תא (ת"א) 34153-02-24 עמותת אלאקסא לפיתוח נכסי הקדש האיסלאמי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

לפניי תובענה לצו עשה המורה על ביטול החלטת הנתבע ("בנק לאומי" או "הבנק") להפסיק את פעילות התובעת ("עמותת אלאקסא" או "העמותה") בחשבון המתנהל אצלו עקב חשש לפעילות הנוגעת להלבנת הון או למימון טרור.

הרקע

1. התובעת היא עמותה שהתאגדה בשנת 1991. בין מטרותיה: סיוע לגופים הפעילים בפיתוח נכסי ההקדש האיסלאמי, אחזקה ופיתוח של מקומות קדושים למוסלמים בישראל וצדקה.  חלק ניכר מפעילותה מתבטא בארגון הסעות מרחבי הארץ למקומות הקדושים לאסלאם בירושלים וסיוע הומניטרי בעין (לא בכסף) לנזקקים במזרח ירושלים (סלי מזון, סעודות לשבירת הצום בתקופת הרמדאן, ציוד לחורף ועוד).  חשבון העמותה מנוהל בבנק החל מיום 20.9.2000.  יתרות הזכות בו ככלל אינן עולות על 100,000 ש"ח.  אין לעמותה חשבון בנק נוסף.
2. הימים היו ימי המלחמה שלאחר אירועי הזוועה של השבעה באוקטובר 2023. ביום 13.11.2023 פנה הבנק לעמותה במכתב שבו הודיע לה על החלטתו לחסום לאלתר הפקדת מזומן בחשבונה לנוכח גידול משמעותי ולא מוסבר בפעילות בו שכלל הפקדות מזומן, ודרש הסברים מניחים את הדעת לאופי הפעילות.  הבנק ציין כי החלטתו התבססה על מידע ממקורות חיצוניים ופרסומים באמצעי התקשורת שמהם למד על חקירה פלילית שנפתחה ועל סכומי כסף שהוחרמו במסגרתה.
3. ביום 27.11.2023 השיבה העמותה לפניית הבנק. היא אישרה גידול בפעילות הכספית בחשבון עקב עלייה בהיקף התרומות לרבות במזומן (כ-30% גידול בשלוש השנים האחרונות, כאשר כ-60% משיעור התרומות במזומן, והיה אז כ-50% משיעור התרומות לעמותה).  לטענתה הגידול נבע משיפורים שחלו בצוות העמותה ובהתנהלותה לרבות גיוס עובדים חדשים ופעולות שיווק; כל התרומות מקורן בארץ, מאזרחים ישראלים, בסכומים נמוכים, וכנגד קבלות כחוק; הפעילות בחשבון מתבצעת בשקיפות, למוטבים וליעדים ידועים המגובים באסמכתאות; מעולם לא נפתחה חקירה כלשהי נגדה; הטענות על החרמת כספים מתייחסות לאירוע חד-פעמי משנת 2015 שבמסגרתו ביום 8.7.2015 הוחרם סך של 144,750 ש"ח אשר נתרם לעמותה מעמותתAman Palestin במאי 2015, עוד לפני שהעמותה התורמת הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת על ידי משרד הביטחון (ההכרזה הייתה ביום 3.6.2015); משרד הביטחון לא נקט צעד נוסף למעט החרמת הכספים; הבנק לא ציין את מקורות המידע שלו והמידע לא הוצג לעמותה.  העמותה ביקשה להחזיר את פעילות החשבון לסדרה והביעה נכונות לעמוד לרשות הבנק בכל בירור.
4. ביום 27.12.2023 שלח הבנק מכתב נוסף שבו הודיע כי לאחר דיון מעמיק בבקשת העמותה הוחלט שלא לאשר את הפקדת המזומנים מהטעם שהיא אינה תואמת את מדיניות ניהול הסיכונים שלו. הבנק דרש מהעמותה להשיב תוך שבעה ימים על שאלות ספציפיות: אם היא מעסיקה או העסיקה את מר איהאב ג'ילאד ("ג'ילאד"); אם מוכרים לה אי סדרים המוזכרים בכתבה ב"גלובס" מיום 28.10.2022 (שפרטיה להלן); אם יש לה פעילות משותפת עם העמותה האיסלאמית ליתומים ונזקקים ("עמותה 48") לרבות העברות סכומי כסף או התחשבנות בין העמותות; ואם מי מבין חבריה ועובדיה קשור או היה קשור לעמותה 48.  עוד נשאלו לעניין התרומות: מי הם התורמים לעמותה; כיצד נוצר עמם קשר; אלו בדיקות נעשו לגביהם ולגבי מקורות כספם; אם התרומות מתקבלות מתושבי ישראל או חו"ל לרבות עזה והרשות הפלסטינית; מה סכומי התרומות; איך התרומה מבוצעת בפועל; אם התורמים תורמים מזומן; ואם התרומות משתקפות בדוחות הכספיים של העמותה.
5. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916ביום 2.1.2024 העמותה השיבה כי המידע נגדה הופץ על ידי ארגוני ימין. זהו מידע שקרי שנעשה כחלק ממסע הכפשה נגד מפלגת רע"מ בעקבות הצטרפותה לקואליציה בשנת 2021.  הפרסומים ניסו לרקום סיפור שלפיו רע"מ תומכת ומממנת טרור באמצעות עמותות שונות ובין היתר העמותה דנא; הטענות נבחנו על ידי המשטרה שלא פתחה בחקירה; הטענות אף נדחו על ידי היועצת המשפטית לממשלה והשב"כ במסגרת בקשה לפסילת רשימת רע"מ מלהתמודד בבחירות; לא קיימים אי סדרים בהתנהלות העמותה והיא מקבלת אישור ניהול תקין מרשם העמותות מדי שנה; אין העברות של כספים בין העמותה דנא לעמותה 48 אלא רק שיתוף פעולה בפרויקטים הומניטריים; הקשר היחיד שקיים הוא שחבר הוועד מר סאמר בדוי מועסק בעמותה 48 כיועץ משאבי אנוש, וחבר ועדת הביקורת מוחמד פריג מועסק שם כגרפיקאי; ג'ילאד אינו מועסק בעמותה אלא השתתף בהתנדבות במתן הרצאה כמורה דרך ומומחה לעניין ירושלים, והוא אינו פעיל טרור.  גזר דינו ניתן בשנת 2012 ומאז למיטב ידיעתה הוא אזרח נורמטיבי.  העמותה הדגישה כי התרומות מתקבלות בהעברות בנקאיות, הוראות קבע ובמזומן.  התרומות במזומן מתקבלות מאזרחים ישראלים בלבד, ואין לעמותה תרומות מתושבי הרשות הפלסטינית, עזה או חו"ל.  לתורם מונפקת קבלה על שמו.  חלק מהתרומות נאספות במסגדים ובקופות צדקה בסכומים נמוכים הנעים בין שקל אחד ל-200 ש"ח וכנגדן ניתנות קבלות על סך כל הסכום בקופה על שם המסגד; העמותה אינה בודקת או חוקרת את מקור הכספים של התורמים הואיל ומדובר בסכומים נמוכים; כל התרומות מתועדות בקבלות ומדווחות בדו"ח הכספי של העמותה; לא נפתחה חקירה ולא ננקט הליך פלילי כלשהו נגד העמותה.  הבנק התבקש שוב להשיב את הפעילות בחשבון למסלול רגיל לרבות הפקדות מזומנים לשם פירעון צ'קים לספקים ומתן משכורות לעובדים.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)

6. ביום 16.1.2024 הודיע הבנק כי החליט לחסום את חשבון העמותה לכל פעילות בחלוף שלושים יום מהחלטתו. הבנק נימק זאת במדיניות הסיכונים שלו על רקע הנחיות רגולטוריות המחייבות אותו, בפרט בעת מלחמה, ולנוכח התנהלות העמותה המתבטאת בהפקדת מזומנים בסכומים גבוהים בלא לדעת את זהות התורמים; קיום קשרים עם עמותה 48 שחשודה לכאורה במימון טרור באמצעות העסקת עובדים משותפים; העסקה (בהתנדבות) של עובד שהורשע בעברות ביטחוניות בעבר; לא סופק מענה מספק לאי סדרים שיוחסו לה בין היתר בכתבות בעיתונות; העמותה לא מסרה פרטים, מידע, אסמכתאות או תשובות לשאלות שנשאלה.
7. ביום 31.1.2024 שלחה העמותה לבנק מכתב נוסף שבו ציינה כי היא מופתעת מהחלטתו לחסום את החשבון. היא טענה כי ההחלטה קיצונית, בלתי סבירה, בלתי מידתית, ומבוססת על טענות כלליות ללא מתן הזדמנות ראויה להגיב.  העמותה הדגישה שוב כי פעילותה תקינה לחלוטין, גלויה ומדווחת כדין לרשויות החוק; דחתה כל קשר עסקי או כספי עם עמותה 48; טענה שהעסקת שניים מחבריה בתפקידים זוטרים אינה הופכת אותן לשותפות בפעילות; מבירור שעשתה עלה כי עמותה 48 מעולם לא נחשדה או נחקרה במימון טרור; הדגישה כי מעולם לא העסיקה אדם שהורשע בפעילות טרור, ואין כל פגם בהשתתפותו של ג'ילאד בהתנדבות באירוע אחד או שניים; פסק הדין בעניין אלרחימון (ת"א (מחוזי ת"א) 63381-11-23‏ אלרחימון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (18.12.2023)) עוסק במצב דברים אחר שכן שם דובר על עמותה שעיקר הפעילות שלה היה מחוץ לארץ ומול ספקים זרים.  אשר להפקדת המזומנים: העמותה ציינה שכל הפקדה גובתה בקבלה כדין בגין התרומה, זהות התורם ידועה ומדווחת לרשויות; העמותה מוכנה להציג את הקבלות לבנק ולהגיע לכל הסדר ענייני, לרבות צמצום סכומי המזומן או מתן אסמכתאות בדבר זהות הגורם התורם.  העמותה לא יכולה להתייחס לפרסומים שלא הוצגו לה.  העמותה שבה וביקשה להיפגש אישית עם נציגי הבנק ועם הגורם שהחליט על חסימת החשבון כדי להציג את מלוא הדוחות החשבונאיים והאסמכתאות הנדרשות ובכך להסיר כל חשש.  היא ביקשה לעכב את ההחלטה על חסימת החשבון זמנית עד להשלמת הבירור ומתן הזדמנות לפנות לערכאות במידת הצורך.
8. הועתק מנבוביום 4.2.2024 נשלחה הודעת דוא"ל של הבנק שבה ביקש לשוחח עם בא כוח העמותה למחרת היום. ביום 5.2.2024 התקיימה שיחה בין נציגי הבנק לב"כ העמותה, יועץ משפטי נוסף ורואה החשבון שלה.  לטענת העמותה, בשיחה הציעו נציגי העמותה להגיע להסדרים שונים, פוגעניים פחות, וכן להקפיא את מניין שלושים הימים לחסימת החשבון שנקצבו במכתב ביום 16.1.2024.  הבנק סירב.  ביום 6.2.2024 שלח הבנק הודעת דוא"ל שבה התבקש מידע נוסף רק עבור שתי הכתבות שנזכרו במכתב שנשלח לעמותה.
9. ביום 7.2.2024 נשלח מכתב אחרון של בא כוח העמותה לבנק. העמותה התייחסה לשתי כתבות ספציפיות: אחת בנוגע להעסקתו של ג'ילאד והשנייה עוסקת באי סדרים כספיים.  העמותה הבהירה פעם נוספת כי ג'ילאד אינו מועסק על ידה בשום צורה, אלא השתתף בהתנדבות כמרצה אורח בחלק ממפגשי קורס למדריכים בשנת 2021.  העמותה טענה כי לא הייתה מודעת לעברו הפלילי, וציינה כי הוא אזרח נורמטיבי ובעל רישיון מורה דרך מטעם משרד התיירות.  לגבי אי הסדרים הכספיים שפורטו בכתבה ב"גלובס", העמותה אישרה כי יש פער בין הפרסומים השיווקיים שלה לדוחות הכספיים הרשמיים בשנים 2019-2017, אך הסבירה כי פער זה נובע מכך שהפרסומים כוללים גם פעילות עקיפה - הפניית תורמים למימון הסעות ישרות לחברות הסעה, שאינן נכללות בדוחות הכספיים שלה.  העמותה הדגישה כי אין מדובר בניסיון להלבנת הון או העלמת כספים.  העמותה שבה והבהירה כי אין לה קשרים כספיים או התחשבנות בינה ובין עמותה 48, אלא שיתוף פעולה בפרויקטים הומניטריים בלבד.  היא הדגישה כי היא פועלת כדין למעלה מ-33 שנה, וכי חסימת חשבונה תביא לחיסולה.  היא שוב ביקשה לדון במתווה פעילות מוסכם שינטרל את חששות הבנק, לרבות הגבלת סכומי מזומן.  המכתב לא זכה למענה.
10. ביום 15.2.2024, לאחר שלא קיבלה מענה למכתבה האחרון, ולפני תום שלושים ימי ההודעה של הבנק, הגישה העמותה את התביעה דנא בצירוף בקשה לצו מניעה זמני להורות לבנק להימנע מחסימת החשבון עד להכרעה בתביעה, או לחלופין, למנוע חסימה גורפת של החשבון ולאפשר חסימת פעולות נקודתיות בלבד.
11. ביום 18.2.2024 הבנק חסם את חשבון התובעת לכל פעילות.

מהלך ההתדיינות

12. ביום 29.2.2024 התקיים דיון בבקשה לסעד זמני. הצעתי לצדדים להסכים שיתאפשר לעמותה למסור לבנק תצהירים משלימים בצירוף אסמכתאות בניסיון להפיס את דעתו לגבי אותם "דגלים אדומים" שמתנוססים, לטענת הבנק, מעל התנהלות העמותה אשר עוררו את חששו לביצוע פעולות הקשורות להלבנת הון או למימון טרור, ושבעטיין הורה על חסימת הפעילות בחשבון.  לאחר הגשת התצהירים הבנק יקבל החלטה חדשה, ואם סגירת החשבון תיוותר בעינה, תוגש בקשה מתוקנת לסעד זמני.  הצדדים הסכימו וניתן תוקף של החלטה.
13. הצדדים פעלו כמוסכם. העמותה מסרה לבנק תצהירים משלימים ואסמכתאות; הבנק בחן את החומר; וביום 27.3.2024 החליט להותיר את חסימת החשבון על כנה במכתב מנומק.  על רקע זה הוגשה בקשה מתוקנת לסעד זמני.  התבקשו תשובה, תגובה לתשובה והתקיים (ביום 6.5.2024) דיון שבו נחקר אחד משני מצהירי העמותה, יזיד ג'אבר, המנהל האדמיניסטרטיבי שלה.  לאחר מכן סוכמו טענות על פה.
14. ביום 9.5.2025 ניתנה החלטה בבקשה לסעד זמני. ההחלטה כללה ניתוח מפורט של כלל הראיות שהוצגו באותו שלב: טענות הבנק ביחס אליהן, והמענה של העמותה.  הדבר נעשה, כזכור, לאחר שניתנה לעמותה אפשרות להשלים טיעון תוך כדי שההתדיינות מתנהלת, והבנק קיבל החלטה חדשה.  על כן, באותו שלב התשתית העובדתית שעמדה נגד עיני הבנק הייתה יחסית רחבה, שכן היה לעמותה אינטרס מובהק להפיס את דעתו, ולכן הגילוי שנתנה לו במסגרת המענה לחששותיו היה רחב עד מאוד.  הואיל והקביעות שנקבעו באותה החלטה, אף שהיו לכאוריות נכון לאותו שלב, נותרו על כנן בעיקרן, אפרט להלן את אותן קביעות בהרחבה, ולאחר מכן אדון בשינויים שחלו בתשתית העובדתית בשלב פסק הדין הסופי, לאחר שמיעת ראיות.  אולם לפני שאעשה כן אקדים סקירה של התשתית הנורמטיבית הדרושה להכרעה.

התשתית הנורמטיבית

15. סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 מטיל על תאגיד בנקאי חובה שלא לסרב "סירוב בלתי סביר" לתת שירותים בנקאיים חיוניים, ובכלל זה פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו. חובה זו נגזרת מחיוניות השירותים שמעניקים תאגידים בנקאיים לציבור הרחב ולמגזר העסקי - שירותים חיוניים לכלכלה המודרנית כמו תשלום שכר, תשלומים באמצעות העברה בנקאית ומתן אשראי.  היא נובעת גם מהמונופול שהעניק המחוקק לבנקים במתן שירותים אלה, ומהכוח הטמון בשלילתם (רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 13 (1.11.2015); רע"א 2407/19 זיו נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 15 (14.5.2019); ע"א 3794/18 טולדנו נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פסקה 18 (2.10.2019); רע"א 9065/23 ס.  ע.  טופ השקעות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקה 33 (3.1.2024)).
16. כאמור, חובתו של תאגיד בנקאי להעניק שירות אינה חובה מוחלטת והחוק מתיר לו לסרב לתת שירות ובלבד שהסירוב יהיה סביר. רשימת המקרים שבהם הסירוב ייחשב לסביר אינה רשימה סגורה, ותוכנה נשאב ממספר מקורות נורמטיביים.
17. מקור נורמטיבי ראשון הן הוראות חוק המתירות או מחייבות בנק שלא להעניק שירות בנקאי אם יש חשש מהותי וממשי להלבנת הון ובהן חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ופירוט שלהן בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001. סעיפים 2 ו-2א לצו מחייבים את הבנקים לקיים הליכי זיהוי, רישום והיכרות עם לקוחות לצורך איתור פעילות חריגה בחשבון; סעיפים 8 ו-9 לצו מחייבים לדווח לרשויות המוסמכות על פעילות חריגה שעלולה להעלות חשדות לפעילות בלתי תקינה, לרבות פעולות במזומן בסכומים גבוהים והעברות סכומי כסף משמעותיות בין חו"ל לארץ לישראל.  בתוספת השנייה לצו מפורטות פעולות שיכולות להיחשב "בלתי רגילות" ובהן פעילות הנראית חסרת היגיון עסקי או כלכלי לפי סוג החשבון (סעיף 6); הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון בלא סיבה נראית לעין (סעיף 10); והיקף פעולות יוצא דופן בלא סיבה נראית לעין (סעיף 11).  חוק זה מטיל על הבנק תפקיד ציבורי, מנהלי ואף אכיפתי במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור (עניין איעמאר; פסקה 15; עניין טולדנו, פסקה 26; עניין טופ השקעות, פסקה 38; רע"א 1052/24 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' זק"א - איתור חילוץ והצלה, פסקה 16 (2.4.2024); ה"פ (מחוזי חי') 9761-03-20 קובי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 28 (22.4.2021); ריקרדו בן אוליאל ולירן חיים דיני בנקאות: חלק כללי כרך א 169 (מהדורה שניה 2021)).
18. מקור נורמטיבי שני המחייב את הבנק שלא ליתן שירות הן הוראות המפקח על הבנקים המפורסמות מכוח סמכותו לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941. הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 411 שכותרתה "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור" ("נוהל 411") מנחה את התאגידים הבנקאיים לקיים הליך של "הכרת הלקוח" תוך הערכת משתני סיכון שונים וזאת על פי "גישה מבוססת סיכון".  כאשר לקוחות מסווגים בסיכון גבוה, התאגיד הבנקאי נדרש לנקוט צעדים מוגברים לניהול והפחתת הסיכון.  צעדים אלה כוללים איסוף מידע נוסף על הלקוח, בירור מקור הכספים והעושר, קבלת הסברים על פעולות חריגות וביצוע ניטור שוטף ומעמיק של החשבון.  בין משתני הסיכון שעל הבנק לבחון נכללים אלה: אם עסקו של הלקוח עתיר מזומנים או אם הוא עוסק ב"פעילות בסיכון גבוה" על פי הגדרת הנוהל.  תאגיד בנקאי נדרש לעקוב אחר הפעילות של לקוחותיו אחת לשנה, ולבחון אם היא עולה בקנה אחד עם אופיו של הלקוח על פי היכרותו עמו וכן לבדוק אם ישנו היגיון עסקי או כלכלי בפעולות מורכבות או חריגות (סעיפים 23(ב), 28(ה), 29, 30, 31, 32, לנוהל).  סעיף 50 לנוהל קובע כי סירוב של הבנק לתת שירות ללקוח ייחשב סירוב סביר בהתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים: ")א) אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו וכן מדיניות ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על פיהם; (ב) יסוד סביר לחשש כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור; (ג) ביצוע "הליך הכרת הלקוח" יוביל להפרת האיסור הקבוע בסעיף 12 לצו" (עניין טופ השקעות, פסקות 41-39; ה"פ (מחוזי ת"א) 262-04-17 טויגה און ליין בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקות 21-19 (6.12.2018)).
19. הוראה 308 להוראות המפקח על הבנקים שכותרתה "ציות ופונקציית הציות בתאגיד הבנקאי" מטילה על הבנקים חובה להקפיד על ציות להוראות חקיקה ורגולציה במהלך ניהול עסקיהם במטרה למנוע סיכוני ציות. אי-הקפדה על הוראות אלו עלולה לחשוף את הבנק לסיכוני ציות משמעותיים, לרבות סנקציות משפטיות או רגולטוריות, הפסדים פיננסיים, נזקים תדמיתיים ופגיעה במוניטין (סעיפים 2-1, 4 לנוהל; נספח כ"ג לכתב ההגנה).
20. הבנק הפנה בכתב ההגנה (נספח כ"ד) ובתצהירים (נספח כ"ז) לפרסום של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שכותרתו "דגלים אדומים במתן שירות עסקי" מיום 2.9.2015 אשר נועד לסייע לנותני שירות עסקי בזיהוי פעילות לקוחות בסיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. המסמך מפרט "דגלים אדומים" שונים ביחס ללקוח, למקור, ליעד הכספים ולסוגי השירות העסקי הניתנים.  אלה כוללים בין היתר התנהגות חשאיות או מתחמקת של הלקוח; ניסיונות להסתיר זהות או מקור כספים; קשרים לפעילות פלילית; הצעת שכר טרחה חריג; או חוסר התאמה בין הפעילות המוצהרת להתנהלות בפועל.  המסמך מדגיש כי קיומו של דגל אדום אחד אינו מעיד בהכרח על סיכון אם קיים הסבר מניח את הדעת, אך ריבוי דגלים כאלה מעורר את החשש.
21. בעקבות אירועי הזוועה של השבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שנפתחה בעקבותיהם פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון מסמך התראה גלובלי למוסדות פיננסיים בחו"ל בנושא מניעת טרור של חמאס וארגוני טרור נוספים (נספח כ"ד לתצהירי הבנק). המסמך קורא למוסדות פיננסיים מפוקחים ברחבי העולם להגביר את ערנותם ואת פעולות האכיפה והניטור למניעת קמפיינים של ניהול כספים למטרות מימון טרור של החמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני תחת מעטה של גיוס כספים למטרות סיוע הומניטרי.  במסמך נמנו דגלים אדומים לרבות קשר עם ישויות הקשורות לארגון ללא כוונת רווח שהיה בעל קשרים ידועים בעבר או בהווה לארגוני טרור או לפעילות מימון טרור (ת"א (מחוזי ת"א) 62654-11-23 העמותה האיסלאמית למען יתומים ונזקקים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 34 (9.4.2024)).
22. מסמך נוסף שפורסם הוא של "כוח המשימה למאבק במימון טרור" הקורא להגביר את יכולות איתור מודיעין הפיננסי בכל הנוגע למימון טרור, ולחזק את קשרי העבודה בין רשויות שונות בעניין זה.
23. בתי המשפט קבעו כי סירוב לתת שירות ייחשב סביר במקרים של התנהגות בלתי הולמת או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו העלולה לגרום נזק לבנק או לציבור; התנהגות ספציפית של בעל חשבון ויחסו לפקידי הבנק, לרבות התנהגות לא הוגנת, תוקפנית ואלימה; או משבר אמון מהותי בין הבנק ללקוח (עניין איעמר, פסקה 14; בג"ץ 8886/15 רפובליקנים מחו"ל בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 59 (2.1.2018); עניין טולדנו, פסקה 19; עניין טופ השקעות, פסקה 34; עניין טויגה, פסקה 15; עניין זק"א, פסקה 16; ת"א (מחוזי מר') 45627-09-22 צ'ודין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 35 (3.10.2022)).
24. ההנחיות המנהליות והפסיקה הגדירו אפוא "דגלים אדומים" אינדיקטיביים המצביעים על חשש לכאורי לתמיכה בפעילות טרור: הכללה ב"רשימה השחורה" במדינות זרות (עניין זיו); קשרים עם מדינות אויב או ארגוני טרור (ת"א (מחוזי ת"א) 29979-08-14 רינסנס בית ספר בע"מ נ' בנק מסד בע"מ (2.8.2017); עניין העמותה האיסלאמית למען יתומים ונזקקים); קשרים עם פעילי טרור (עניין איעמר); הטלת סנקציות בינלאומיות על לקוח הבנק (ת"א (מחוזי ת"א) 8487-05-22 דוידוביץ' נ' בנק הפועלים בע"מ (3.9.2025)). לעניין החששות מפעילות טרור על הבנק להוכיח כי ישנן פעולות קונקרטיות המבססות באופן ממשי את קיום החשד.
25. סיכום ביניים: סירוב לתת שירות ייחשב סביר אם הלקוח אינו משתף פעולה עם דרישות הבנק הנגזרות מהוראות הדין החלות עליו; או אם קם יסוד סביר לחשש כי פעילות בחשבון קשורה להלבנת הון או למימון טרור.
26. אשר לנטל ההוכחה: הואיל והשירותים הבנקאיים הם שירותים חיוניים לציבור, הנטל להוכחת את סבירות הסירוב מוטל על הבנק. הבנק יכול להרים את הנטל בדרכי ההוכחה הרגילות כאשר רמת ההוכחה הנדרשת מהבנק בהקשר זה נמוכה מזו הנדרשת במשפט האזרחי (מאזן ההסתברויות), והיא קרובה יותר לרף הראייתי הנדרש בהליך מנהלי.  הבנק אינו נדרש לנהל חקירה מלאה, אלא להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות המבססים חשש מהותי וממשי להתנהלות בלתי תקינה.  אין די בחשש ערטילאי, סתמי, אף לא בחשש סביר (רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 18 (10.9.2017); עניין איעמר, פסקה 14; עניין טולדנו, פסקה 25; עניין זיו, פסקות 16 ו-20; עניין טופ השקעות, פסקה 42; רע"א 38430-08-24‏ ‏אלרחימה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 7 (6.10.2024); רע"א 43819-12-24‏ עמותת המעשים ההומניטארים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 16 (28.5.2025)).
27. משעלה בידי הבנק להראות שמתנופפים "דגלים אדומים" מעל פעילות הלקוח, עובר הנטל ללקוח להפיס את דעתו של הבנק ולתת הסברים מניחים את הדעת לאותה פעילות חשודה ולמקור הכספים. אם בעל החשבון לא ייתן הסברים כנדרש ממנו, אותו יסוד להניח כי קיים חשש ממשי שאופי הפעילות קשור להלבנת הון או למימון טרור, לא ייסתר, וכפועל יוצא יהא הבנק מחויב - מכוח התחיקה האסדרתית החלה עליו - להגביל את הפעילות בחשבון ובנסיבות חמורות אף להפסיקה כליל.
28. לצד חובתו של הבנק לפעול לטובת אינטרס הציבור כאמור, חלה עליו חובה, בהיותו גוף שמעניק שירות בעל אופי חיוני, לבחון אם יש בנמצא אמצעי שפגיעתו פחותה, ושישיג את המטרה במידה מספקת. במילים אחרות: על האמצעי שהבנק בוחר לנקוט להתמודדות עם חששות כאמור להיות מידתי ביחס למידת החשש שנמצא (רב או מועט), לעוצמתן של הראיות המנהליות לביסוס החשד, לאופי החשש הקונקרטי העולה מהדגלים האדומים שנתגלו מבחינת חומרתו וליתר הנסיבות (השופט ג' גונטובניק בת"א (מחוזי ת"א) 8487-05-22 דוידוביץ' נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 50 (3.9.2025) (ערעור על פסק הדין תלוי ועומד: ע"א 36516-11-25 דוידוביץ' נ' בנק הפועלים בע"מ) [ההדגשה במקור]:

צריך להתקיים יחס הולם בין עוצמת החשש העומד בבסיס פעולותיו של הבנק ובין עוצמת הצעדים שהוא נוקט בהם.  דרישה זו מבטאת את התובנה הבסיסית כי הבנק אינו בן חורין לנהוג כרצונו נוכח הסיכונים.  עליו לבחון גם את צורכי הלקוח.  איזון זה מחייב בחינה פרטנית של הנסיבות בכל מקרה ומקרה.  לא ניתן, בשל חשש שולי, להצדיק נקיטה בצעד של השבתה מלאה של החשבון, או סירוב גורף למתן שירותים.  וגם מקום בו חשש הבנק מפני מתן שירות הוא לגיטימי, עדיין יש לבחון האם המגבלות שהוטלו הן מידתיות.  כך, למשל, כאשר ניתן להתמודד עם הסיכון באמצעות הטלת מגבלות פוגעות פחות על החשבון, מבלי להגיע לסגירתו המלאה או לביטול מוחלט של השירות, יש להעדיף דרך פעולה זו.