העד, מר ג'באר: מי זה?
עו"ד בר דוד: מכיר? ארגון רשות מעשה הצדקה? לא, לא יודע?
העד, מר ג'באר: לא יודע.
עו"ד בר דוד: לעמותה היה קשר עם ארגון בשם CBSP?
העד, מר ג'באר: אני מה שאני יכול להגיד בתקופה שאני התחלתי לעבוד או שהייתי אני מנהל בעמותה לא התנהלנו ולא הייתה לנו שום קשר באף עמותה ממה שאתה מדבר" (עמ' 53, שו' 30-23).
- לא הוצגו ראיות חדשות בסוגיה זו מאז החלטת הסעד הזמני שבה נקבע כי משקל הפרסומים בתקשורת כ"דגל אדום" אינו רב. אני דוחה את טענת הבנק שלפיה תשובתו של ג'אבר "לא יודע", במענה לשאלה על אודות קשרי העמותה עם ארגון "רשות מעשה הצדקה" (Human Appeal) מעידה על מעורבות ממושכת של העמותה בטרור. ג'אבר הסביר כי החל את עבודתו בעמותה ביוני 2021, ועל כן אינו יכול לתת פרטים לגבי פעילויות או קשרים שקדמו למועד זה.
- קשר בין העמותה דנא לעמותה 48: הבנק שב וטען לקיום קשרים, בעבר ובהווה, בין העמותה דנא ובין עמותה 48. הוא ציין שרשם העמותות הודיע ביום 7.7.2025 על החלטתו הסופית לפעול לפירוק עמותה 48 בשל ממצאים חמורים, ובין היתר דבריו של ראזי עיסא (שהיה מנכ"ל עמותה 48) שבהם התייחס לשייח יאסין כאל שהיד שנאמרו לטענת הבנק בזמן שהיה מנכ"ל עמותת אלאקסא. הבנק מפנה פעם נוספת להחלטה בעניין העמותה האיסלאמית למען יתומים ונזקקים (פסקה 35):
לא ניתן להתעלם מקטע מוקלט בו נשמע מצהיר זה בקולו מתייחס לשייח יאסין כאל "שהיד" ולניסיונותיו להתחמק בתשובתו מהפרשנות המקובלת למינוח זה ובהתאם לה מדובר במי שמת תוך קיום מצווה דתית [...] אשר לדברים אלו הרי שגם ככל שאלו דברים אשר נאמרו על ידי העד בשנת 2016, קודם לתחילת פעילותו בעמותה, לא ניתן להתעלם מכך שאלו הן דעותיו של מי העומד בראשות העמותה.
- הבנק מוסיף כי ג'אבר אישר בחקירתו שראזי עיסא שימש מנכ"ל התובעת לרבות בשנת 2016 (עמ' 60, שו' 13-11), והתובעת אישרה כי ראזי עיסא החל לעבוד בעמותה 48 מספר חודשים לאחר שפרש מניהול התובעת (סעיף 12 לתשובת העמותה מיום 28.2.2024). משילוב הנתונים יש להסיק שאמירותיו של עיסא נאמרו בזמן שהיה מנכ"ל התובעת ולכן קביעת בית המשפט המחוזי שמדובר בדגל אדום רלוונטית לענייננו. נוסף על כך, נטען כי העמותה הסתירה את העובדה שהיא מבצעת פעולות משותפות עם עמותה 48 בירושלים והודתה בכך רק בכתב התביעה ובתצהירו של ג'אבר.
- העמותה דוחה את הטענות. אשר לדבריו של ראזי עיסא: היא טוענת כי הסרטון לא הוצג לעיניה או לעיני בית המשפט ולא הוכח שדבריו נאמרו בעת ששימש מנכ"ל העמותה . כמו כן, העמותה הדגישה כי אין מקום להתחשב בדעתו הפרטית של מנכ"ל העמותה לשעבר לצורך סגירת חשבון העמותה היום, במיוחד כאשר הדברים נאמרו לפני עשור ואותו אדם אינו מנהל את העמותה מעל שבע שנים.
אשר לקשרים הנטענים עם עמותה 48: העמותה הפנתה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה והשב"כ שלפיהן לא נמצא כל מידע הקושר את עמותה 48 לארגוני טרור. היא הסבירה כי אין העברות סכומי כסף או התחשבנות בין העמותות, והקשר היחיד הוא שיתוף פעולה בפרויקטים של חלוקת סיוע הומניטרי בירושלים, כאשר העמותה מחלקת ציוד המתקבל מעמותה 48 ללא תמורה. העמותה הוסיפה כי במהלך הכנת תצהיר גילוי מסמכים ותשובות לשאלון מטעמה נמצאו שתי קבלות מחודש יוני 2018 בסך כולל של 95,162 ש"ח עבור עמותה 48. סכומים אלה יועדו לפרויקט הקמת מסגד נייד בכביש 6. העמותה ציינה כי ג'אבר לא היה מודע להן משום שהן קודמות לתקופת העסקתו בעמותה. העמותה הדגישה כי מאז חודש יוני 2018 לא התקיימו העברות כלשהן או התחשבנות בין העמותות; העמותה הכחישה העסקת עובדים משותפים, והבהירה שחבר ועד וחבר ועדת ביקורת מועסקים במשרה חלקית בעמותה 48, אך טענה כי אין בכך כדי ליצור קשרים רלוונטיים או מחשידים. העמותה הוסיפה כי ג'ילאד מעולם לא הועסק על ידה, הוא מורה דרך מורשה שהוזמן בהתנדבות, וכי הרשעתו מלפני למעלה מעשור בגין פעילות אזרחית בארגון האחים המוסלמים בירושלים אינה רלוונטית, שכן כיום הוא אזרח נורמטיבי.
- ג'אבר הצהיר (סעיף 8 לתצהיר משלים של ג'אבר, נספח ג לתצהיר) כי ראזי עיסא שימש מנכ"ל עמותת אלאקסא החל מיולי 2016 ועד ליום 31.12.2018 ולאחר מכן החל את תפקידו כמנכ"ל עמותה 48 בינואר 2020, כלומר כשנה לאחר שפרש מתפקידו בתובעת. הוא אכן שימש מנכ"ל בתובעת לאחר אמירותיו. ברם אין בכך כדי להקים חשש סביר בדבר מעורבות העמותה בפעילות טרור. לא בוסס קשר ממשי ומהותי בין העמותות או התחשבנות ביניהן. בניגוד לעמותה 48, שם הוכחה פעילות התומכת בגופים בעזה, סוריה, טורקיה, תימן וברשות הפלסטינית, לרבות בעמותה שקשורה לחמאס - בענייננו אין ראיות כאלה. המכלול אינו מצביע על חשש ממשי למעורבות של התובעת בפעילות טרור.
- מעורבות העמותה עם פעילי טרור: הבנק הציג בדיון ההוכחות תיעוד מצולם מהקורס "עין אל בוראק" (נספח כ' לתצהיר הבנק). ג'אבר אישר בחקירתו כי הוא מתועד בתמונה העליונה (עמ' 61, שו' 28-25). אשר למצולמים נוספים באותן תמונות: ג'אבר השיב תחילה כי מדובר ב"אורחים" (עמ' 61 לפרוטוקול, שו' 32-31) ובהמשך אישר כי בתמונות מתועדים בכיראת וסברי אשר השתתפו בפעילות העמותה "זה עיקרים מסברי", "זה סגן מנהל וואקף פיל אסלאם בירושלים" (עמ' 62, שו' 6 ו-16). הבנק דוחה את טענת העמותה כי הם "רק" נשאו דברים באירוע הפתיחה של הקורס, וטוען כי עצם השתתפותם בפעילות העמותה, ללא קשר לתפקידם הספציפי או לידיעת העמותה על קשריהם לטרור, מרימה "דגל אדום" חמור ביותר.
- העמותה שבה וטוענת כי בכיראת וסברי לא שימשו מדריכים בקורס. ג'אבר הבהיר בחקירתו הנגדית כי הם נכחו כנציגי הוואקף המוסלמי, האחראי למקומות הקדושים, בפתיחת הקורס להכשרת מדריכים במסגד אל אקצה בשנת 2021 (עמ' 62, שו' 15 עד עמ' 63, שו' 19). העמותה גורסת כי לא ידעה ולא יכלה לדעת כי שנים לאחר שהשתתפו בפעילות העמותה הם ייחשדו בפעילות עוינת ובכל מקרה חשדות אלה אינן קשורים בפעילות העמותה או בחשבון הבנק.
- שוב, אני מוצא כי משקלו של אירוע זה כ"דגל אדום" אינו רב. אין ראיה שהעמותה ידעה על אודות עמדותיהם של אישים אלה, וכי הקשר עמם קשור במעורבותם בטרור, או קשור באופן ישיר לפעילות בחשבון. אולם אף בהנחה שעמדותיהם בעבר היו ידועות (ולא השתנו), לא הוכח שבמועדים הרלוונטיים השניים הסיתו בפועל נגד ישראל. הצגת המקרה כמעיד על מעורבות בטרור אינו אלא "חוכמה שבדיעבד", וגם אירוע זה אינו מרים "דגל אדום" לאחר בחינת המכלול.
- פרסומים המסיתים לטרור: הבנק גורס כי העמותה אחראית לפרסומים המסיתים לטרור באומן שמקים "דגל אדום" המעיד על מעורבותה בכך.
- אשר לפרסומים של ג'אבר: הבנק התייחס לתשובותיו בחקירתו הנגדית מיום 18.11.2025. תחילה הוצג לג'אבר התצלום שבו רואים אדם מניף דגל חמאס. כאשר נשאל אם מדובר בדגל שקשור לחמאס ענה: "לא זה לא קשור לחמאס" (עמ' 64, שו' 12 ו- 19). לאחר מכן הוצג לו דגל חמאס מאתר ויקיפדיה. כאשר נשאל פעם נוספת אם דגל חמאס נראה כמו הדגל שבתמונה אישר כי הדגלים: "אותו דבר" (עמ' 68, שו' 1). לטענת הבנק התפתחות זו בעדות ממחישה באופן מובהק את חומרת הדברים וחוסר אמינותו של ג'אבר.
- העמותה מסבירה כי הדגל מציג את השהאדה (הכרזת האמונה האיסלאמית), המופיעה גם על דגל חמאס אך גם על דגלים נוספים כמו דגל התנועה האיסלמית ודגל סעודיה. לכן, לשיטתה, ג'אבר לא שיקר על דוכן העדים, אלא רק הבהיר כי הדגל אינו "רק לחמאס" (עמ' 67, שו' 18; עמ' 64, שו' 21- 16; עמ' 67 שו' 14 עד עמ' 68, שו' 7); וכי העלה את התמונה מתוך תמיכה בתנועה האיסלאמית ולא על רקע תמיכה בחמאס. העמותה שבה וטענה כי מדובר בפרסומים ישנים שהועלו בעמוד הפייסבוק הפרטי של ג'אבר, וכי אין להם כל קשר לעמותה או לחשבון הבנק שלה (עמ' 63, שו' 32; עמ' 68, שו' 3).
- אשר לפרסום של עטון: הבנק הפנה לתשובת ב"כ התובעת בדיון בסעד זמני מיום 6.5.2024, שם ענה "לא מוכחש" בתגובה לשאלה האם הפרסומים שצורפו (כולל אלה של עטון) הם "אמיתיים" (פרוטוקול 6.5.2024, עמ' 7, שו' 9-1).
- איני סבור שיש בפרסומים ישנים אלה כדי להקים חשש ממשי למעורבות של העמותה בפעילות טרור. אין זה המקום לקבוע אם פרסומיו של ג'אבר עולים כדי הסתה לטרור, שכן מדובר בפרסום פרטי שלו ועל כן אין רלוונטיות לשאלה אם מדובר בדגל חמאס אם לאו. הפרסום של עטון ישן, ומקורו באתר אינטרנט מחוק של העמותה. לא הוצגה ראיה על כך שהעמותה מפרסמת דברי הסתה כלשהם נגד מדינת ישראל המעידים על מעורבות בטרור.
- אובדן אמון מוחלט של הבנק בעמותה: הבנק שב והעלה את טענת אובדן האמון המוחלט. הוא טען כי מכלול התנהלות העמותה, כפי שפורטה בהרחבה בסיכומים, הובילה לאובדן אמון בה ולא נסתרה על ידי העמותה (עמ' 79, שו' 30-28). הבנק מנה את אלה כגורמים לאובדן האמון: אישור העמותה בדבר קבלת מיליוני שקלים במזומן ללא ידיעה על מקור הכסף; ניהול קבלות באופן לא תקין; קשריה עם גורמים בעלי זיקה לארגון חמאס; העסקת אדם שהורשע בעבירות ביטחוניות ומספר פרסומים חמורים על אודות העמותה. לעמדת הבנק, אין מקום לחייבו להמשיך לנהל חשבון עבור לקוח שאיבד בו כל אמון, ולכן החלטתו להפסיק את הפעילות התקבלה כדין. הבנק ציטט פסיקה התומכת בעמדה זו, שלפיה במקרים בהם נשמט האמון, סירוב הבנק ליתן שירות היה מוצדק.
- העמותה לא התייחסה ישירות לטענת אובדן האמון, אלא בעקיפין על ידי הפרכת כל אחד מה"דגלים האדומים" שהבנק העלה. העמותה טענה כי אין באף אחת מהאינדיקציות שהבנק הצביע עליהן, אף לא בהצטברותן, כדי לבסס חשש ממשי לפעילות בלתי תקינה, ודאי שלא למימון טרור או הלבנת הון. העמותה הדגישה כי היא מנהלת חשבון ותיק ופעיל זה שנים, וכי פעילותה תקינה וחוקית. בכך סתרה העמותה, לשיטתה, את הבסיס העובדתי לטענת אובדן האמון של הבנק.
- גם בטענה זו של הבנק אין ממש. עילה של חוסר אמון צריכה להישען על הסתרה מכוונת של עובדות בניסיון לעקוף מגבלות שהטיל הבנק, או על מערך נסיבות חמור במיוחד. הבנק לא הוכיח שהעמותה הסתירה באופן מכוון עובדות כאלה, וגם לא הצביע על נסיבות חמורות אשר יצדיקו אובדן אמון מוחלט, כאשר עיקר ההתנהלות הבעייתית המיוחסת לעמותה עולה בקנה אחד עם אופן פעילותה המוצהר והמתמשך לאורך שנים. יתרה מזו, משנקבע כי אותם "דגלים אדומים" המעידים על מעורבות בטרור, להבדיל מחשש להלבנת הון, משקלם נמוך - אכן נשמטת הקרקע תחת הבסיס העובדתי לחוסר האמון שנוצר. אין די לעניין זה בחוסר אמון אישי או סובייקטיבי. נדרש חוסר אמון המבוסס על מעשים מוכחים ותשתית עובדתית מוצקה. כזו, כאמור, אין כאן.
- הבנק הפנה בסיכומיו לפסקי דין שבהם איבוד אמון הבנק בלקוח נחשבה כסירוב סביר. ברם בפסקי הדין הללו משבר האמון בין הבנק ללקוח נבע מנסיבות חמורות השונות באופן מהותי מענייננו. אלו כללו דפוסי התנהגות אלימה או מאיימת כלפי עובדי הבנק, מקרים של חוסר שיתוף פעולה שיטתי עם דרישות הבנק למסירת מידע מהותי וחשד ממשי להלבנת הון ומימון טרור. כך בה"פ (מחוזי ת"א) 15335-12-16 סעדיה נ' בנק מזרחי טפחות (26.2.2017) האמון אבד בעיקר בעקבות דפוס התנהגות אלימה ומאיימת של הלקוח כלפי עובדי הבנק ומכך שהלקוח עצמו איבד אמון בבנק; סת"א (מחוזי חי') 59113-09-16 מ.ר.מ אקספרס נ' בנק לאומי (16.5.2018) האמון אבד כי הלקוח סירב לשתף פעולה עם דרישות מידע של הבנק, הפר את נהלי בנק וכלליו, עלה חשש סביר לפעילות הלבנת הון בחשבון, הפר הסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה, התנהל בכוחנות, וניצל לרעה סעדים זמניים; בה"פ (מחוזי ת"א) 40937-04-18 איתן כהן צ'יינג' הפסגה ביתר עלית בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ (17.5.2018) האמון אבד עקב איומים מפורשים וחמורים של הלקוח כלפי מנהל הסניף ובני משפחתו וכן אובדן אמון הדדי בין הלקוח לבנק, כאשר הלקוח עצמו הצהיר כי איבד אמונו בבנק; בת"א (מחוזי י-ם) 14548-09-18 א.ב.ע מסחר והובלות בע"מ נ' בנק דיסקונט (17.6.2019) האמון אבד בשל התנהגות אלימה ומאיימת מילולית של נציג הלקוח כלפי מנהלת הסניף, וכן חשש מפעילות פיננסית בעייתית לרבות אי נכונות הצהרות בעת פתיחת החשבון; בעניין דגן האמון אבד בשל התנהגות עקבית של המבקש, שכללה ניסיונות מכוונים לעקוף את מערכת הניטור של הבנק באמצעות פיצול מכוון של העברות כספים ממטבעות דיגיטליים, המשך פעילות בניגוד להוראות מפורשות של הבנק, חוסר שקיפות וסתירות בעדותו. התנהגות זו, על רקע הסיכון הגבוה הכרוך בפעילות במטבעות דיגיטליים והחובות המוטלות על הבנק למניעת הלבנת הון, הובילה לאובדן אמון הדדי וסביר מצד הבנק; בעניין העמותה האיסלאמית למען יתומים ונזקקים משבר האמון נבע מחשד ממשי להלבנת הון ומימון טרור הכולל בין היתר העברות כספים גדולות לרשות הפלסטינית ועזה ללא פיקוח, קשרים מוכחים לארגוני טרור ולגורמים שחלקם מזוהים עם חמאס, חוסר יכולת של הבנק לנטר את פעילות העמותה ואי מתן הסברים מספקים מצד העמותה; בת"א (שלום ת"א) 52615-09-20 ש. טוכלר אחזקות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (9.10.2020) משבר האמון נבע מחוסר שקיפות ואי מסירת מידע לבנק בנוגע לפעילות חריגה ופתאומית בחשבון, אי-מענה למכתבי התראה, והצגת תמונה חלקית ולא מדויקת לבית המשפט. התנהלות זו, יחד עם פעילות פיננסית חשודה, יצרה "דגלים אדומים" והובילה לשחיקת אמון בין הבנק למבקשת.
- ענייננו שונה בבירור ממקרים אלה. העמותה שיתפה פעולה עם בקשות ושאלותיו, ואין לומר כי אובדן האמור מוצדק במישור אובייקטיבי המידה המצדיקה אמצעי קיצוני של סגירת החשבון.
דגלים אדומים "חדשים"
- בשלב הראיות הצביע הבנק על שלושה "דגלים אדומים" חדשים שלא נדונו בשלב הסעד הזמני: (1) חקירת רשם העמותות; (2) כתבות נוספות בעיתון "ישראל היום"; (3) צ'ק של העמותה שהופקד ברשות הפלסטינית. אדון בהם לפי סדרם:
- חקירת רשם העמותות: הבנק טוען כי חקירה המתנהלת בעניין העמותה ברשם העמותות היא "דגל אדום" נוסף. הוכח בהקשר זה כי בדצמבר 2024 זומנו בעלי תפקידים בתובעת לחקירה במשרדי רשות התאגידים (נספח כ"ג לתצהירי הבנק). הבנק טוען כי עניין מהותי זה, המצביע על התנהלות שאינה תקינה, הוסתר על ידי העמותה מבית המשפט. כאשר ג'אבר נשאל על כך בחקירתו הוא השיב באופן סתמי: "לא חשבתי שיש קשר בין החקירה ברשם העמותות [...] מדובר בדברים שהם לא שייכים לזה" (עמ' 47, שו' 19-12). הבנק הצביע על מכתב לרשם העמותות מיום 7.7.2024 (נספח כ"ג לתצהירי הבנק, בעמ' 581-577) שבו העמותה עצמה התייחסה לטענות הבנק שהועלו בהליך משפטי זה לגבי פעילותה, מה שמוכיח, לטענת הבנק, שהעמותה מכירה בקשר בין ההליכים.
- מנגד טוענת העמותה כי אין קשר בין הבדיקה שנפתחה במשרדי רשם העמותות ובין חשדות למימון טרור. לשיטתה, הסעיף הרלוונטי היחיד בהקשר זה עסק בכסף שהתקבל מעמותות זרות עד שנת 2019, שבו צוין כי חלקן מוכרזות כיום כהתאחדות בלתי מותרת, אך לא היו כאלו בעת העברת הכסף. העמותה הדגישה כי "אין כאן כל חדש"; וכי הליקוי היחיד שנדרשה לתקן היה ליקוי חשבונאי. לכן, לטענתה, אין מדובר ב"דגל" כלשהו (ת/1, סעיפים 26-24).
- ג'באר העיד כי החקירה אצל רשם העמותות הסתיימה והתיק הועבר למחלקה אחרת העוסקת בליקויים, אך לא התקבלה החלטה סופית בעניינם. הוא ציין כי נאמר להם ש"אין משהו חריג" וכי העמותה "בסדר", למעט דברים מסוימים שיש לתקן (עמ' 43, שו' 17 עד עמ' 44, שו' 2). דאוד נשאל על כך והשיב באופן דומה (עמ' 18, שו' 29 עד עמ' 19, שו' 4).
- עיון בדו"ח תוצאות פיקוח של רשות התאגידים מיום 21.7.2025 מעלה כי נערכה בדיקה מקיפה על אודות פעילות העמותה, ובמהלכה נמצאו מספר ליקויים. נמצא כי העמותה פעלה בניגוד לנהליה כאשר שילמה חובות לרשות המיסים עבור צד ג', בפעילות שאינה נמנית עם מטרותיה המאושרות. העמותה לא הציגה את המסמכים הרשמיים שסיפקו המשפחות, ולא הציגה פרוטוקול של הוועד הדן בהחלטה על תשלום זה. בתגובה לדו"ח העמותה הציגה קריטריונים לחלוקת סיוע לנזקקים וטפסים מתאימים; נדרשה להתייחס בדוחותיה הכספיים להכנסות ולהוצאות בשווי כספי הנוגע לפעילות ההסעות שבחסותה. אשר לשימוש במזומן: העמותה העבירה נוהל לאיסוף תרומות וניהול ספרי קבלות; החל משנת 2020, ההכנסות מארגונים ועמותות זרות פסקו. חלק מאותם ארגונים זרים מוכרזים נכון להיום כהתאחדות בלתי מותרת, אך במועד העברות הכסף ארגונים אלו לא היו כלולים ברשימה זו. לסיכום, בהתנהלות העמותה נמצאו ליקויים הדורשים תיקון. העמותה נדרשה למסור דיווח ואסמכתאות על אודות תיקון ליקויים אלה, לרבות התייחסות בדוחות הכספיים להכנסות ולהוצאות בשווי כספי הנוגע לפעילות ההסעות שבחסותה. הממצאים מעלים את החשש שהעמותה מתנהלת בניגוד לכללי החשבונאות המקובלים ולהנחיות רשמת העמותות לפי החוק, ולכן התיק הועבר להמשך טיפול החטיבה ברשות התאגידים לשקילת תוכנית פעולה מול העמותה.
- נראה אפוא כי חשש רשם העמותות נסוב סביב ליקויים חשבונאיים בלבד, ואינו מעלה חשש להלבנת הון או למימון טרור. עם זאת יובהר כי אפשר שהחקירה לא הסתיימה, ועל כן ממצאיה בשלב הנוכחי אינם בעלי משקל ראייתי משמעותי. מכל מקום, החקירה אינה מצביעה על חשש להלבנת הון או מימון טרור, ואינה מקימה "דגל אדום" ביחס לאלה. אדרבה: גוף חקירתי רשמי בדק את התנהלות העמותה ולא מצא לציין חשד כלשהו לאיזה מאלה, לא כל שכן חשד ממשי.
- צ'ק של העמותה שהופקד בבנק פלסטיני: בדיון ההוכחות הציג הבנק מסמך שלטענתו מעיד על כך שצ'ק של העמותה מיום 15.7.2025, חתום בידי מורשי חתימה, נפרע על ידי אדם המחזיק חשבון בנק ברשות הפלסטינית (עמ' 35, שו' 25-17). לשיטת הבנק, הדבר סותר את עדותו של ג'אבר שלפיה אין פעילות מול חו"ל אלא רק בארץ, ומצביע על דגל אדום.
העמותה טענה בסיכומיה כי הצ'ק לא גולה בגילוי המסמכים; ג'אבר הבהיר בחקירתו כי הוא מסר אותו לחברת תרופות בשם "מחסן בית עלדווה" הפועלת בירושלים ובאזור השטחים, וכי אינו יודע איפה הוא הופקד בפועל (עמ' 35, שו' 25-17; עמ' 50, שו' 29 עד עמ' 51, שו' 22). לטענתה, התמקדות בצ'ק בודד מדגימה עד כמה קלושות טענות הבנק.