"זה מכבר הכירה פסיקתנו בנסיבות שונות כנסיבות אשר מקימות את זכותו של בעל מניות המיעוט להסרת הקיפוח ולהפרדת כוחות בחברה, ובהן: ניהולה הכושל של חברה; פגיעה מתמשכת בציפיותיו הלגיטימיות של המיעוט להשתתפות בניהולה השוטף ובחלוקת רווחיה; וכן משבר אמון חריף בין בעלי המניות בחברה פרטית אשר מנוהלת כמעין-שותפות" [עניין גינזבורג, בפס' 33].
אדון להלן בטענות התובעת תוך התחשבות בשאלת קיומן של ציפיות לגיטימיות כאמור.
רישום החוב ל"צד קשור"
- ככלל, קיימת לתובעת ציפייה לגיטימית לחלוקת הוגנת של משאבי החברה בינה לבין הנתבע כבעלי מניות בה [ראו: עניין פרט תעשיות, בפס' 8; ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נ' ערן רובין, בפס' 49 לפסק דינו של השופט מינץ (נבו, 6.12.2018) (להלן: "עניין רובין")]. ציפייה זו מתחזקת כאשר מדובר בחברה פרטית עם מספר מצומצם של בעלי מניות, אשר מקים פתח גדול יותר לניצול המיעוט על-ידי בעל מניות רוב [עניין רובין, בפס' 50; אירית חביב-סגל דיני חברות 608-610 (2007) (להלן: "חביב-סגל")].
- דרך אחת להכיר בחלוקה לא הוגנת של משאבי החברה היא להראות כי נעשתה משיכה חד-צדדית של כספי החברה לטובת בעל מניות הרוב [לדוגמה, ראו: ת"א (כלכלית) 6310-09-19 גיל בלוטרייך נ' אלכס שניידר, בפס' 186 לפסק דינו של סגן הנשיא דאז ח' כבוב (נבו, 16.8.2020)]. משיכה כזו יכולה להתבטא, בין היתר, בהעברות כספים מקופת החברה ללא תיעוד מניח את הדעת לגבי החיובים בפועל [לדוגמה, ראו: ת"א (כלכלית) 56587-06-17 נדב קינן נ' זוהר זאזא שראלי, בפס' 19-23 לפסק דינה של השופטת ר' רונן (נבו, 26.10.2020) (להלן: "עניין קינן")].
- בענייננו, סבורני כי הרימה התובעת את הנטל להראות שרישום החוב לטובת הנתבע ללא הסבר מספק מצדו, פוגע בציפיותיה הלגיטימיות כבעלת מניות מיעוט לחלוקת עושרה של החברה - נכסיה זכויותיה וכספיה - בהתאם לאחוז הבעלות בלא כרסום באילו לטובת בעל מניות הרוב. הרישום הבלתי מבואר באשר לחוב הלכאורי של החברה לגזית עלול ליצור חשש מהותי שהתובעת תקופח על-ידי הנתבע. בביאור 5 לדוחות הכספיים של החברה לשנת 2018, נרשם חוב של החברה לטובת "צד קשור" בסך של כ-310,181 ש"ח ללא כל תיאור בדבר פרטי החוב [נספח ד' לתצהיר עדות ראשית של גזית, בעמ' 54]. בביאור 5 לדוחות הכספיים לשנת 2019, ניתן לראות כי גובה החוב עולה לסך של כ-494,490 ש"ח עם תיאור ולפיו החוב הוא "בהתאם להסכם עם צד קשור החברה חבה לו תשלום דמי ניהול החל מ 2007 וייעוץ שוטף החל משנת 2010" [נספח ו' לתצהיר עדות ראשית של גזית, בעמ' 73]. זאת, ללא ראיות נוספות ולו לכאורה בדבר הבסיס לגובה החוב ולחישובו.
בחקירה הנגדית, הודה הנתבע כי הוא "הצד הקשור" שרשום בדוחות הכספיים, ונתן הסבר לכאורה לגובהו: