החוק מוסיף ועומד על "מרכיבי היסוד" של צוואה בעדים, בסעיף 25(ב)(2) כדלקמן:
"בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 - הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים".
- לטענת הבן, הצוואה אינה מקיימת את דרישות סעיף 20 הואיל והעדה לצוואה לא חתמה על הצוואה, לא במעמד עריכת הצוואה ולא במועד מאוחר יותר, ולפיכך המסמך כלל לא התגבש לכדי צוואה. לדבריו יש לדחות את טענת הבנות לפיה בעדה הדרוזית לא נהוג להחתים נשים על מסמכים. כמו כן, העדה לצוואה לכל היותר התלוותה אל המנוחה לביקור בבית השייח, וכך אף השייח הבין את הדברים וראה בעדה כמלווה בלבד. אף יש מקום לפקפק האם העדה לצוואה התלוותה אל המנוחה כלל. לדבריו עוד העדה לצוואה עצמה העידה כי לא שמעה את השיחה בין המנוחה לבין השייח, אך גם אם נכחה במקום, לא היתה עדה לשיחה ולא נטלה בה חלק. העובדה שהמנוחה הצהירה בפניי העדה לצוואה טרם עריכת הצוואה כי בכוונתה להחליף את צוואתה, או העובדה שמסרה בידה את הצוואה לאחר עשייתה, אינן הופכות את העדה לעדה לצוואה העונה על דרישות החוק. (ס' 48 - 63 לסיכומי הבן). פועל יוצא מטענות הבן הוא שלשיטתו בית המשפט אינו יכול לעשות שימוש בסעיף 25(ב)(2) ולהתגבר על הפגם.
- הבנות מפנות לעדותו של השייח הנכבד כראיה לנוכחות העדה, וכן לעדותה של העדה לצוואה עצמה, ומזכירות כי העדה היא זו ששמרה על הצוואה עד לאחר פטירת המנוחה, אז מסרה את הצוואה לבנות. לטענת הבנות חתימת העדה על הצוואה אינה חלק ממרכיבי היסוד לצוואה בעדים. מרכיבי היסוד הם כאמור היות הצוואה בכתב והבאתה בפניי שני עדים (ס' 40-32 לתצהיר המבקשת מס' 1; ס' 103-77 לסיכומי הבנות). לשיטתן של הבנות אפוא, מרכיבי היסוד לצוואה מתקיימים, ויש לקיימה מתוקף סעיף 25(ב)(2) לחוק.
- נקודת המוצא למתווה המשפטי בענייננו היא שחתימת העדה על הצוואה אינה מרכיב יסוד בצוואה, ובהתקיים התנאים לכך, אפשר לקיימה. מנגד, "הבאת" הצוואה בפניי שני עדים היא מרכיב יסוד, אשר בהעדרו, אין בפניינו צוואה בת תוקף. כבוד השופט ש' שוחט הטעים בדבר כדלקמן:
"הדרישה שהמצווה 'יביא' את הצוואה בפני שני עדים טעונה בחינה הן באשר למעמדם של העדים ותפקידם והן באשר לתוכן הטקסי שיש ליצוק לתיבה 'והביאה' שהרי לא למובן הפיזי של המילה כיוון המחוקק. בחינה זו חשובה היא משום שתיקון 11 מלמד אותנו, שחתימת המצווה ו/או העדים על פני הצוואה הינם בגדר 'רכיבים דינאמיים' וביהמ"ש יכול להתעלם מהם אם לא היה לו ספק, כי המסמך הנחזה להיות צוואה משקף 'את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה'. הדרישה לקיומם של שני עדים בצוואה בכתב לפי ס' 20 לחוק הירושה היתה, מאז ומתמיד, גם לפני תיקון 11 האמור, 'מרכיב יסודי בצוואה' מסוג זה [...] המחלוקת בפסיקה, טרם תיקון 11 הנ"ל, התייחסה לשאלת העדרן של חתימות העדים להבדיל מקיומם של שני העדים לאמור, למצב בו היו עדים לצוואה אלא ששכחו הם או אחד מהם, לחתום עליה [...] צא ולמד שעל דעת הכל צוואה בעדים ללא עדים לאו צוואה היא ואין היא ברת תיקון מכוח ס' 25 לחוק, כנוסחו טרם התיקון. הלכה זו לא נשתנתה בעקבות תיקון 11. תיקון 11 האמור מביא על פתרונה את המחלוקת באשר לנחיצות חתימתם של העדים על הצוואה. חתימת העדים אינה יותר מרכיב יסוד בצוואה בכתב לפי ס' 20. תיקון 11 אינו משנה את ההלכה לפיה נוכחותם של שני עדים בצוואה בעדים מהווה מרכיב יסוד שבלעדיו אין.