עדי התובע
לא התרשמנו לטובה, לומר המעט, מ"מצעד העדים" שהיו בפנינו מטעמו של התובע ונתייחס לכ"א ואחד מהם בקציר האומר (והכל, כפי שציינו בפנינו במהלך העדויות):
התובע עצמו היה מוכן היטב לעדותו, הכיר היטב העובדות, הטענות והמסמכים. עדותו הייתה מחושבת, מתוכננת ולא ממש נסתרה (בענייני מהות) בחקירתו הנגדית, הגם שלא כ"כ שוכנענו בתוכנה, באמיתות הנאמר על ידו וצר לנו כי כך!
רוֹב העדים מטעמו הותירו רושם רע מאוד ומאוד לא אמין. לא שוכנענו מגרסאותיהם ונדמו הם בעינינו כמי המבקש להגן על "חלקת אלוֹקים הקטנה" לה זכו במהלך קשריהם עם התובע – יותר מאשר ראו לעשות כן, לטובת החברה בה עבדו/שימשו כדירקטורים, והעיקר, יותר מאשר דבקו באמת.
כך היא התרשמותנו מקניג, גרינברג, עלס, פררה וזינגר.
מנגד, התרשמנו מעדותם של יראל ומעדותו של אלמוג, כדוברי אמת, בעדות סדורה ובהירה.
כללית ראוי לציין כי איננו נדרשים לשאלה אם מי מהדירקטורים ראוי היה להתמנות ככזה ומהם כישוריו/יכולותיו. כך גם לא נדָרש לקבוע מסמרות בהליך זה, בשאלת רשלנותם, כנטען. הליך זה יכול היה להדרש, למצער, אך למידת הפעלתם את כישוריהם/ חובתם כדירקטורים (בהתעלם מהשאלה אם ראויים הם לכך כמנהלים/אנשי עסקים/רו"ח או עו"ד) – כשבכל אלה יש כדי להוסיף לחבותם/לציפיות מהם, ולא להפך.
עדי הנתבעים
תמוהה בעינינו עדותו של הנתבע, משקשה היה לקבל ממנו תשובה בנושא מסוים, שתהא הלימה בינה לדבריו בתצהירים/דיונים אחרים. הסתירות הרבות שניבעו מהכא להתם נותרו ללא הסברים של ממש.
נודה כי לא נותרנו בתחושה כי לא אמת דיבר, אלא דוקא כי לא היה מוכן כדבעי לעדותו, כמו גם "לא הכיל" עד תום את מלוא הנתונים והאמירות השונות.
באשר ליתר עדי הנתבעת: לא התעוררו בנו ספקות ביחס לעדות העדים האחרים.
העולה מן המקובץ:
באשר לתביעת התובע – התובע זכאי לקבל מהנתבעת הסכומים הבאים:
א. חופשה בסך 107,508 ₪.
ב. הבראה בסך 1,300 ₪ .
באשר לתביעת הנתבעת – על התובע להשיב ההלוואה לפי ערכה ליום התפטרותו, קרי: 485,162.22 $ כערכם בשקלים עפ"י השער היציג והכל עד לסך שלא יעלה על 2 מיליון ₪.
באשר להבט המיסויי הנובע מחוב התובע לנתבעת – על הצדדים לפעול, בהתאם להוראות שלטונות המס.
כל הסכומים שנקבעו ישולמו בתוך 30 יום ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה הרלבנטית לכל תשלום שנפסק לעיל ועד לתשלומו בפועל.