נוכח האירועים המפורטים לעיל, הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד המשיבים להשבת יתרת החוב של החברה האם לחברה (לשיטתו), בסך 12,974,000 ש"ח (לאחר קיזוז סכומים שהועברו מהחברה האם לחברה). המערער טען, כי התנאים שהיו נקובים באישורי הנושים המובטחים לביצוע החלוקה, היו תנאים מתלים, ומשלא התקיימו תנאים אלה, למעשה אישור בית משפט לבצע את החלוקה אינו בתוקפו ומדובר בחלוקה אסורה. מכך הסיק המערער כי החברה האם עדיין חבה לחברה את יתרת ההלוואה שלא נפרעה. לתמיכה בטענותיו הציג המערער לבית המשפט דו"ח של חוקר מטעמו, רו"ח חנן אלימלך. מנגד הגישו המשיבים את חוות דעתו של המומחה מטעמם, פרופ' אמיר ברנע.
פסק דינו של בית משפט קמא
- פסק דינו של בית משפט קמא התמקד בטענותיו של המערער בעניין קיומם של תנאים מתלים באישורים שנתנו הנושים המובטחים להגשת הבקשה לאישור החלוקה. טענות אלו נדחו: נקבע כי הסדר החלוקה זכה לאישורו של בית המשפט כנדרש, בוצע זה מכבר וכי התנאים שנכללו בהסכמתם של הנושים המובטחים לחלוקה לא היו תנאים מתלים כלל ועיקר.
בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים כולם, כולל המשיב 8, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר), כי מבחינה חוזית הסדר החלוקה אינו כולל כל תנאי מתלה. זאת הן לפי לשון ההסדר, הן לפי אומד דעת הצדדים. אמנם בבקשת החלוקה נכתב כי האישורים של הנושים המובטחים להסדר החלוקה (כשלעצמם) הם תנאים מתלים לקיומו, אולם לא נובע מכך כי התנאים שיציבו הנושים למתן האישור מצידם הם בגדר תנאים מתלים. בית המשפט הפנה לנוסח בקשת החלוקה, ממנו עולה, לשיטתו, כי אין כל הוראה לפיה כלול תנאי מתלה (או מפסיק) באישורים שנתנו בנק לאומי ומרכז ההשקעות. בית המשפט הוסיף, כי כשבית משפט מאשר הסדר, מצוין במפורש באם ההסדר עצמו מותנה בתנאים מתלים, ואילו כאן הדבר לא צוין.
גם מניתוח נוסח האישורים שניתנו על-ידי הנושים המובטחים והתנאים שנלוו אליהם, הגיע בית המשפט למסקנה כי אלו עוסקים ביחסים שבין נושה מובטח לבין החברה, ולא ביתר הנושים, וכי ניתן לשנותם בהסכמת הצדדים. אישור מרכז ההשקעות מלווה בסנקציה מסוימת שתושת על החברה אם לא תעמוד בתנאי מסוים, אולם סנקציה זו תהא החזרת מענקים שניתנו לה ולא ביטול החלוקה. גם מהעדויות בפניו למד בית המשפט כי כל הצדדים הנוגעים להליך לא ראו באישורים ובתנאים שנלוו להם כתנאים מתלים להסדר החלוקה עצמו: המערער כלל לא בדק מול הנושים האם סברו כי מדובר בתנאים מתלים ולא זימן מי מהם להעיד בעניין זה. בית המשפט עמד על כך שנושי החברה מוחזקים כמודעים לבקשת החלוקה, כיוון שזו פורסמה כנדרש בחוק החברות – ומפרסום זה לא ניתן להבין כי הסדר החלוקה כולל תנאים מתלים.