משכך - יש לדחות את כלל הטענות בנוגע לפלטי השיחות ולקבוע שאלה קבילים כראייה. לטענות ביחס לקבילות פלטי הנתונים ביחס לתיחור המקוון, נתייחס בנפרד במסגרת הדיון בתיחור המקוון.
- בהמשך לרקע כללי זה, נידרש להלן בנפרד לכל אחד משלבי התיחור: בל"מ אורנים והתיחור המקוון. בפתח הדברים נתייחס בקצרה להתרחשויות שקדמו להליכי התיחור.
התרחשויות קודם להוצאת בל"מ אורנים
- בתחילת הדרך הראל היא שפעלה מול אנשי הפרויקט. הראל הייתה מעורבת בגיבוש הפתרון וסיפקה לאלתא שרת לצרכי ניסוי ובדיקות היתכנות לפרויקט (ס' 1 ל-ת/126; ת/125, שקנבסקי, ע' 994, ש' 5-3). הראל אף הגישה לפרויקט הצעה ראשונית עוד ביום 29.3.11 בשלבים מקדמיים ומספר חודשים קודם שהעניין הועבר לטיפול ממן (ת/127, שקנבסקי, ע' 914, ש' 24-16). הראל היא שפעלה מול הפרויקט למרות שרק חלק קטן יחסית מהתכולה והציוד נכללו במסגרת הסכם חשכ"ל (שקנבסקי, ע' 916, ש' 24-1, שם הסביר כי הצעת הראל כללה הנחה של 51.8% ביחס לאחד הרכיבים בהתאם להסכם חשכ"ל ואילו ההנחות שניתנו ביחס לרכיבים האחרים, 35%-45%, אינן רלבנטיות להסכם חשכ"ל; ע' 980, ש' 23 - ע' 981, ש' 6; נ/29 תכתובות דוא"ל מ-31.8.11, 1.9.11 (ס' 5) שם צוין כי חלק מהציוד אינו תחת הסכם חשכ"ל).
- כפי שנראה להלן, בסופו של הליך הרכש ווי - ולא הראל - היא שזכתה והיא שסיפקה את תכולת הפרויקט לתע"א.
- ווי טענה כי היא זו שעבדה לכתחילה על הפרויקט וכי הייתה לה עדיפות מוחלטת בפרויקט ומול היצרן - יבמ (למשל, אושרי, ע' 4548, ש' 19-16 שם טען אושרי, בין היתר, כי ווי עבדה על הפרויקט וקיבלה ביד מיבמ). טענות אלה לא נתמכו באורח ממשי. אין לקבלן. לא הוצגו ראיות כלשהן למעורבות של ווי מול הפרויקט או מול הרכש או בקשר כלשהו לפרויקט במועדים שקדמו להוצאת בל"מ אורנים (ווי ניסתה לתמוך את טענותיה בתכתובת של ווי מול יבמ מ-24.5.11, נ/264, נ/336, נ/335; התכתובת נסבה על בקשת ביד כלשהו מיבמ; אלא שלא הוצגה תשתית ראייתית כלשהי הקושרת בין התכתובת לפרויקט הנדון; עדות אושרי בעניין זה לא הייתה אלא בבחינת הערכה שנסמכה על טענה שבאותה עת זה הביד היחיד שהיה לאלתא כ- ISI, ע' 4537, ש' 7-4; אושרי עצמו אישר שם שמהתכתובת עצמה לא ניתן לדעת שהיא קשורה לפרויקט אורנים; הביד עצמו או הבקשה לביד לא הוצגו; לווי היו פרויקטים נוספים בזמן התכתובת ולאחריה; המספר הסידורי של הביד בתכתובת אינו תואם את מספר הביד שניתן בסופו של יום לפרויקט אורנים (נ/214, אל מול הרשום בתכתובת מיום 24.5.11, 08:50); בחקירתו ברשות, אושרי כלל לא זכר את הפרויקט, ת/215, ש' 135-117; כך גם שחר, ע' 3500, ש' 7 - 3501, ש' 30, שם אישר דבריו מהחקירה; גם בכך יש כדי להקרין על טענת ווי כאילו היא זו שעבדה לכתחילה על הפרויקט מול אנשי הפרויקט או בקשר לפרויקט).
- כאמור לעיל, מהראיות שהובאו עולה כי הראל היא שעבדה מול הפרויקט, כי העמידה לו ציוד ואף נתנה הצעה ראשונית וכי אין כל ראייה ממשית למעורבות כלשהי של ווי בפרויקט או מול הרכש קודם למועד הוצאת בל"מ אורנים בראשית ספטמבר 2011 (ראו גם: מסמכים פנימיים של התערעור אזרחי מהם עולה כי קודם לבל"מ עמדה לפני התערעור אזרחי רק הצעתה של הראל שניתנה לפרויקט, נ/29, תכתובת דוא"ל מיום 1.9.11, ס' 4; ת/126, ס' 3; שקנבסקי, ע' 1039, ש' 4-1, שם העיד כי הפרויקט עבד מול הראל; הקונפיגורציה של הצעתה הראשונית של הראל לפרויקט מיום 29.3.11 (ת/127) תואמת את ההצעות שהוגשו לפרויקט בסופו של יום (למשל, ת/133) ומעידה כי לא נעשו עבודה של ממש או שינויים מהותיים לאחר הצעתה של הראל ועבודתה מול הפרויקט; גם הפנייה לגלעד ב-ת/131, תכתובת דוא"ל מיום 13.9.11, המתייחסת לפרויקט כאל "פרויקט של אלתא שאתה מעורב בו" תומכת באמור; וזאת בשונה מהפנייה לווי, נ/266, שאין בה ולוּ רמז למעורבות קודמת של ווי בעניין; וראו גם הדברים שכתב אושרי ב-נ/267, נ/341 שמהם עולה שלא ווי היא שאפיינה את תצורת הפרויקט).
- בסופו של יום - ולאחר הסדר התיאום הנטען, ששחר גלעד ואחרים היו צד לו - ווי היא שזכתה בפרויקט אורנים.
- הסבר לכך ניתן למצוא בתכתובת מיום 31.7.11, כחודש ימים לפני הוצאת בל"מ אורנים (ת/388). ביום זה כתב שחר לצייגר ולגלעד מהראל, בין היתר, כך: "...דיברתי היום עם גלעד והתלוננתי בפניו שזה לא פייר שאתם לא נותנים לי לזכות בכלום. זה קצת חזירות אתם לא חושבים? זכיתם בשלושת הפרויקטים האחרונים ופירגנתי לכם עם כל הלב... לדעתי לא נראה טוב בתערעור אזרחי שאתם זוכים בכל...". לתכתובת זו ולעדות שחר בהקשר זה נתייחס בהמשך. נציין רק כי שחר קשר בין תכתובת דוא"ל זו - בה ביקש מצייגר וגלעד שהראל תאפשר לווי לזכות בפרויקטים בתערעור אזרחי - לבין הסכמתה של הראל לוותר לווי על פרויקט אורנים זמן קצר לאחר מכן (ע' 2866, ש' 32-16, ראו ההתייחסות לפרויקט אורנים בש' 22-21).
- ביום 30.8.11 פנה הפרויקט באלתא לממן בבקשה להחיש את הליכי רכש התכולה לפרויקט אורנים (נ/29). בהמשך לכך התנהלה תכתובת פנימית בין אנשי ממן ובינם לבין אנשי אלתא. מהתכתובת עלה כי באותה עת עמדה לפני אנשי ממן רק הצעתה של הראל שניתנה לפרויקט. בתכתובת עלו טענות שונות מצד שקנבסקי כלפי אלתא על כך שממן לא שותף בהליכים בשלב מוקדם יותר ועל חוסרים שונים בהליך הרכש. בסופו של יום הורה לֶשם, מנהל רכש ממן, לאנשי ממן, ובכלל זה לשקנבסקי כי ניתן לשקול בנסיבות העניין פטור ממכרז אך חייבים לערוך תיחור בין הספקים (נ/29, שם). מספר ימים לאחר מכן נחתם בממן טופס הנמקה לשחרור ממכרז, תוך התייחסות ללוח הזמנים הקצר, ולכך ששקנבסקי יבצע תחרות בין ספקים (ת/144, נ/54; הטופס נשלח לשקנבסקי ביום 11.9.11 - נ/93, ראו גם : נ/94 (שכולל הבדלים מסוימים)).
- סיכום עד כה: בראשית חודש ספטמבר 2011 החליט ממן לערוך תיחור בין ספקים לרכישת תכולת הציוד לפרויקט אורנים. קודם לכן הייתה זו הראל שפעלה בעניין מול הפרויקט.
בל"מ אורנים והסדר תיאום ההצעות
- בימים 4.9.11 ו-5.9.11 פנה שקנבסקי למספר ספקים - בהם ווי, מטריקס וא.מ.ת - בבקשה לקבל הצעות מחיר לתכולת פרויקט אורנים. לפנייה צירף שקנבסקי מסמך SOW שכלל את מפרטי הציוד הנדרש. תכולת הציוד כללה 4 סוגים של שרתים שונים, כל סוג לפי מפרט שפורט (SOW) ובכמות שנדרשה (ראו: שקנבסקי, ע' 915, ש' 6-5, ע' 916, ש' 6-4; ראו גם: נ/266, ו-נ/338 (התכתובות התחתונות בשני המוצגים) פנייה לווי מיום 4.9.11 ופניית המשך לחידוד התכולה מיום 5.9.11; נ/95 - פנייה למטריקס מיום 4.9.11 ופניית המשך בצירוף המפרטים מיום 5.9.11 (וראו פניית חידוד נוספת בע' האחרון של נ/95); נ/82 - פנייה לא.מ.ת מיום 5.9.11; ראו גם: ת/430, ת/131 פנייה להראל מיום 13.9.11; מעדות שקנבסקי עלה כי פנה להראל רק מאוחר יותר היות שהראל כבר הגישה הצעה לפרויקט בעבר, ע' 1091, ש' 21-11).
- בימים 5.9.11 עד 7.9.11, היינו לאחר שקיבלה את הבל"מ והמפרטים, פעלה ווי לקידום הגשת הצעתה לבל"מ אורנים. בכלל זה פנתה ווי ליבמ בקשר לקבלת ביד לפרויקט, קיבלה מיבמ הערות ביחס לתצורה, והכינה טיוטת הצעה להגשה לתערעור אזרחי (ראו תכתובות דוא"ל מימים 7.9.11-5.9.11: נ/266, נ/338, נ/265, נ/337 (שחר מעביר את הבל"מ והמפרטים ללביד מיבמ); נ/339, נ/340 (אושרי מעביר לשחר, במענה לפניית שחר, טבלת מחירים של ווי להגשה ללקוח); נ/334, נ/267, נ/341 (הרשקוביץ מיבמ מנחה את אושרי כיצד לבקש את הביד בבוא העת, כ- ISI, ומעביר הערות של יבמ ביחס לתצורה שבהמשך לכך נעשית התכתבות בין אושרי לשחר)).
אושרי היה מעורב מאד מצדה של ווי בשלבים שלאחר הוצאת הבל"מ. אושרי ציין כי היה חשוב לו שווי תזכה בפרויקט (ת/215, ש' 285). אושרי הוא שעמד בשלבים אלה בקשר עם יבמ והוא שטיפל בהתנהלות מול יבמ לצורך קבלת ביד (ת/215, ש' 264-262, ש' 268). אושרי הוא זה שהכין והעביר לשחר את טיוטת הצעתה של ווי לבל"מ אורנים (נ/340; מחירי ווי בשלב זה נסמכו על הנחה של 53.2% ממחירון יבמ; טיוטת ההצעה הסתכמה לכ- 1.2 מיליון דולר, באופן שאינו תואם את שנדרש בבל"מ ואת שהוגש בסוף, ואשר מקרין אף הוא על טענת ווי כי הייתה מעורבת בשלבים מוקדמים בפרויקט).