רעא 17685-01-26 ארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ נ' ליאור בונדרבסקי - חלק 4

(ב) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות סעיף 6;

[...]

(ב) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנוסע עקב ביטול הטיסה או השינוי במועד המראתה או בתנאיה:

(1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

(2) עידוד הנוסע למימוש זכויותיו;

(3) היות ההפרה הפרה חוזרת;

(4) חומרת ההפרה ונסיבותיה;

(5) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של נוסע להטבות בשל אותה הפרה.

35. כאמור, מקור החובה להציע לנוסע, באופן אקטיבי, בחירה בין השבת תמורה לבין כרטיס חלופי, הוא סעיף 6(א)(2) לחוק. משכך הוא, לפי סעיף 11(א)(1)(ב) לחוק, מוסמך בית המשפט לפסוק לנוסע פיצויים לדוגמה בגין הפרת חובה זו.
36. לכאורה, ניתן היה לטעון כי ניסוחו של סעיף 11(א)(1)(ב) לחוק - "לא נתן הטבות" - מלמד כי הסעיף אינו חל על אי-מתן זכות בחירה, אלא רק על שלילת ההטבות בפועל, דהיינו: על אי-מתן כרטיס טיסה חלופי והימנעות מהשבת תמורה. עם זאת, סבורני כי במסגרת ההטבות שיש לספק לנוסע שטיסתו בוטלה (אשר מוגדרות בסעיף 1 לחוק כ-"כל אחד מאלה: השבת תמורה, כרטיס טיסה חלופי, פיצוי כספי ושירותי סיוע"), כלולה באופן אינהרנטי זכותו של הנוסע לבחור בין החלופות השונות.  זכות זו נועדה לאפשר לנוסע לבחור בחלופה המתאימה ביותר למצבו ובדרך זו לבוא על תיקונו באופן מיטבי.  מכאן המסקנה כי שלילתה של זכות הבחירה כאמור כמוה שלילת זכותו של הנוסע לבוא על תיקונו המלא.

הטעם להעמדת זכות הבחירה כאמור טמון בהבדלים בין נוסעים שונים לאור מטרות טיסותיהם.  למשל, נוסעים מסוימים טסים לצורך אירוע מוגדר - השתתפות באירוע משפחתי או בכנס, צפיה במשחק ספורט, מתן הרצאה, וכיוצא באלו; במקרים כגון דא, ביטול הטיסה עשוי לייתר את הצורך בנסיעה כולה, בבחינת "עבר זמנו בטל קורבנו" - ולפיכך, לנוסעים אלו אין כל עניין ותועלת בקבלת כרטיס טיסה חלופי.  במובחן מנוסעים אלה, נוסעים אחרים מעוניינים לטוס ליעד שבחרו גם בנסיבות של ביטול הטיסה או דחייתה.  דוגמה מובהקת לכך היא ביטול טיסה לישראל, כאשר מדובר בנוסעים תושבי הארץ אשר מעוניינים לשוב לביתם.  נוסעים אלו זקוקים לכרטיס טיסה חלופי ואינם יכולים להסתפק בהשבת התמורה ששילמו.  במילים אחרות, ואם נגזור גזירה שווה לדיני החוזים: ישנם נוסעים אשר מעוניינים בסעד של ביטול החוזה והשבת התמורה; ומהצד השני, ישנם נוסעים אשר מעוניינים באכיפת החוזה.  אלה ואלה זכאים לבוא על תיקונם המלא.

37. בדרך כלל, מארגני ומפעילי טיסות אינם מצויים בצרכיהם וברצונותיהם של כל נוסע ונוסע. מסיבה זו, מחובתם לאפשר לכל נוסע ונוסע לבחור בין ההטבות אשר החוק מעמיד לרשותם במקרה של ביטול הטיסה - זאת, כחלק מחובתם החוקית להבטיח לנוסעיהם את מימוש ההטבות.  פשיטא הוא, אפוא, כי מפעיל או מארגן של טיסה שנמנע ממתן בחירה בין החלופות הקיימות לכל נוסע ונוסע כופה על חלק מהנוסעים "הטבה" שאינם זקוקים לה וגוזלת מהם את ההטבה שהם זקוקים לה.  מכאן אנו למדים כי אי-מתן זכות הבחירה כאמור כמוה כשלילת הטבות המגיעות לנוסעים מכוח החוק.  אוסיף ואציין, כי אי-מתן זכות הבחירה כאמור גורעת מזכותם היסודית של הנוסעים לאוטונומיה, באופן שכופה עליהם רצון שונה משלהם (ראו והשוו: Gideon Parchomovsky & Alex Stein, Autonomy, 71   Toronto L.J.  61, 65-70 (2021); ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, פ"ד נג‏(‏4‏)‏ 526 ‏(‏1999‏)‏).  בגין שלילת הטבות זו, בית המשפט רשאי לחייב את מארגן הטיסה ואת מפעילה בתשלום פיצויים לדוגמה לטובת הנוסע.
38. יחד עם זאת, סבורני כי חרף הסמכות אשר מוקנית לבית המשפט לפסוק פיצוי לדוגמה בגין אי-הצעת זכות בחירה לנוסע, מן הראוי לנקוט משנה זהירות בפסיקת פיצויים לדוגמה בגין הפרתה של חובת היידוע.

אפרט את טעמיי.

39. שיטתנו המשפטית מכירה באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים שאינם משקפים את הנזק האמיתי אשר נגרם בפועל לנפגע מהפרת חוק או ממעשה עוולה. פיצויים אלה נועדו להעניש את המזיק, לקדם הרתעה יעילה, ולעיתים אף להעביר מסר חינוכי לציבור.  עם זאת, באופן מסורתי, הפסיקה התייחסה לפיצויים ללא הוכחת נזק בזהירות רבה ופסקה אותם במשורה, במקרים חריגים בלבד (לסקירה מקיפה בסוגיה זו ראו: ע"א 140/00 עיזבון המנוח אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח‏(‏4‏)‏ 486, 568-563 ‏(‏2004‏)‏‏).
40. גישה זהירה זו ראוי להחיל גם ביחס לפיצויים לדוגמה שניתן להטילם מכוח חוק שירותי תעופה. פסיקת פיצויים לדוגמה היא כלי רב-עוצמה באכיפתו של חוק זה ובחיזוק ההרתעה נגד מארגני ומפעילי טיסות, אשר בוחרים להפר ביודעין את הוראות החוק.  לכלי זה יתרונות צרכניים ברורים, אולם הוא בגדר "שטר ושוברו בצדו": פסיקת פיצויים לדוגמה ביד קלה תגרום, בסופו של יום, להעמסת העלות הנוספת בגין הפעלת טיסות על ציבור הנוסעים באמצעות ייקור מחירי הכרטיסים - וייצא שכרם של הנוסעים בהפסדם.
41. סבורני אפוא כי מן הראוי לייחד את פסיקתם של פיצויים לדוגמה בגין הפרת החובה ליידע נוסע בדבר זכות הבחירה העומדת לו, לאותם מקרים בהם התנהלותה של חברת התעופה הייתה חמורה במיוחד או כאשר נלוו אליה הפרות של חובות נוספות הקבועות בחוק.
42. מן הכלל אל הפרט: סבורני כי בדין פסק בית המשפט המחוזי כפי שפסק. בהתחשב בהפרות שנעשו במקרה דנן ביחס לאספקת שירותי מזון, משקאות ולינה לנוסעי הטיסה IZ 776, לא מצאתי מקום להתערבותנו בסכום הפיצוי שנפסק למשיבים.

סוף דבר

43. לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי כי תינתן למבקשות רשות ערעור, אך הערעור יידחה לגופו. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, אציע כי המבקשות יישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 15,000 ש"ח.