרכש נכנס להסכם מסגרת עם ספק מסוים יש אפשרות לבקש פטור ממכרז (ע' 1882, ש' 16-11; וראו גם הנהלים הכלליים, ת/43, החל מע' 4 שם). ווי והראל הדגישו בסיכומיהן כי שקדי העיד ש"זה לא תקין לבקש פטור אחרי שעושים בל"מ" (ע' 1885, ש' 8-6; ע' 1895, ש' 10-7, שם בהקשר של דיני המכרזים). זגורי, ראש מנהל הרכש באלתא ומי שהיה ממונה על שקדי, העיד לעומת זאת כי אין קושי בכך שקניין פונה בבקשה להצעות מחיר עוד קודם שניתן פטור ממכרז (ע' 2201, ש' 15-11, ע' 2202, ש' 4-3; גם קניטורק העיד שלא הייתה מניעה לבקש הצעות מחיר קודם לבקשה לפטור ממכרז וכי קבלת הצעות מחיר במצב דברים זה נועדה גם לשם הערכת עלויות, ע' 360, ש' 21-2, ע' 376, ש' 30-1). ווי והראל ניסו להיבנות מאמירות כאלה ואחרות בדבר אי תקינות הליכי הרכש. נידרש לכך להלן. כך או כך אין באמור כדי לתמוך במסקנה כי בל"מ בולטימור היה בבחינת תחרות למראית עין או כדי להצדיק את הסדר התיאום ביחס אליו.
ביום 6.7.10 אישרה ועדת הפטור באלתא ליתן פטור מכרז (נ/25, עמוד שני).