כפי שהעיד, הוא לא ערך תיחור למראית עין וגם אם רמת התחרות הייתה בנסיבות מסוימות להערכתו מאד מצומצמת הוא לא ערך תחרות למראית עין. פרץ העיד על כך באורח נחרץ, בלשונו:
"מה השאלה אם אני עושה תיחורים למראית עין? התשובה היא לא" (ע' 1866, ש' 24, קו תחתי הוּסף; ע' 1644, ש' 7);
"...לנושא התחרות יש היררכיה שלמה של מדרג אז לכן לכל הנושא שאתה מכניס אותי לפינה של מראית עין אז אני אומר לך יש רמות של תחרות שהיא סופר תחרותית וסופר עניינית ויש רמות שהתחרות היא, מאוד מצומצמת אבל היא לא למראית עין" (ע' 1689, ש' 14-11; ראו גם לֶשם, ע' 2137, ש' 20-6, פנו לספקים כדי לעשות תחרות אמיתית).
- פרץ הוסיף והסביר כי תוצאות התיחור אף פעם אינן ידועות מראש באורח ודאי. כפי שהעיד: "תמיד ברגע שאנחנו יוצאים לתיחור יכולים להיות לנו הפתעות למשל אחד הספקים מחליט להתאבד או מחליט לעשות הכל כדי להוציא את העיניים לספק אחר. אתה נתת ב-50 אחוז, אני נותן לך ב-52 אחוז..." (ע' 1688, ש' 6-4; וזאת אף אם בפועל לא כך קרה במקרים שלפנינו שבהם נעשה תיאום, ע' 1699, ש' 16-9).
לשון אחר: התחרות היא ממלכת אי הוודאות. תמיד ייתכנו הפתעות. כאמור, לעיל, צייגר עצמו אמר דברים דומים ועמד על אפשרות זו ממש של ספק שיחליט "לחתוך את הווריד" כדי לזכות בבל"מ גלקטיקה, כהסבר לכך שהתערעור אזרחי יצאה בבל"מ גלקטיקה ולחשש שהביע גלעד בעקבות הוצאת הבל"מ (ת/224, ש' 44-36).
- סיכומה של נקודה: אכן, בעדותו הביע פרץ ביקורת על הליכי הרכש בתע"א. אגב כך ציין כי בנסיבות מסוימות יכולת הרכש להביא להצעות טובות יותר באמצעות תיחור בין הספקים היא להערכתו מוגבלת, מגיעה לעיתים מאוחר מדי, או אף בלתי אפשרית. זו הייתה הערכתו. בהקשר זה השתמש לא אחת בביטויים כאילו עוד קודם לבל"מ "המשחק נגמר" ו"הכל סגור", כי מדובר ב"תיחור מלאכותי". ההגנה ניסתה להיבנות מאלה. אלא שביטויים אלה נועדו לשקף את הערכתו של פרץ ביחס למידת האפקטיביות שתהיה לתיחור (ראו למשל השימוש בביטוי "תיחור מלאכותי" בו השתמש לבטא את הערכתו כי התיחור לא יקדם את התערעור אזרחי מבחינה מסחרית-עסקית, ע' 1755, ש' 15-11; ראו גם ע' 1642, ש' 23-22 משם עולה כי כוונתו לתחרות לא אופטימלית). לצד זאת התמונה שעלתה מעדותו בכללותה הייתה ברורה. תהיה הערכתו אשר תהיה, משנדרש לקיים תיחור ולצאת בבקשה לקבלת הצעות מחיר, עשה זאת פרץ כראוי, שלא למראית עין, ומתוך כוונה לקיים תיחור אמת, למיצוי התחרות, ועל מנת לתמרץ את הספקים ליתן לתערעור אזרחי הצעות אמת מיטביות, ולא על מנת לקבל הצעות פיקטיביות ומתואמות. הנאשמים סיכלו את התיחור באורח פסול בהסדר תיאום הצעות פלילי. למותר לציין עוד כי הערכות הספקים בדבר אפקטיביות התיחור או בדבר סיכויי הליך התיחור אינן יכולות להצדיק תיאום הצעות או להכשירו.
- בשולי הדברים יוער כי בסיכומיה הלינה ווי כי המאשימה לא טרחה לדרוש מפרץ "עשרות ניירות" - שלפי עדותו כתב פרץ ללֶשם - בדבר הערכתו כי הליך בל"מ לא יהיה אפקטיבי (ס' 496 לסיכומי ווי, תוך הפנייה לעדות פרץ, ע' 1590, ש' 26-23; ראו גם ס' 497 לסיכומי ווי ביחס לשלבים מוקדמים בפרויקט). אין באמור כדי לשנות. כאמור לעיל, תמונת הדברים ביחס להערכותיו של פרץ נפרסה בהרחבה בעדותו ובעניין זה הוגשו גם מסמכים שנתפסו במהלך החקירה. מעבר לכך, לנאשמים ניתנה הזדמנות לקבל מפרץ מסמכים נוספים והם בחרו שלא לעשות כן (למשל, ס' 10 להחלטה מיום 30.7.21, וראו גם ס' 9-6 שם, וכן ע' 1624, ש' 20-18; וראו גם הדיון הכללי בטענות למחדלי חקירה בפסקה 1087 ואילך להלן).
- הראיות הנוספות - לאחר שנשלמו סיכומי הצדדים בכתב ובעל פה, התקבלה בעיקרה בקשת ווי ואושרי לצירוף תכתובות דוא"ל מסוימות (שני שרשורים) שפרץ היה צד להן כראיות נוספות (החלטה מיום 24.6.24). זאת, לאחר שהוגשה התייחסות משלימה לראיות אלה ומבלי שנתבקש להעיד את פרץ פעם נוספת בעניין (ראו בפסקה 556 סיפא לעיל; הראיות צורפו כנספחים 1 ו-2 לבקשה מיום 10.4.24).
תכתובות הדוא"ל נושא הראיות הנוספות נכתבו בשלהי שנת 2012 ובראשית שנת 2013, היינו בתקופה שלאחר אחרון האישומים שבכתב האישום ואף לאחר שהחקירה בענייננו הפכה גלויה ונודעה ברבים. עיון בראיות מעלה כי אלה מתיישבות עם התמונה הכוללת שעלתה מעדותו של פרץ ואין בהן כדי לתמוך בטענת ההגנה בדבר תחרות למראית עין או לשנות מן המסקנה הברורה כי פרץ קיים תיחורי אמת על מנת לקבל הצעות אמת.