בשורה התחתונה: אף אם להראל היה לכתחילה יתרון מטעמים כאלה ואחרים, תיאום מחירי ההצעות נועד בבירור על מנת להבטיח את זכייתה, להגדיל את סיכוייה, להרחיק אפשרות שתפסיד ולמנוע קשיים שעלולים להתעורר בדרכה ככל שיוגשו הצעות מתחרות נמוכות יותר. מטעם זה אף אין לקבל את טענות הראל כי התנהגותו של גלעד הייתה בניגוד לאינטרס הראל וכי העמידה את הראל בסיכון (ס' 312 לסיכומי הראל). גלעד כאמור לא הובא לעדות. מהראיות עולה כי פעל במטרה להבטיח את זכייתה של הראל ומכל מקום אין לומר כי פעל כנגדה (וראו גם דברי צייגר כי התנהלות התערעור אזרחי ובחירתה לערוך תיחור גם כשדובר בציוד תחת הסכם חשכ"ל היא הסיבה לכך שגלעד עמד בקשר עם המתחרים על מנת לוודא שהראל לא תפסיד; ת/222, ש' 63-57 והדיון בפסקה 97 לעיל).
לשלמות הדברים יצוין כי בזמן אמת, ציין קניטורק כי ווי וטריפל סי נמנעו מלהגיש הצעות נוספות לאחר ההצעות הראשוניות שהגישו וזאת לדבריהן "היות והשרתים 'פיצות' לפי הסכם חשכ"ל ואין לה[ן] יתרון ביתרת התכולה" (נ/6 תכתובת מיום 6.5.10; בעדותו פירש את שכתב והסביר כי נוכח המשקל של עלות השרתים מתוך כלל התכולה הבין כי ווי וטריפל סי לא יכולות להיות תחרותיות, כפי הנראה מעבר להצעות שהציעו, ע' 542, ש' 19-8). בזמן אמת, ובעת שכתב את הדברים לא ידע קניטורק על כך שההצעות שקיבל הוגשו בתיאום. ממילא אין במה שרשם תוך שהתיאום הוסתר ממנו, כדי להעיד שלא הייתה היתכנות לתחרות.
- ווי והראל ביקשו לתמוך את טענותיהן לתיחור פיקטיבי גם באינדיקציות נוספות.
ווי טענה כי פניית הבל"מ עצמה לא הוגשה כראייה, כי בהעדרה ברי כי מדובר בתיחור פיקטיבי, וכי במחשבי ווי לא נמצא תיעוד בנוגע לפרויקט זה (עדות אושרי, ע' 4435, ש' 4-1, ראו גם טענות ווי בעניין זה בסיכומים בעל פה, ע' 6989, 18 ואילך). אין בכך כדי לשנות. כאמור לעיל, מהראיות שהובאו עולה כי נעשתה פנייה לספקים לקבלת הצעות מחיר בבל"מ בולטימור, כי הדרישות הוצגו לספקים וכי ווי עצמה, באמצעות שחר, הגישה את הצעתה (המתואמת) תוך ששחר כתב לקניטורק במפורש כי הדבר נעשה במענה לבקשת אלתא (ראו בפסקה 301 סיפא לעיל). עצם העובדה שתכתובת דוא"ל מאת שחר לקניטורק שאליה צורפה הצעת ווי הוגשה כראייה במשפט (נ/7), מציבה סימן שאלה מעל טענת ווי כי לא נמצא במחשביה כל תיעוד ביחס לפרויקט ולבל"מ הנדון.
ההגנה הפנתה גם להודעת הדוא"ל ששלח שחר, בשמה של ווי, בד בבד עם הגשת הצעתה המתואמת של ווי (נ/7). שחר ציין שם, בין היתר, כי מדובר בהצעת מחיר לרשימת הפריטים לפרויקט, בבחינת "רשימת מכולת", ולא מעבר לכך מאחר שווי לא נדרשה לאפיין את הפרויקט מבחינה טכנולוגית ומהנדסי המערכת שלה ושל אלתא לא נפגשו. שחר הוסיף והציע לקיים פגישה לשם בחינת טכנולוגיות חלופיות ובכלל זה שימוש בשרתים וירטואליים שיוזילו את העלויות (נ/7, וראו עדות שחר כי קניטורק לא הזמין אותו לפגישה, ע' 3328, 4-2; קניטורק העיד כי בשלב מסוים התקיימה פגישה בה הפרויקט השיב לשאלות שהעלו הספקים וכי במהלכה ניסו ווי וא.מ.ת ללכת לכיוון של וירטואליזציה, ע' 445, ש' 22- ע' 446, ש' 11; תימוכין לעדות קניטורק בעניין הפגישה עולים מ-נ/6, תכתובת מיום 3.1.10). כך או כך, אין בעובדה שהצעת ווי לבחינת טכנולוגיה חלופית לא נענתה או כי הפרויקט ביקש להתקדם על יסוד התצורה הטכנולוגית שגיבש (ולא על בסיס תצורה אחרת), כדי להעיד שהתיחור נושא בל"מ בולטימור לא היה תיחור אמת או כדי להצדיק תיאום. הפרויקט ורכש אלתא ביקשו לקבל הצעות אמת מספקים במענה לתצורה הטכנולוגית שנבחרה. ווי רשאית הייתה להגיש הצעה עצמאית כמיטב יכולתה. ככל ששחר ביקש להתחרות הוא יכול היה להגיש מחיר אמת לא מתואם או הצעה זולה. כך או כך, ווי לא הייתה רשאית לתאם הצעות באופן ששחר עצמו אישר שנועד להבטיח את זכייתה של הראל ולמנוע גם תחרות מחיר.