- תאגידים בנקאיים בהקשר זה הם גופים דו-מהותיים, ולפיכך חלים עליהם עקרונות המשפט הציבורי, לרבות חובות של הגינות, סבירות וכללי צדק טבעי. לפיכך, הביקורת השיפוטית על החלטות הבנק היא במהותה ביקורת מנהלית תוך מתן משקל לטיב הראיות המנהליות שעליהן הסתמך הבנק. במסגרת מתחם זה, נתון לתאגיד הבנקאי שיקול דעת רחב יחסית, בהסתמך על הגורמים המקצועיים שלו, בהערכת טיב הסיכון ובזיהוי גורמים ופעילויות בסיכון גבוה, וזאת בזיקה להוראות החוק, הצווים והנחיות הפיקוח על הבנקים (עניין טופ השקעות, פסקות 43-42; ת"א (מחוזי חי') 39074-12-23 ח. א. ח תאורה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 40 (24.1.2024)). החלטות הבנק כפופות לביקורת שיפוטית באמצעות הגשת תובענה לבית המשפט האזרחי.
- שיקול הדעת האמור הוקנה לבנק עקב תפקידו הייחודי במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, וחשיפתו לסנקציות פליליות או אזרחיות אם ימלא תפקיד זה כהלכה (אחריות פלילית כלפי הבנק או עובדיו לפי סעיף 7(ג) לחוק הבנקאות; עיצום כספי לפי סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון). לא אחת נקבע כי בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתו המקצועי של הבנק בשיקול דעתו שלו, אלא יבחן אם החלטת הבנק חורגת ממתחם הסבירות. במקרים שבהם הונחה תשתית ראייתית לחוסר סבירות תתערב הערכאה השיפוטית בהחלטת הבנק (עניין טופ השקעות, פסקה 42; ה"פ (מחוזי מר') 11043-12-08 קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פסקה 3(ד) (23.4.2009); ה"פ (מחוזי נצ') 20680-02-13 צקר בונה הצפון לעבודות בניה ושיפוצים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (21.2.2013); עניין טויגה, פסקה 76; עניין צ'ודין פסקות 34 ו-47; ת"א (מחוזי ב"ש) 40435-04-22 סיריוס שירותי רשת בע"מ נ' דיסקונט ישראל בע"מ, פסקה 29 (26.10.2023); ת"א (שלום ת"א) 45290-04-22 נבו-רפאל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 24 (4.6.2026)).
- בפסק דין שבו התבקשה עמדת הרגולטור (המפקח על הבנקים) הביע הלה את דעתו שפעילות בסיכון גבוה אינה מובילה בהכרח לסגירת חשבון קיים, אשר נחשבת לצעד האחרון והקיצוני ביותר. פעילות בסיכון גבוה מחדדת את הצורך בניהולו בידי התאגיד הבנקאי. בתוך כך, פירט המפקח את הפעולות ששומה על תאגיד בנקאי לנקוט לשם הפחתת הסיכון שנלווה לפעילות זו ובהן: ביצוע צעדים מוגברים להכרת הלקוח; ניטור מוגבר של פעילות ובקרות; הגבלת פעילות הלקוח; דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעילות חריגה; וסגירת חשבון קיים במצב שבו הלקוח מסרב לשתף פעולה עם התאגיד הבנקאי. הצעד האחרון שעניינו סגירת חשבון קיים תואר על ידי המפקח כ-"צעד הקיצוני ביותר", תוך שהובהר כי חוסר שיתוף פעולה מצד לקוח עשוי להתבטא באי המצאת אסמכתאות והסברים נדרשים לפעילות או בניסיון לעקוף מגבלות שהוטלו על ידי התאגיד הבנקאי (ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 6 (25.2.2018); ת"א (מחוזי ת"א) 62322-11-23 גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 47 (11.12.2023)).
- בצד חובותיו האמורות של הבנק, הוא מחויב לנהוג בהגינות כלפי הלקוח גם אם מתעורר חשד לפעילות בלתי חוקית בחשבונו. במסגרת חובה זו על הבנק להבהיר ללקוח את הבסיס לחשדותיו ולתת לו הזדמנות סבירה להפיג את החשדות או לתקן את דרכיו. רק לאחר שניתנה הזדמנות זו וחששות הבנק לא הוסרו, רשאי הבנק לפעול לסגירת החשבון. חובה זו נגזרת מחובת הזהירות המוגברת של בנק כלפי לקוחותיו (ה"פ (מחוזי ת"א) 24089-02-17 אם.אל.ג'י.איי מימון והשקעות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 86 (9.12.2020); (ת"א (מחוזי חי') 40765-05-18 שורץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פסקה 36 (26.12.2020)). תשתית נורמטיבית זו טעונה יישום בענייננו.
ניתוח הראיות בשלב הסעד הזמני
- בשלב הסעד הזמני נותח חומר הראיות ונקבעו הממצאים הבאים בחלוקה ל"דגלים אדומים" שהבנק הצביע עליהם, כדלקמן:
- פעילות ענפה במזומן בלא יכולת לזהות את מקור הכספים: ה"דגל האדום" הראשון והעיקרי שהבנק ציין הוא גידול משמעותי בהיקף הפעילות במזומן בחשבון העמותה בשנת 2023, לצד העובדה שהעמותה לא יודעת את מקור הכספים. לטענת הבנק, החל מספטמבר 2022 ועד ספטמבר 2023 הופקדו בחשבון מזומנים בסכום גבוה של 2.13 מיליון ש"ח. ההפקדות נעשו בתדירות של אחת לכמה ימים, בסכומים שנעו בין אלפים בודדים ועד עשרות אלפי שקלים ביום במזומן. לטענת הבנק, התנהלות זו עקפה את מערכת הניטור של הבנק בדבר מקורות הכספים, בניגוד להנחיות הרגולטוריות שלהן הוא מחויב על ידי בנק ישראל. הבנק טען כי אין ביכולתו לוודא שמקור הכספים אינו בפעילות אסורה, לרבות הלבנת הון או מימון טרור. הבנק אפשר לעמותה לספק הסבר למקור הכספים לפני שחסם את הפעילות, אך לא קיבל מענה מניח את הדעת. מדובר, לשיטת הבנק בדגל אדום משמעותי, כפי שנקבע בין היתר בעניין אלרחימון.
- יזיד ג'אבר ("ג'אבר"), המנהל האדמיניסטרטיבי של העמותה, העיד כי הכספים נאספים במזומן במסגדים בסכומים קטנים (שקלים בודדים עד מאות שקלים מתורם), ולהערכתו לא נתרמו סכומים גבוהים מ-5,000 ש"ח. הכספים נתרמים לאחר התפילות במסגדים (ישנם כמאה מסגדים) וקבלות הוצאו על שם המסגדים לצורך מעקב. ג'אבר אישר את שלא היה שנוי במחלוקת: העמותה אינה יודעת לזהות את מקור הכספים המזומן ולא יכולה להצביע על זהות התורמים (עמ' 6-5 לפרוטוקול מיום 6.5.2024).
- התשתית הראייתית שהוצגה מנתה 253 קבלות שהנפיקה העמותה בגין תשלומים במזומן בשנת 2023. מתוכן הצביע הבנק על כפילות של 48 קבלות. 93% מהקבלות, בסכום כולל של 1.6 מיליון ש"ח, לא הופנו למוטב ספציפי. 28 קבלות, בסכום מצטבר של כ-278,000 ש"ח, הונפקו על שם מסגד ספציפי בישובים מסוימים. 64 קבלות, בסכום מצטבר של 571,000 ש"ח, יועדו למוטב בשם "קואפל אלאקסא" (שיירות אלאקצא) תוך ציון שם של יישוב. ב-21 קבלות, בסכום כולל של 294,000 ש"ח, צוין "תרומות" בצירוף שם יישוב, ללא ציון מוטב ספציפי או מסגד. ב-11 קבלות, בסכום כולל של כ-53,000 ש"ח, צוין "קופת" ישוב מסוים ללא ציון מוטב או מסגד. ארבע קבלות, בסך כולל של 78,000 ש"ח, הונפקו על שם האדם שביצע את ההתרמה (פאעל חיר) ללא שם של יישוב. 12 קבלות, בסכום כולל של כ-13,000 ש"ח, הוצאו על שם "קופת כביש 6"; מספר קבלות הוצאו על שם "יזיד".
- הבנק טען שאין התאמה בין סכומי הקבלות שהתקבלו בכל חודש בשנת 2023 ובין סכומי המזומנים שהופקדו באותו חודש לחשבון התובעת. לדוגמה, ביוני 2023 הופקדו מזומנים בסך של 121,500 ש"ח, ולתצהירו של ג'אבר צורפו קבלות על סך של 36,450 ש"ח. ביולי 2023 הופקדו מזומנים בסך של 221,862 ש"ח, ולתצהירו צורפו קבלות בסך של 306,602 ש"ח. הבנק הסיק מכך שהקבלות אינן תואמות לסכומים שהתקבלו.
- במענה לכך טענה העמותה שלעיתים מופקת קבלה בחודש מסוים והכספים מופקדים בחודש העוקב. כך למשל, חג הקורבן חל בתאריכים 27.6.2023 עד 1.7.2023, ובגין הכספים שהתקבלו ערב החג הופקו קבלות לאחר החג. סך סכומי הכסף שהופקדו ביוני וביולי היה 343,362 ש"ח, וסך הקבלות שהונפקו בחודשים אלה היה 343,052 ש"ח. ההפרש זניח. סכום המזומן שהופקד במהלך שנת 2023 כולה לפי הקבלות היה 1,769,569 ש"ח וסכום המזומן לפי דפי החשבון היה 1,745,948 ש"ח. שוב הפרש זניח בסך של 23,621 ש"ח שההסבר לו הוא שסכום זה הופקד בשנת 2022 והקבלות בגינו הופקדו בתחילת שנת 2023.
- בהתחשב בשיטת איסוף הכסף של העמותה - איסוף מזומן במסגדים ללא זיהוי תורמים, הוצאת קבלה למסגד או ליישוב, והפקדה מאוחרת - קבעתי שהסבר העמותה לפערים בסכומי המזומן בין קבלות להפקדות אינו בלתי סביר. למרות פערים חודשיים, בהיעדר חובה חוקית להפקדה מידית ובהתחשב בפער זניח בראייה דו-חודשית ושנתית, דגל אדום זה נחשב בעל עוצמה וחומרה נמוכה ביחס לחשש להלבנת הון.
- הבנק טען כי צירוף כפול של קבלות רבות (48 במספר) לתצהיר מעיד על אי-סדרים כספיים. העמותה השיבה כי מדובר בתקלה טכנית בלבד, שאותה קבלה צורפה פעמיים, ולא בהוצאת קבלות שונות בגין אותו סכום (כמפורט ב"הודעה קצרה ובקשה מטעם הבנק" שהוגשה ביום 5.5.2024). קבעתי כי טענת התקלה הטכנית לא נסתרה, וכי קשה להסיק ממצא משמעותי מצירוף כפול של מסמך זהה. לכל היותר, מדובר ב"דגל אדום" בעל משקל נמוך במיוחד המצביע על חשש להלבנת הון.
- העמותה הסבירה כי "קואפל אלאקסא" הוא פרויקט הדגל שלה להסעות לירושלים, וכי הקבלות הללו אינן מיועדות לתורם ספציפי אלא משמשות ככלי מעקב פנימי מאיזה מסגד או יישוב הגיע הכסף, ומהו הסכום שהתקבל. היא אישרה כי הקבלות על שם פאעל חיר או יזיד (המתייחסות ליזיד ג'אבר) הן על שם אוספי הכסף ולא על שם התורמים. אשר לכספים שנאספו ב"קופת כביש 6": העמותה הסבירה כי אלו תרומות שנאספו בחדר תפילה נייד בכביש 6 ליד באקה אל גרביה. העמותה לא כפרה בכך שהקבלות אינן מיועדות להצביע על זהות התורם.
- הוצגו שלוש קבלות בעלות מספרים עוקבים על אותו תאריך ואותו סכום (29.8.2023 על סך 12,000 ש"ח, ובסך הכול 36,000 ש"ח); שתי קבלות הוצאו יום אחרי יום בסכום זהה (6,600 ש"ח). אשר לסך של 36,000 ש"ח: העמותה הסבירה שנציגה בסכנין מסר למנהל העמותה, מבלי לפרט ובאופן חריג, את החלוקה בין שלושה מסגדים שונים. לפיכך ייחס המנהל סכום זהה לכל מסגד. אשר לקבלה הכפולה בעד אותו סכום, העמותה טוענת שמדובר בתקלה חריגה: ככל הנראה מזכירת העמותה ומנהלה הוציאו שניהם קבלה בגין אותו סכום.
- על יסוד תשתית ראייתית זו וטענות הצדדים, קבעתי בהחלטה בסעד הזמני, והדבר למעשה לא היה שנוי במחלוקת, שהעמותה לא יכולה להצביע על מקור הכסף שנתרם במזומן. קבעתי כי אופן איסוף כספי התרומות במזומן, ללא יכולת לזהות את התורם, יחד עם אי-הסדרים בניהול ספרי הקבלות, מעלים "דגל אדום" המקים חשש להלבנת הון, וזאת בשל פעילות ענפה במזומנים בהיקפים משמעותיים שמקורם אינו ידוע. העמותה אומנם טענה כי איסוף תרומות בסכומים קטנים ללא זיהוי התורם הוא פרקטיקה רווחת וחוקית הנהוגה אצלה שנים, וכי קיים "סדר" פנימי בהתאמה בין הסכומים המתקבלים למופקדים. ברם סדר זה לא מתייחס לזהות התורמים. עוד העליתי תמיהה לגבי סכומי הקבלות וההפקדות ה"עגולים", אשר אינם מתיישבים בהכרח עם טענה לתרומות בסכומים קטנים. ג'אבר אישר בחקירתו כי אינו נמצא במסגדים לאסוף תרומות ואינו יודע את מקור הכסף, מה שמעלה אפשרות לקבלת סכומי כסף שמקורם בפעילות בלתי חוקית, לרבות "כסף שחור". ל"דגל אדום" משמעותי זה לא ניתן מענה. התייחסתי גם לקושי של העמותה להוכיח את מקור הכסף לנוכח חוסר התיעוד.
- לסיכום "דגל אדום" זה: נקבע כי איסוף תרומות לא מזוהות בהיקף של כ-2.13 מיליון ש"ח בשנה (כ-177,000 ש"ח בחודש), בלא לדעת את מקור הכסף, מגבש "דגל אדום" המעורר חשש שמקור הכסף בפעילות בלתי חוקית ובהלבנת הון. על כן החלטת הבנק לאסור על העמותה לפעול במזומן בחשבון נחזית להיות סבירה נכון לאותה עת.
- מעצר פעיל העמותה דאוד ופתיחת חקירה פלילית: דאוד, פעיל העמותה, נעצר בכניסה למסגד אל אקצא כשברשותו סכומי כסף מזומן (14,500 ש"ח ו-1,500 דולר) וחפצים נוספים לרבות קבלות, אישורי הפקדה, צ'קים, כרטיס כספומט וטלפון נייד. הוא הובל לתחנת המשטרה, נחקר ושוחרר. העמותה הגישה בקשה לשחרור התפוסים, שנזנחה. לבסוף הכסף הוחזר לדאוד אשר הפקידו בחשבון העמותה בבנק.
הבנק טען שמעצר זה העיד על מעורבותו של דאוד בפלילים באופן שמגבש "דגל אדום". העמותה טענה מנגד שמדובר ב"מהומה רבה על לא דבר", שכן דאוד שוחרר, לא הוגש נגדו כתב אישום, והכסף והרכוש שנתפסו הוחזרו לו.
- קבעתי כי משקלו של דגל אדום זה כמצביע על עיסוק של העמותה בפעילות בלתי חוקית, או על חשש להלבנת הון, לכאורה אינו רב. בהיעדר כתב אישום ובהתחשב בהחזרת התפוסים, יש קושי לייחס לעצם המעצר והחקירה אינדיקציה לפעילות בלתי חוקית של העמותה.
- פרסומים בתקשורת בדבר חקירות שנפתחו נגד העמותה: הבנק טען כי במהלך שנת 2023 הוא למד על דיווחים שונים בתקשורת המייחסים לעמותה פעילות לא חוקית כדלקמן (נספח ג' לבקשה לסעד זמני הראשונה):
(א) שלוש כתבות מיום 2.11.2021 באתרים "Ynet", "ישראל היום" ו"מעריב": הכתבות דיווחו כי משטרת ישראל חוקרת את העמותה בחשד שגייסה תרומות ושילמה באמצעותן קנסות שהוטלו בגין מבנים לא חוקיים בשכונת בית צפאפא בירושלים. הדיווחים התבססו על תלונה שהגישו ארגוני ימין ("אם תרצו" ו"לך ירושלים") ועל שאילתה של חברת הכנסת אורית סטרוק. בכתבות נטען שתנועת "עד כאן" טוענת שהעמותה קשורה למפלגת רע"ם; שקיבלה כספים מארגון טרור; שכספיה הוחרמו על ידי השב"כ לאחר חתימת שר הביטחון; והעמותה מנהלת כנסים עם גורמים רדיקליים.