לאור מטרת ההסכם, הפחתת דמי החכירה והגושפנקא שניתנה לתובעת לפעול לצורך כך, סבורני כי מן הראוי היה לדאוג להתייעצות עם יועצים כלכליים, באשר להערכת הסיכונים בבחירת תקופות החכירה (ראה עדות עו"ד אידלמן 74 עמ' שורות 5-12, עמ' 79 שורות 28-30). בכל מקרה, אין ספק כי בסופו של יום הנתבעת שילמה יותר ממה שנדרשה לשלם בתחילה, כך שאילו הנתבעת לא הייתה מתקשרת כלל עם קוטלר, הייתה משלמת סכום נמוך מהסכום ששילמה בפועל.
לאור כל האמור מצאתי לנכון לדחות את התביעה.
לא נעלמו מעיניי טענות הצדדים לעניין הריבית ותקופת החיסכון, אולם לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני רואה טעם לדון בטענות אלה.
סוף דבר
התביעה נדחית.
התובעת תישא בהוצאות הנתבעת על סך של 50,000 ₪. סכום זה יישא ריבית שקלית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, בכ"א תמוז תשפ"ו, ב06 יולי 2026, בהעדר הצדדים.