אין מדובר ב"דגל אדום". זהו צ'ק בודד אשר אינו מעיד על הכלל. ממילא הטענה נזנחה בסיכומי הבנק.
- כתבות נוספות בעיתון "ישראל היום": בדיון ההוכחות הזכיר הבנק שתי כתבות שפורסמו סמוך למועד הדיון. אחת פורסמה מספר שבועות קודם לכן ועסקה ב"חקירה משטרתית" נגד העמותה. הכתבה השנייה פורסמה בסוף השבוע שקדם לדיון. היא עסקה במעורבות עמותה 48 בטרור, ובמסגרתה הוזכרה גם העמותה דנא. "פרסומים שונים כולל בסוף שבוע הזה הופתעתי מאוד, אני פותח את ישראל היום ואני רואה כתבה שמפרטת מעורבות של עמותה 48 שכפי שציינתי הוחלט שהיא הולכת להליך פירוק ולידה שזורה בתוך הכתבה עמותת אל-אקצא וציון של ארגונים וגופים וגורמים שמהווים גורמים שהם חשודים או מוכרזים בטרור, שיש לעמותות פעילות עימם" (עמ' 70, שו' 28-24); "אותה כתבה מלפני מספר שבועות שמדברת על חקירה משטרתית, כתבה מסוף השבוע האחרון שמדברת על פעילות אל מול גופים מוכרזים וגופי טרור" (עמ' 71, שו' 17-15).
- כתבות אלו נזנחו בסיכומי הבנק, ואין בהן כדי לבסס חשד במעורבות בטרור או הלבנת הון, כשם שאין בכתבות הקודמות שעסקו בנושא לבסס זאת.
- לסיכום פלוגתה זו: בעוד שעלה בידי הבנק לבסס חשד סביר להלבנת הון (שאינו מגיע בהכרח כדי חשש ממשי) על רקע שימוש לא מזוהה ולא מבוקר במזומן - חשש שניתן לו מענה סביר באמצעות איסור על הפקדות במזומן בידי מקור לא מזוהה בגדרי הסעד הזמני - לא עלה בידיו לבסס חשד ממשי למעורבות בפעילות טרור. אכן, הבנק הצביע על דגלים אדומים רבים לשיטתו. ברם בחינתם לעומקם, כל אחד בנפרד, מעלה שאין באף אחד מהם, אף לא בהצטברם זה לזה, כדי לבסס חשד ממשי למעורבות בפעילות טרור או במימונו. כך, מעצר פעיל העמותה שהחזיק בסכום מזומן (לא גדול) הסתיים בלא הגשת כתב אישום והכסף שנתפס הוחזר; חקירה של רשם העמותות, נכון לעת הזו, הסתיימה במסקנות המעידות על ליקויים חשבונאיים בלא המלצה לנקוט פעולות לסגירת העמותה ובהיעדר ממצאים כלשהם על הלבנת הון או מעורבות בטרור; קבלת תרומות מארגונים זרים וקשרים עם עמותת 48 נעשו לפני שנים מספר או הוכחו כלא רלוונטיים למעורבות בטרור; קשרים עם גורמים המעורבים בטרור (בכיראת, סברי, ג'ילאד) היו מוגבלים בזמן, הגורמים אינם עובדי העמותה, ולא הוכח קשר ישיר לפעילות בחשבון; פרסומי הסתה (ג'אבר, עטון) בוצעו בעבר הרחוק, אינם מיוחסים לעמותה עצמה או חסרי משקל מספק כדי להצדיק חסימת חשבון בנק פעיל של העמותה.
- אין בידי לקבל שהתמונה הכוללת, על רקע הדגלים הרבים שהונפו לשיטת הבנק, מצביעה על חשש ממשי ומחזקת אותו על רקע ריבוי הראיות. הטעם לדבר, כאמור, שבחינתה של כל ראיה בנפרד מביאה למסקנה שאין בה כדי להצביע על חשש ממשי קונקרטי ועדכני, להבדיל מאינדיקציות כלליות שחלקן מקורן בעבר הרחוק, וחלקן אינו מעיד על מעורבות. על רקע מסקנה זו יש לבחון את סבירות ומידתיות החלטת הבנק לחסום כליל את הפעילות בחשבון.
פלוגתה שנייה: האם ההחלטה להפסיק כליל את הפעילות בחשבון היא סבירה ומידתית?
- העמותה טוענת כי נימוקי הבנק לחסימת חשבונה התפתחו והשתנו לאורך זמן. בתחילה, ביום 13.11.2023, הבנק נימק את החלטתו במידע חיצוני ופרסומים על חקירה נגד העמותה והחרמת כספים. לאחר שהעמותה הבהירה כי טענות אלו אינן מדויקות, הציג הבנק נימוקים נוספים שכללו חשד לפגמים בדוחות הכספיים וקשרים חשודים עם עמותה 48. לבסוף החליט ביום 16.1.2024 לסגור את חשבון הבנק של העמותה. העמותה טוענת כי שינוי הנימוקים יחד עם שינוי עוצמת הסנקציה מהגבלת הפקדת מזומן בלבד לחסימה מוחלטת של החשבון, מעלה שאלות לגבי עקביות הבסיס העובדתי והמשפטי להחלטות הבנק. העמותה מדגישה כי הפקדות המזומן בחשבונה תקינות לחלוטין ונובעות מאופי פעילותה, כתרומות קטנות הנאספות בקופות צדקה במסגדים. היא מציינת כי "אנונימיות" התורמים מתבקשת בנסיבות אלו, שכן מתן צדקה היא מצווה דתית ואין אפשרות להנפיק קבלה פרטנית לכל תרומה קטנה. העמותה הוסיפה כי היא פועלת באופן זה מאז שנת 1991, ללא חשד מצד רשם העמותות או הבנק, וכי הגידול בתרומות בשלוש השנים האחרונות נובע ממאמצי שיווק. כל התורמים הם אזרחי ישראל, והעמותה אינה מקבלת או מעבירה כספים מחוץ לישראל.
- מנגד, הבנק טוען כי החלטתו לחסום את חשבון התובעת הייתה סבירה והכרחית, בשל "דגלים אדומים" שעלו מפעילותה, וזאת מכוח הדין הקיים, הוראות בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ופסיקות בתי המשפט. הבנק מחויב רגולטורית למנוע הלבנת הון ומימון טרור, במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, ופועל על פי הוראות המפקח על הבנקים (411 ו-308) לנטר פעולות חשודות. קיום "דגלים אדומים" מחייב נקיטת פעולות קפדניות, והחלטת הבנק עומדת במבחן הסבירות המנהלי. הבנק דוחה טענות לחוסר מידתיות, ומציין כי ביום 13.11.2023 הודיע בתחילה על הגבלה חלקית שמנעה הפקדות מזומן. רק לאחר כחודשיים, ביום 16.1.2024 ומשלא סופקו הסברים מניחים את הדעת, הודיע על חסימה מוחלטת של החשבון, תוך מתן התראה של 30 ימים נוספים. הבנק מדגיש כי הנזק שייגרם לו ולציבור, הכולל חשיפה לסנקציות, נזקים ממוניים ותדמיתיים, עולה עשרות מונים על הנזק שייגרם לתובעת אם תמשיך את פעילותה.
- כפי שנקבע בסעד הזמני, גם עתה אני מוצא שהחלטת הבנק להפסיק את הפעילות בחשבון כליל אינה סבירה, אינה מידתית, וחורגת ממתחם שיקול הדעת המוקנה לו בדין להימנע מלתת שירות. הבנק אומנם רשאי ואף מחויב, לפי הוראות ניהול בנקאי תקין 411 ולהנחיות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, לבחון את פעילות הלקוחות לפחות אחת לשנה ובכל שינוי נסיבות. הדבר נכון במיוחד על רקע גידול השימוש במזומן ומצב המלחמה ששרר בארץ מאז תחילת המלחמה אשר הובילו להגברת האכיפה והחשש הגובר ממימון טרור על ידי ארגונים ללא כוונות רווח. עם זאת, הפסקת פעילות בחשבון בנק פעיל, ובפרט חשבון המתנהל תקופה ממושכת של למעלה מעשרים שנה ללא תלונות מצד הבנק, מצריכה טעמים כבדי משקל, העולים על אלו הנדרשים לסירוב לפתוח חשבון מלכתחילה. טעמים כאלה - המבוססים על חשש קונקרטי וממשי למעורבות במימון טרור או בהלבנת הון - אינם מתקיימים בענייננו.
- יתרה מכך, יש חשיבות גם לממד הזמן. חלפו למעלה משנתיים מאז שניתן הסעד הזמני. במהלך תקופה לא מבוטלת זו פעל הבנק כנדרש על פי הצו כשהוא תחת זכוכית מגדלת של הבנק. העמותה המשיכה בפעילות הבנקאית במסגרת המגבלות שנקבעו - קרי, ללא הפקדת מזומנים, אלא באמצעות העברות בנקאיות ותשלומים מזוהים, בלא שקמה חשד כי במהלך השנתיים הללו העמותה נחשדה בפעילות הקשורה בהלבנת הון או מימון טרור. חלוף הזמן ללא חשדות חדשים מחזק את המסקנה שלפיה פתרון מידתי הוא אפשרי ומספק, וכי אין מקום לסגירה מלאה של החשבון.
- יש להקנות משקל להסתמכות העמותה על אופן פעילותה ארוך השנים, והחלטה על הפסקת פעילות בחשבון כליל גורמת לפגיעה העולה על הנדרש. קביעה זו נכונה במיוחד כשמדובר בעמותה ותיקה, שפעילותה עלולה להיפסק אם חשבון הבנק ייסגר. בהיעדר חשש סביר למימון טרור, סגירת החשבון חורגת ממתחם הסבירות, ויש להעדיף פתרונות מידתיים יותר, שלא יובילו לחיסול פעילות העמותה, דוגמת הגבלת הפקדת מזומנים תוך מתן אפשרות להמשך פעילות באמצעות העברות בנקאיות מזוהות. הבנק לא הצביעה ולו על מקרה אחד שבו ניתן סעד זמני המונע סגירת חשבון, על סמך ניתוח מפורט של חומר הראיות, ובסופו של דבר נקבע בפסק הדין - על סמך תשתית עובדתית דומה - שיש לסגור את החשבון.
פלוגתה שלישית: שימוש במזומן בעתיד
- העמותה טוענת שיש להסיר את המגבלה שהוטלה עליה בסעד הזמני ולאפשר לה לחזור להפקדות במזומן. אין בידי לקבל את דרישתה זו. כפי שפורט לעיל, בוסס חשש למעורבות בהלבנת הון באמצעות הפקדות של סכומים לא מבוטלים במזומן, כשמקור הכסף אינו ידוע. העמותה לא הציעה מתווה קונקרטי שייתן מענה לחשש שנוצר, המתווה לא נבחן בידי הבנק, ולא התקבלה בעניינו החלטה עדכנית של הבנק. לפיכך, הפקדת מזומנים עשויה להתאפשר רק אם תימצא דרך העולה בקנה אחד עם דרישותיו הרגולטוריות של הבנק והדין לזהות את מקור הכסף. בהתדיינות שלפניי לא עלה בידי העמותה להצביע על דרך שתיתן מענה לחשש, הבנק לא שקל את הצעת העמותה, ולא קיבל החלטה, בין היתר על רקע עמדתו שיש מקום להפסיק את הפעילות בחשבון כליל. משעמדה זו נדחתה בפסק דין זה, אין מניעה שהעמותה תפנה לבנק בבקשה לחזור לשימוש במזומן, תציע מנגנון שיענה על הדרישות הרגולטוריות ודרישות הדין (בין היתר על רקע האופן שבו עמותות אחרות מקבלות תרומות במזומן ומפקידות אותן), הבנק יקבל החלטה, ואם זו לא תהיה מקובלת על העמותה, היא תוכל לפנות בהליך משפטי מתאים. אין מקום לעשות כן בגדרי ההליך דנא, בלא תשתית עובדתית ומשפטית מתאימה.
טענות נוספות
- הבנק טוען שהעמותה נמנעה מלהביא לעדות את חברי ההנהלה המקבלים את ההחלטות והאחראים על ניהול החשבון. במקומם הובאו לעדות שלושה עובדי עמותה זוטרים שעדותם נמצאה בלתי רלוונטית למרבית ה"דגלים האדומים" שהועלו בשל היעדר קשר לניהול החשבון ולתקופות הרלוונטיות. כך, דאוד העיד כי הוא "עובד רגיל" ואינו חבר ועד או מורשה חתימה (עמ' 17, ש' 27-26) וציין כי המנכ"ל הראשי ובעלי זכויות החתימה הם ספוועד פריג' וסאמר (עמ' 18, שו' 14-10). קעדנה, שהחל לעבוד בעמותה רק משנת 2023, אישר כי אינו יודע דבר על אירועים שקדמו למועד זה (עמ' 29, שו' 16-13), וגם הוא זיהה את סאמר בדאוי וספוועד פריג' כמנהלים בפועל (עמ' 29, שו' 26 עד עמ' 30, שו' 1). ג'אבר, שהחל עבודתו בשנת 2021 (עמ' 49, שו' 27-26), אישר כי אינו מנהל את חשבון העמותה ואינו מורשה חתימה; כי ספוועד פריג' וסאמר, שהם מורשי החתימה, לא הובאו לעדות (עמ' 50, שו' 26-21); וכי הוא לא מנהל בעמותה (עמ' 53, שו' 8). מכלל העדויות עלה כי אף אחד מהעדים לא יכול היה להעיד בנוגע למרבית ה"דגלים האדומים" שהועלו, ולמעשה, לא הוצגה כל גרסה נגדית מהותית מצד העמותה בהקשרים אלו.
- אין בידי לקבל את הטענה. העדים שהובאו היו הרלוונטיים לדגל האדום המשמעותי שעלה ובוסס - איסוף והפקדת מזומנים. דאוד וקעדנה היו העובדים שעסקו בפועל באיסוף התרומות מהמסגדים וג'אבר, כמנהל האדמיניסטרטיבי, היה בקיא בתהליכים ובמדיניות התיעוד הקשורים לכך. לכן עדותם הייתה חיונית להבנת אופן פעילות העמותה בהיבט זה. לא ברור מה הייתה יכולה להיות תרומתם של הגורמים הבכירים שאינם מעורבים בפעילות זו באופן ישיר. מכל מקום, אם הבנק סבר שעדותם של מורשי החתימה חשובה להוכחת טענותיו, היה רשאי לזמן אותם בעצמו לעדות.
- להבדיל מהדגל האדום המבסס חשד למעורבות בהלבנת הון, הראיות המעידות על חשד למעורבות בטרור חלשות הרבה יותר, ולא ראיתי כיצד אפשר לבסס עליהן החלטה להפסיק את פעילות החשבון בבנק. איני רואה כיצד מנהלי העמותה היו מפריכים את מעורבותה בטרור כשהחשד לכך מראש לא היה מבוסס דיו. מכל מקום, איני סבור שאי-העדתם פעולה לחובת העמותה בהיעדר ביסוס מספיק להחלטה שקיבל הבנק בדבר חשד סביר למעורבות של העמותה בפעילות טרור.
- ג'אבר העיד שאם ההתדיינות תסתיים בהצלחה הוא ישקול לעבור בנק (עמ' 65, שו' 29-25). לטענת הבנק, הצהרה זו מעידה כי העמותה אינה מתכוונת להישאר בבנק בכל מקרה, ולכן התביעה הנוכחית, שמטרתה לאפשר להמשיך לנהל את חשבונה בבנק, היא הליך תיאורטי. הבנק הסתמך על פסיקה קודמת שדחתה תביעות דומות מהטעם שהן תיאורטיות ואינן מביאות לתועלת ממשית לתובע (כגון ת"א (מחוזי ת"א) 1034-11-13 יוסף נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, פסקה 24 (14.7.2016)).
- דין הטענה להידחות. כרגע החשבון היחיד של העמותה מנוהל בבנק, ואם תבחר לעזוב את הבנק, יהא הדבר מותנה באפשרות לפתוח חשבון בנק אחר. הפסיקה הקנתה לתאגיד בנקאי שיקול דעת רחב יותר בשאלה אם לפתוח חשבון מראש להביל מסגירתו תוך כדי שהוא מתנהל, ואין מדובר בחשש ערטילאי בענייננו. מכאן שאין להסיק שעסקינן בהליך תיאורטי. רחוק מכך.
סוף דבר
- מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה. הצו הזמני יהיה לצו קבוע.
הבנק יישא בשכר טרחת בא כוח התובעת בסך של 30,000 ש"ח.