כמו כן, ככלל יש לתת משקל גבוה יותר לאותם חלקים הן בעדויות הנאשמים אושרי, צייגר ושוחט הן בהודעות שנגבו מאת הנאשמים בחקירותיהם ברשות התחרות אשר נאמרו בניגוד לאינטרס שלהם ועל יסוד ההנחה שלא היו מסבכים את עצמם באמירות שיכולות להפליל את מעשיהם אלמלא היו אמת. בהתאמה, נראה כי ככלל יש לתת משקל נמוך לאמירות הנאשמים התואמות את האינטרס שלהם, בפרט מקום בו אלה לא התיישבו עם המארג הראייתי הכולל ועם המסמכים מזמן אמת. ניתוח הראיות בהקשר זה ייעשה גם לאור הכלל המוכר בדבר "פלגינן דיבורא" שלפיו ניתן שלא לראות בעדות עד או באמרת חוץ שלו משום מקשה אחת שיש לקבלה או לדחותה כמות שהיא אלא אפשר לפצלה ולאמץ רק חלקים ממנה מקום שיש תימוכין ויסוד סביר לאבחנה, למשל תוך היעזרות בראיות אחרות ועל פי מבחני ההיגיון והשכל הישר (מכלל רבים: ערעור פלילי 8445/15 פלוני נ' מדינת ישראל בפסקה 12 לפסק דינה של כבוד השופטת (כתוארה אז) א' חיות (27.10.16); ערעור פלילי 5008/10 פלוני נ' מדינת ישראל בפסקה 15 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) ח' מלצר (14.3.11); ערעור פלילי 10152/17 מדינת ישראל נ' ח'טיב בפסקה 17 לפסק דינו של כבוד השופט מ' מזוז (10.5.18); ערעור פלילי 6063/21 מדינת ישראל נ' יאסין בפסקה 56 לפסק דינו של כבוד השופט י' אלרון (26.3.24); ובהתייחס לאמרות לפני גורמי החקירה, ראו יעקב קדמי על הראיות חלק רביעי 1849 (2009)).
באורח דומה יש לבחון את הודעותיהם בחקירות ואת עדויותיהם במשפט של שחר ונוה שהיו נאשמים ולאחר שהורשעו במסגרת הסדרי טיעון העידו כעדי תביעה במשפט. אף כאן, ככלל, יש לתת משקל גבוה יותר לחלקים שנאמרו בניגוד לאינטרס ולאמרות שיש בהן משום הודאה בעובדות מסבכות וליתן משקל מופחת לאמירות בהתאם לאינטרס ובניסיון להפחית מן המיוחס כאשר אלה אינן מתיישבות עם כלל הראיות.
סעיף 10א לפקודת הראיות - הערה
- שחר כאמור לעיל עבד בווי והיה כפוף לאושרי. נוה עבד בטריפל סי בכפיפות לנחום. במהלך המשפט הוגשו לתיק בית המשפט ההודעות שנגבו משחר ומנוה במהלך חקירותיהם ברשות התחרות (הודעותיו של שחר סומנו ת/557(1)-(11); ת/557(12) היא חקירתו במלמ"ב; הודעות נוה סומנו ת/2-ת/4). בסיכומיהם נחלקו הצדדים באשר לקבילותן של הודעות אלה, בעיקר הודעותיו של שחר, ובאשר לאפשרות להסתמך עליהן כראייה לאמיתות תוכנן, מכוח הוראת ס' 10א לפקודת הראיות הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
- הודעותיו של שחר - כאמור לעיל הודעותיו של שחר בחקירותיו הוגשו במהלך המשפט. מתן האמרות שבהודעות הוכח במשפט. הן בעדותו של שחר במהלכה הוצגו לו חלקים נרחבים מהדברים שאמר במהלך החקירות (למשל, ע' 2758, ש' 20 - ע' 2759, ש' 2) ועל פי רוב עוד קודם להגשת ההודעות עצמן, הן בהמשך הדרך בעדותה של החוקרת עדי אגוזי (אגוזי) גובת ההודעות הרלבנטיות (ע' 3929, ש' 20-11; למעשה לא הייתה מחלוקת של ממש ביחס למתן האמרות, ע' 6970, ש' 23-22). לכתחילה הוגשו ההודעות לשם הבנת ההתנהלות ומהלך חקירותיו של שחר ברשות התחרות וזאת בלא שהתבקש באותה עת לקבלן כראייה מכוח ס' 10א לפקודת הראיות (ע' 2945, ש' 18-17; וקודם לכן ע' 2868, ש' 17-13). עם זאת, בניגוד לטענות שהעלו חלק מהנאשמים בסיכומיהם, המאשימה לא הצהירה כי לא תבקש להיבנות מאמרות חוץ של שחר בהודעותיו מכוח ס' 10א לפקודת הראיות (וגם בע' 2918, ש' 4-1 שאליו הפנו, אין הצהרה כאמור). יתרה מזו, בעת הגשת ההודעות וגם בהמשך ולאחר עדותה של גובת ההודעות, היה ברור כי המאשימה תוכל לבקש להיבנות לכל הפחות מאותן אמרות חוץ שבהודעות שביחס אליהן נחקר שחר במישרין במהלך עדותו (למשל, ע' 2943, ש' 21-19; ע' 4985, ש' 23-13) והמאשימה אף הבהירה בהמשך בהזדמנויות שונות כי בסיכומיה תבקש לקבל חלק מהאמרות מכוח ס' 10א לפקודת הראיות (ע' 4985, ש' 1; ע' 5097, ש' 4). מכל מקום, כידוע, "מקום שאימרת חוץ של עד הוגשה ... רשאי בעל דין לבקש מבית המשפט בשלב הסיכומים לקבלה כראייה לעניינו של סעיף 10א(א), וזאת גם אם לא הסב את תשומת לב בית המשפט ובעלי הדין האחרים לאפשרות כזאת בעת הגשת האימרה ..." (קדמי, חלק ראשון 374; וראו גם ערעור פלילי 803/80 אבוטבול נ' מדינת ישראל בפסקה 3 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) מ' שמגר (26.4.81); ערעור פלילי 365/81 אושרי נ' מדינת ישראל בפסקה 11 לפסק דינו של הנשיא י' כהן שם אושרה הקביעה כי בשאלות הנוגעות לשימוש בהוראת ס' 10א יש לדון בשלב הכרעת הדין (26.12.83)). בענייננו אין מחלוקת כי מתן האמרות שבהודעות הוכח. אף אין מחלוקת כי שחר היה עד במשפט, כי לצדדים ניתנה הזדמנות לחוקרו וכי הם עשו כן בהרחבה ובאורח מקיף. במצב דברים זה, באותם עניינים שבהם הייתה עדותו של שחר שונה בפרט מהותי מדברים שאמר בהודעותיו או שטען שאינו זוכר את הדברים, מתקיימים התנאים לקבילות בהתאם לס' 10א(א) לפקודת הראיות. שאלה אחרת היא אם יש מקום להעדיף בנסיבות מסוימות אמרת חוץ ודברים שאמר שחר בהודעותיו בחקירות על פני דברים שאמר בעדותו במשפט, וזאת מכוח ס' 10א(ג) לפקודת הראיות. עניין זה ייבחן ככל שיידרש באורח פרטני בשים לב לאמרת חוץ קונקרטית שמתבקשת העדפתה וקביעת ממצאים על בסיסה, תוך התייחסות לעדותו בעניין הנדון ועל יסוד כלל הנסיבות ויתר הראיות שהובאו. עוד יצוין בהקשר זה, למען הזהירות, כי ככלל לא ראיתי להעדיף ולקבוע ממצאים על אמרת חוץ כאמור מקום בו המאשימה לא הצביעה בסיכומיה על כך ששחר נחקר בעדותו באורח קונקרטי ביחס לאותה אמרה או ביחס לעניין עליה היא נסבה. לבסוף ומעבר לנדרש יצוין כי טענות ההגנה נסמכו על משמעות עצם הגשת ההודעות. אולם, כאמור לעיל, על פי רוב הוצגו לשחר במהלך עדותו הדברים שאמר בהודעות, תוך שאישר את אמירת הדברים והתייחס אליהם לגופם, וזאת אף קודם להגשת ההודעות עצמן. ממילא המשמעות המעשית של הגשת ההודעות עצמן היא מוגבלת.
- הודעותיו של נוה - כאמור לעיל אף הודעותיו של נוה בחקירותיו הוגשו במהלך המשפט. ההודעות הוגשו לבקשת חלק מהנאשמים ובהסכמתם (ע' 83-82). הצדדים הבהירו כי אין בהגשת ההודעות משום הסכמה של מי מהם לכלל האמור בהודעות, באופן שהותיר פתח לכל צד לבקש להיבנות על אימרות חוץ כאלה או אחרות (שם). המאשימה אף הבהירה שהיא מסכימה עם אותן אמירות שאמר נוה בחקירותיו המנוגדות לאינטרס שלו (ע' 83, ש' 5-3, ש' 16-14). האפשרות להסתמך על הודעותיו של נוה מכוח ס' 10א לפקודת הראיות עוררה פחות מחלוקת בסיכומי הצדדים. מכל מקום, לא הייתה מחלוקת כי מתן האמרות של נוה הוכח במשפט משהודעותיו הוגשו בהסכמה. נוה העיד במשפט ונחקר ממושכות. משכך, כל אימת שעדותו של נוה שונה בפרט מהותי מהאמור בהודעות או כאשר לא זכר את הדברים אין קושי לקבוע כי מתקיימים תנאי הקבילות. השאלה אם יש להעדיף במקומות מסוימים את הדברים שאמר בחקירתו על פני האמור בעדותו תידון ככל שהדבר יידרש במסגרת הדיון באישומים השונים ובהתייחס לאימרה פרטנית.
הערה לעניין ההתרשמות מעדויות שחר ונוה
- כאמור לעיל, שחר ונוה העידו במשפט כעדי תביעה וזאת לאחר שכל אחד מהם הורשע במסגרת הסדר טיעון שנעשה עמו. בדיון באישומים נתייחס לחלקים הרלבנטיים בכל עדות ככל שיידרש. בשלב זה נעיר באורח כללי באשר להתרשמות שעלתה מעדויותיהם של שחר ונוה.
- שחר - עדותו של שחר התפרסה על פני עשר ישיבות.
מן העדות עלה רושם ברור כי שחר לעומתי למאשימה תוך שהפגין כלפיה לא פעם עוינות בולטת והטיח בה טענות קשות (ראו, למשל, ע' 2705, ש' 3 "נשפטים על זה כמו אחרון הגנבים"; ע' 2613, ש' 22-18 שם הסביר כי לא רצה לבוא להעיד לאחר ש"רשות התחרות הביאה אותנו למצב כזה אחרי שנרמס כבודנו, פרנסתנו ונשמתנו במהלך עשור ומשסים את האנשים ... אחד בשני ..."; ע' 2621, ש' 18-5 שם האשים כי רשות התחרות אינה מחפשת את האמת אלא רק "לתפור תיק"; ע' 2956, ש' 15-3 שם הטיח כי הרשות לתחרות, היא "הרשות להתעללות" שהרסה את חייו; ועוד ועוד).