| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
| ע"א 2080/12 |
| לפני: | כבוד השופט י' דנציגר |
| כבוד השופט נ' הנדל | |
| כבוד השופט צ' זילברטל |
| המערער: | עו"ד משה גל-אור (גלר) |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. גיבור ספורט אחזקות בע"מ |
| 2. רועי גיל | |
| 3. איתן אלדר | |
| 4. יצחק שלומביץ | |
| 5. רונית חיימוביץ | |
| 6. גד שלח | |
| 7. סטיבן פרובייזר | |
| 8. כונס הנכסים הרשמי |
| ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק פר"ק 2424/09 שניתן ביום 6.3.2013 על-ידי כב' השופט א' אורנשטיין |
| תאריך הישיבה: | ו' בטבת התשע"ג (19.12.2012) |
| בשם המערער: | עו"ד מ' גלר; עו"ד א' הברמן |
| בשם המשיבים 7-1: | עו"ד י' אלכאוי; עו"ד כ' ידגר; עו"ד י' פרבר |
| בשם המשיב 8: | עו"ד ט' פריש |
| פסק-דין |
השופט צ' זילברטל:
- לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' אורנשטיין) מיום 6.3.2012 בתיק פר"ק 2424/09. בית משפט קמא דחה את תביעתו של המערער, מפרק חברת גיבור ספורט אקטיב וויר בע"מ (להלן: החברה), תביעה על סך 12,974,000 ש"ח, שהוגשה נגד המשיבים 7-1, בעלי המניות בחברה והדירקטורים שלה (להלן: המשיבים).
- המערער מונה לתפקיד מפרק החברה לאחר שביום 19.1.2010 ניתן לגביה צו פירוק עקב קשיים כלכליים אליהם נקלעה. מדובר בחברה ותיקה, שהיתה במשך שנים בבעלות ובשליטה של המשיבה 1, חברת גיבור ספורט אחזקות בע"מ (להלן: החברה האם). בשנת 2004 הלוותה החברה לחברה האם סכום של כ-28.2 מיליון ש"ח, בהלוואה לטווח ארוך. בחלוף פרק זמן מסוים, ובמסגרת מהלך להנפקת מניות החברה בבורסה בלונדון, נדרשה החברה על-ידי החתמים להסדיר את פירעון ההלוואה. או אז יזמה החברה מהלך להפחתת הון, במסגרתו יחולק לבעלי מניותיה דיבידנד שישמש את החברה האם לצורך פירעון ההלוואה. חלוקה זו לא עמדה במבחן הרווח שבסעיף 302 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות או החוק), ועל כן, ביום 11.1.2006 פנתה החברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה על-פי סעיף 303 לחוק החברות לאישור חלוקת דיבידנד בסך 28,239,000 ש"ח. בבקשה צוין כי דירקטוריון החברה אישר את החלוקה ביום 4.1.2005, וכי כך עשו גם שני הנושים המובטחים, בנק לאומי לישראל בע"מ ומרכז ההשקעות: בנק לאומי אישר ביולי 2005 את ביצוע החלוקה לטובת פירעון ההלוואה עד ליום 31.12.2005, ולאחר מכן האריך את תוקף האישור עד לתום שנת 2006. מרכז ההשקעות אישר את ביצוע החלוקה לאחר שקיבל התחייבות מהחברה האם כי בתוך 18 חודשים ישוב ויעמוד ההון העצמי של החברה בהיקף בו היה במועד הבקשה, אחרת תחויב החברה להשיב את המענקים שקיבלה ממרכז ההשקעות. ביום 28.2.2006 אישר בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' קרת-מאיר) את בקשת החלוקה. ביום 30.9.2006 בוצעה הפחתת ההון.
בסופו של דבר, ההנפקה המתוכננת לא יצאה אל הפועל, לאחר שהחברה נקלעה לקשיים בשל המשבר הכלכלי העולמי, שינויים בשערי המטבע ושריפה שכילתה את מפעלה בתורכיה. נוכח קשייה, התקשרה החברה, ביום 16.2.2009, עם חברה אחרת בהסכם להעברת פעילותה. סמוך לאחר מכן (ביום 9.3.2009 וביום 31.3.2009) אישר מרכז ההשקעות את העברת הפעילות, את סיום תכנית ההשקעות ואת אי-השבת המענקים שניתנו זה מכבר; והשיב את הערבויות למימוש התחייבויותיה שמסרה בידיו החברה. זמן קצר לאחר מכן, התדרדר מצב החברה וננקטו נגדה הליכי פירוק. יצוין, כי לאחר ביצוע החלוקה ובטרם כניסתה של החברה להליכי פירוק, הועברו לחברה סכומים מסוימים על ידי החברה האם: במזומן, בהלוואות בעלים ובויתור על דמי ניהול שחבה החברה לחברה האם.