לטענות אלה נידרש עתה. נראה כי אין בטענות כדי ללמד כי התחרות בבל"מ כלניות הייתה למראית עין כנטען, אין בהן כדי להצדיק את תיאום ההצעות מאחורי גבה של אלתא או כדי להכשירו, ואין בהן כדי לשנות מהמסקנה המרשיעה.
אישור ספק יחיד בפרויקט - לא שולל אפשרות לתחרות על ידי הרכש ולא מכשיר תיאום הצעות
- טענה מרכזית של ווי והראל בסיכומיהן נסמכת על אישור ספק יחיד שניתן לפרויקט קודם להוצאת הבל"מ. תמצית הטענה היא כי אישור ספק יחיד מעיד כי ווי הייתה היחידה שהיה באפשרותה לספק את הציוד הנדרש לפרויקט וכי הפנייה של קניטורק לקבלת הצעות מחיר בבל"מ כלניות לא הייתה אלא תיחור פיקטיבי, לפרוטוקול בלבד, ולא בבחינת תחרות אמת.
- בהקשר זה הדגישו ווי והראל בסיכומיהן נקודות שונות שעלו מתוך העדויות ואשר מצאו בהן, כך לשיטתן, תמיכה בטענה.
בכלל זה הפנו לעדות ורד שלפיה אישור ספק יחיד לא ניתן כדבר שבשגרה; האישור ניתן כאשר אנשי הפרויקט, המהנדסים, בדקו ומצאו כי רק ספק מסוים יכול לספק את הנדרש (ע' 6381, ש' 12-9, ש' 29-28; ע' 6382, ש' 32-15; ע' 6383, ע' 6-5; ע' 6384, ש' 24-23); כי קודם לבקשה לאשר ספק יחיד נעשית על ידי מהנדס בפרויקט בדיקה גם מול חברות אחרות בשוק, לרבות הראל, ונמצא שהן לא יכולות לספק את הציוד (שם, וכן: ע' 6404, ש' 29-28); כי מידע זה מועבר גם לאנשי הרכש (שם); כי ורד העיד שכאשר ניתן אישור ספק יחיד המשך ההתנהלות הכספית של הרכש אמורה להתבצע מול הספק היחיד - בענייננו ווי (ע' 6383, ש' 22-16); כי במקרה שכאן, אנשי הפרויקט - ורד ורוזנטל - השתתפו בפגישה במשרדי אולטרייד והשרתים שאותרו הוצגו להם ונבדקו על ידם, וכי ורד העיד שלראות את הציוד במחסנים זה כבר "סיום של תהליך" (ע' 6684, ש' 23 - ע' 6385, ש' 4; ראו גם האמור בפסקה 351 לעיל, כאמור שם גם קניטורק השתתף בפגישה באולטרייד, לעדות רוזנטל ביחס לפגישה באולטרייד נידרש בנפרד); כי ורד העיד שווי היא שעבדה מול הפרויקט ובאותו שלב היה ברור לו "שאולטרייד זה ווי" (ע' 6385, ש' 22-19); כי מצד הפרויקט הייתה חשיבות לקבלת הציוד בלו"ז קצר (ע' 6385, ש' 33-23, שם העיד גם כי הבאת הציוד מדילרים בחו"ל הייתה מבחינתו אופציה לא ריאלית);
ווי והראל הפנו גם לעדויות שונות מהן ביקשו ללמוד כי הקניין אינו רשאי לפסול או לעקוף אישור ספק יחיד שהוציא המפעל (הפרויקט). בכלל זה הפנו לעדות זגורי, ראש מנהל רכש באלתא, שלפיה לקניין אין סמכות לעשות "אוברייד" על אישור ספק יחיד וכי אישור ספק יחיד הוא "כמעט ברזל" "קשה לשנות את זה" (ע' 2215, ש' 30-16, בהתייחס ל-נ/11; זגורי הסביר שם כי מדובר באישור שמוציא המפעל/הפרויקט, וכי קניין יכול להגיד שהוא לא חושב שמדובר בספק יחיד ולפנות בעניין לראש מנהל הרכש ולהביא זאת לפניו). עוד הפנו לעדות ורד כי אף שהקניין, איש הרכש, רשאי "להרים דגל" בקשר עם אישור ספק יחיד או להטיל ספק, ובמקרה כזה יתקיים דיון מחודש בנושא בדרגים בכירים גם לאחר שנחתם טופס ספק יחיד, הרי ש"בדרך כלל לא נתקלים בזה" ובדרך כלל "ברגע שראשי המנהל נותנים את האישור אז מתיישרים עם הקו הזה" (ע' 6386, ש' 33-1, ורד העיד גם שלא זכור לו שקניטורק הרים דגל במקרה שכאן וכי בדרך כלל אנשים לא מנותקים מהמציאות בשטח, מהצרכים של לוחות הזמנים, אלא אם עולה נושא כספי שהוא חריג; וראו גם העדות בע' 6387, ש' 13-1, כי בהליך תקין קניטורק אמור להיות משולב מהתחלה ולהכיר את הפרטים והבדיקות שעשה הפרויקט). כן ביקשו להיבנות מעדות שקדי, שלפיה קניטורק לא רשאי "לצפצף" על אישור ספק יחיד (ע' 1856, ש' 19 - ע' 1857, ש' 16, שם העיד גם שאיש רכש שמקבל טופס ספק יחיד דוגמת נ/11, לא מצופה לעבור ל"דום מתוח" ואם נוכח היכרותו את השוק הנימוקים לא מקובלים עליו הוא יכול "להרים דגל" ולפנות לדרגים שמעליו; ראו גם עדותו בע' 1833, ש' 9-3, שם העיד כי אף שזה לא קורה כל יום, קורה שאישור ספק יחיד לא יהיה מקובל על הקניין).