תא (ת"א) 22538-09-22 שח – מאור חברה לניהול והשקעות בע"מ נ' שלומי נצח גזית

פסק דין

1. לפניי תובענה בה עותרת התובעת להסרת קיפוח מכוח הוראות סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות") ובכלל זה להצהיר כי ענייניה של סוקרטס בגוש 6164 בע"מ (להלן: "החברה"), מתנהלים באופן המקפח את זכויותיה של שח - מאור חברה לניהול והשקעות בע"מ (להלן: "התובעת") כבעלת מניות בחברה. בית המשפט מתבקש להורות על אכיפה של תנאי למימוש אופציה בהסכם בעלי מניות בין הצדדים, או לחילופין להורות על פירוק החברה תוך חלוקה בעין של נכסיה.

הצדדים להליך

2. קולנוע שביט בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") היא חברה פרטית שמחזיקה במלוא הזכויות בנכס מקרקעין יחיד בגבעתיים (גוש 6164, חלקה 230, תת חלקה 8), אשר שימש בעבר כבית קולנוע וכעת מושכר לעסקים מסחריים (להלן: "הנכס"). בעלת השליטה בנתבעת 2 היא חברת נשר בז בע"מ (להלן: "נשר בז"), אשר מוחזקת על-ידי עו"ד ארז אהרוני (להלן: "אהרוני") ועו"ד שמואל זיסמן (ביחד, להלן: "בעלי השליטה בנתבעת 2").  אהרוני אף משמש כמנכ"ל וכדירקטור יחיד בנתבעת 2.
3. סוקרטס בגוש 6164 בע"מ (להלן: "החברה") היא חברה פרטית שמחזיקה בכ-25% מהון המניות המונפק של הנתבעת 2.
4. שח - מאור חברה לניהול והשקעות בע"מ (להלן: "התובעת") היא חברה פרטית המוחזקת בבעלות מלאה על-ידי מר חגי מאור (להלן: "מאור"), אשר משמש כמנכ"ל וכדירקטור יחיד בה. התובעת מחזיקה ב-2,000 מניות רגילות של החברה, אשר מהוות כ-20% מהון המניות המונפק שלה.
5. שלומי נצח גזית (להלן: "הנתבע" או "גזית") הוא בעל השליטה בחברה, ואף משמש כמנהל החברה וכדירקטור יחיד בה. גזית מחזיק ב-8,000 מניות רגילות של החברה, אשר מהוות כ-80% מהון המניות המונפק שלה.

רקע והשתלשלות האירועים

6. החברה הוקמה בשנת 2006 על-ידי הנתבע. במשך למעלה מעשור, משמשת החברה לפעילויות אשר קשורות להחזקת מניות בנתבעת 2.
7. לאורך השנים, התגלעו מחלוקות בין הנתבע לבין בעלי השליטה בנתבעת 2. תחילה, נידונה שאלה בדבר היקף אחזקותיה של החברה בנתבעת 2 בת"א (כלכלית) 7499-02-14, [נבו] אשר התנהל בפני כב' השופטת רונן.  כעבור מספר שנים, פנתה החברה, דאז בבעלות מלאה של הנתבע, לבית המשפט לבקש אישור לנהל תביעה נגזרת כנגד בעלי השליטה בנתבעת 2, וזאת בתנ"ג (תל אביב-יפו) 32874-01-18 [נבו] שהתנהל בפניי (להלן: "הליך התביעה הנגזרת").
8. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916ביום 3.6.2019, נכרת בין התובעת לבין הנתבע הסכם שכותרתו "הסכם עקרונות למכירת מניות" (להלן: "ההסכם"), ובו נקבע כי התובעת תרכוש 2,000 מניות רגילות של החברה מהנתבע תמורת תשלום בסך של 1.1 מיליון ש"ח.
9. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)כעבור זמן התגלעו מחלוקות בין הצדדים. בין היתר, נחשפו אי-הסכמות בין הצדדים בדבר חובותיהם לחברה כפי שנקבעו בהסכם; בדבר האחריות של התובעת לשאת במימון הוצאות משפטיות של החברה; ובדבר שיוכו של חוב מצד החברה לנתבע כ"צד קשור".
10. ביום 18.1.2022, שלח בא-כוח התובעת מכתב התראה לנתבע, ובו מפורטת דרישה לפרק את החברה תוך חלוקה בעין של נכסיה. במכתב הנדון, עמדה התובעת על כך שהתנהלות הנתבע עולה כדי קיפוחה.  לשיטתה, הנתבע, מחד, ממדר אותה מפעילות החברה, ומנגד, דורש ממנה להזרים כספים אישיים לחברה בניגוד להסכם בין הצדדים.  זאת ועוד, נטען על-ידה כי הצדדים מצויים ב"מבוי סתום" בכל הנוגע לניהול החברה כך שיש לבצע הפרדת כוחות ביניהם בדרך של חלוקה בעין.
11. במכתב תשובת הנתבע מיום 25.1.2022, הטיל הנתבע ספק בבסיס העובדתי שעל פיו מבקשת התובעת לבצע פירוק בעין של נכסי החברה וביקש לקבל הבהרות בנוגע לטענות המידור שהעלתה התובעת; זאת, לטענתו, על מנת לבצע תיקונים והשלמות בהתאם. לצד האמור, עמד הנתבע על הפרתו לכאורה של ההסכם על-ידי התובעת ועל הקשיים הטמונים בכך.
12. ביום 14.7.2022, עדכנה התובעת כי התקבלה הצעה ביום 5.7.2022 למכירת מניותיה בחברה לצד ג' (להלן: "הרוכש הפוטנציאלי") בתמורה לסך של 1.5 מיליון ש"ח. זאת, בהתחשב בזכות הסירוב הראשונה המוקנית לצדדים מכוח ההסכם.
13. ביום 14.8.2022, השיב הנתבע למכתב הפנייה של התובעת. בתשובתו, ויתר הנתבע על זכויותיו לרכישת מניות התובעת מכוח זכות הסירוב הראשונה כהגדרתה בהסכם.  לצד האמור, ציין הנתבע כי הוראות התקנון מחייבות אישור דירקטוריון לכל העברת מניות בחברה.  לשיטתו, אישור מטעם הדירקטוריון הינו מהותי לצורך ביצוע הרכישה, בפרט לאור החשש כי מדובר בצד ג' שקשור, במישרין או בעקיפין, לבעלי השליטה בנתבעת 2.  זאת ועוד, הנתבע ציין כי עשוי להתבצע גיוס של מימון כנגד הקצאת מניות בחברה.
14. העתק מכתב התשובה של הנתבע נשלח על-ידי בא-כוח התובעת לרוכש הפוטנציאלי. ביום 17.8.2022, כשלושה ימים לאחר קבלת מכתב התשובה מטעם הנתבע, ביטל בא-כוחו של הרוכש הפוטנציאלי את הצעתו לרכישת מניות התובעת בחברה - זאת, לשיטתו, בשל מכתב התשובה של הנתבע והאמור בו.
15. ביום 11.9.2022, הוגשה התובענה לבית משפט זה בעניין הסרת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות. ביום 14.12.2022, הגיש הנתבע כתב הגנה, ובו נטען כי יש לדחות את התביעה, הן על הסף והן לגופו של עניין.
16. ביום 17.07.2023, הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור. לאחר כתשעה חודשים, הודיעו הצדדים כי הליך הגישור הסתיים בלא שהושג הסדר.

הועתק מנבו

17. ביום 11.08.2024, הגישה התובעת בקשה לתקן את כתב התביעה בהליך דנן. זאת, לשיטתה, לאור התנגדותו של הנתבע לממש את תנאי האופציה המוסכם בין הצדדים בסעיף 4.3 להסכם, לפיו הנתבע ירכוש מהתובעת את מניותיה בחברה תמורת 700 ש"ח למניה או לפי שווי החברה כפי שייקבע על-ידי שמאי מקרקעין מוסכם, לפי הגבוה מבין השניים.  לאחר הגשתן של תגובות וקיום דיון, ומבלי להידרש לטענות התובעת לגופן, מצאתי בהחלטה מיום 13.11.2024, שיש לאפשר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.
18. ביום 12.12.2024, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן בהליך דנן. לצד הטענות המקוריות בדבר קיפוח המיעוט ואובדן אמון בין הצדדים, עמדה התובעת על זכותה לממש את תנאי האופציה שנקבעה בהסכם.  כתוצאה, התבקש מבית משפט זה להורות על אכיפתו של סעיף 4.3 להסכם ומינוי שמאי מקרקעין לצורך הערכת שווי המניות בחברה.  בהמשך ויתרה התובעת על הדרישה למינוי שמאי כפי שיתואר.
19. ביום 26.1.2025, הגיש הנתבע כתב הגנה מתוקן, ובו נטען כי יש לדחות את טענות התובעת במלואן, הן על הסף והן לגופן. מבלי לגרוע מהכתוב בכתב ההגנה המקורי, השיב הנתבע כי אין מקום להורות על אכיפת תנאי האופציה.  זאת, לעמדתו, כיוון שהתובעת לא הפעילה את המנגנון כנדרש לשם מימוש האופציה וכי חלף המועד למימושה; עוד נטען כי התובעת אינה זכאית לעתור למימוש האופציה בשעה שהיא מפרה את ההסכם שמכוחו היא תובעת.  ככל שתתקבל טענת התובעת בדבר מימוש תנאי האופציה, התבקש לקזז את סכומי הנזקים שלשיטתו נגרמו לו על-ידי התובעת.
20. ביום 17.3.2025, הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית של מר חגי מאור, עדה היחיד בהליך דנן. כחודשיים לאחר מכן, הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית כעד יחיד מצדו.  ביום 9.6.2025, התקיים דיון ההוכחות.  סיכומים מטעם התובעת הוגשו ביום 21.9.2025, וסיכומים מטעם הנתבע הוגשו ביום 23.11.2025.

טענות הצדדים