מכל מקום עו"ד מנצור ייעצה למר עובד ביום 27.10.12 שלא להיכנס לעסקה. היא כתבה לו ש"במצב דברים הנוכחי אתה חייב להבין שיש בעייתיות לחתום אני מבחינתי לא הייתי חותמת אלא אם כן אתה מודע לכל הדברים מבין ומקבל אותם", והיא ביקשה שייצור עמה קשר למחרת בבוקר כדי ללבן הדברים (שם, בנספח 15; בעמ' 50 לנספחי תצהירו). והנה, מר עובד חתם בכל זאת על הסכם המכר מאוחר יותר, ביום 4.11.12.
- מר יצחק קמר (התובע 17) הודה בתצהירו כי עיין במסמכים והתייעץ עם עורך דינו בנוגע אליהם. זה אמר לו ש"ההסכמים מפולפלים ומסובכים ושזה לשיקולי". לדבריו הוא ירד עם עורך דינו לפרטים (עמ' 409, ש. 9, ש. 12) ועוד ציין כי עורך דינו אמר לו שלוחות הזמנים בחוזה לא היו ברורים (שם, ש. 17).
- ראיות אלה מחלישות משמעותית את טענת התובעים. הרי לשיטתם התקיימה מדיניות מתוכננת ושיטתית שהובילו הנתבעים, לבלבל את המצטרפים לקבוצה, ולעורר את הרושם כאילו הם מייצגים אותם. והנה מתברר כי אלה כבדו את רצון המעוניינים בכך לשאת ולתת באמצעות עורכי דין מטעמם. לאותם תובעים היה ברור, למעשה, כי הנתבעים אינם מייצגים אותם, כפי שעולה במפורש גם מהמסגרת ההסכמית. ואת מה שהסיקו תובעים אלה יכלו להסיק גם חבריהם.
אין זה מפתיע כי חלה התפתחות בעניין זה בטיעונם של התובעים. בכתב התביעה המקורי (בפסקה 10.5) הם טענו ש"אין זה מקרה שאף לא אחד מהתובעים נעזר בשירותי ייעוץ משפטי על ידי עו"ד ששכר [ההדגשה הוספה]". טענה זו היא בלתי נכונה בעליל, כפי שראינו.
לעומת זאת בכתב התביעה המתוקן הוכנס כבר תיקון בעל משמעות. נכתב שם ש"חלקם הארי של התובעים לא נעזרו בשירותי ייעוץ משפטי על ידי עו"ד ששכרו. התובעים נתנו אמון בלתי מסוייג בנתבעים וסמכו עליהם כי ייצגו אותם נאמנה, דבר שלא קרה למרבה הצער. (חלק קטן מהתובעים התייעצו [הדגשה זו הוספה] עם עו"ד מטעמם, אולם אף עו"ד לא נתן ייצוג של ממש [הדגשה זו הוספה] למי מהתובעים במהלך העיסקה עצמה)".
מכל מקום מהראיות שהוצגו לי עולה כי המבקשים להצטרף לקבוצת הרכישה, שהיו מעוניינים בכך, יכלו להיות מיוצגים, ודבר לא מנע מהם מלהיות כאלה. וחלקם אף קיבלו ייצוג של ממש בניגוד לנטען. זאת ועוד; רוב עורכי הדין שייעצו לתובעים הרלוונטיים עמדו על קשיים ועל סיכונים בעסקה. וחלקם אף המליצו בכל פה שלא להתקשר בה. מעצה זו התעלמו התובעים הרלוונטיים, וזאת משום שלשיטתם הסיכוי היה עדיף על הסיכון.
- חלק מהתובעים ציין כי לא נאמר להם במפורש שאין הם מיוצגים על ידי המשיבים. ועדיין כמה מהם העידו שלא התעמקו במסמכים שעמדו על הפרק.
כך, מר עופר כהן (התובע 28) טען בתצהירו (בפסקה 6) כי לא נאמר לו שאין לו ייצוג בשלב זה, והוסיף (שם) כי עצם העובדה שעו"ד אהרונסון נכח בפגישה הראשונה, הייתה מבחינתו אישור לתקינותה, ולכך שהוא שומר על האינטרסים שלו ושל בת זוגו. הוא העיד (בפסקה 10) כי הם חתמו על ההסכמים "ללא שום חשש" ו"שכלל לא יכולנו לקרוא ולעיין בהם באותו מעמד בשל הלחץ ששודר כאמור".