תא (ת"א) 57596-03-25 בכור שושן צבאן נ' איל הורוביץ

פסק דין

לפני ביהמ"ש תביעה של מוכר דירה נגד הקונה בגין התמורה עבור רהיטים שלטענתו מכר לקונה הדירה.

הגשת כתבי טענות ודיונים

1. התובע הגיש בתאריך 20.3.25 כתב תביעה בו ביקש לחייב הנתבע לשלם לו הסך של 120,000 ₪. הנתבע הגיש כתב הגנה, לאחר שביקש וקיבל ארכה, בתאריך 3.6.25.  ביהמ"ש נתן צו להגשת ראיות בתאריך 20.7.25.  התובע הגיש ראיותיו, לאחר שביקש וקיבל ארכה, בתאריך 4.9.25 והנתבע, לאחר שביקש וקיבל ארכה, בתאריך 21.10.25.  הדיון הראשון התקיים בתאריך 9.12.25 ובו ביהמ"ש קבע מועד לשמיעת הראיות.  הדיון השני התקיים בתאריך 13.4.26 ובו נחקרו מטעם התובע עו"ד רוני מישקובסקי, מר אריק דרך והתובע ומטעם הנתבע, הוא עצמו.  התמליל של הדיון שהוקלט התקבל ופורסם בתאריך 5.5.26 ובאותו מועד ביהמ"ש נתן צו להגשת סיכומים.  התובע הגיש סיכומיו, לאחר שביקש וקיבל ארכה, בתאריך 27.5.26 והנתבע, לאחר שביקש וקיבל ארכה, בתאריך 3.7.26 ובאופן תקין בתאריך 5.7.26.

דיון והכרעה

2. על ביהמ"ש לקבוע האם נכרת חוזה בין התובע ובין הנתבע למכירת רהיטים ואם כן, מה סוכם ואם לא נכרת, האם יש לחייב הנתבע מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

האם נכרת חוזה למכירת רהיטים?

3. התובע טען בכתב התביעה כי מכר ביחד עם אשתו המנוחה (הגב' זיוה צבאן ז"ל), בכובעו כממונה על נכסיה של המנוחה ביחד עם בתו, הגב' הדס צבאן, בהתאם לאישור הפעלת ייפוי כח מתמשך מתאריך 22.7.21 את כלל זכויותיהם בדירת מגורים שמספרה 19, בשטח רשום של 261.47 מ"ר בבניין מגורים ברח' יחזקאל שטרייכמן 18 בתל אביב (להלן: "הדירה"), והכל במסגרת הסכם מכר מתאריך 5.12.22 שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתאריך 6.12.22 (להלן: "הסכם המכר") וכי המנוחה הלכה לבית עולמה בתאריך 13.12.23 והמכירה נעשתה בהתאם לייפוי הכוח המתמשך טרם פטירתה. עוד טען, שעסקינן בדירת יוקרה אשר נמכרה לנתבע בעבור סך של 14,000,000 ₪.  וכי הנתבע, רו"ח במקצועו, רכש את מלוא הזכויות בדירה בהתאם להסכם המכר.  עוד טען, שלאורך כל שלב המו"מ אודות נוסח הסכם המכר, הובהר לנתבע כי חלק מהמיטלטלין היוקרתיים בדירה אינם מהווים חלק מן הממכר (אשר שוויים מוערך במאות אלפי שקלים) ולגביהם ייחתם הסכם נפרד וכי לאחר מו"מ בין הצדדים הוסכם על מכירת הדירה לנתבע במחיר שבהסכם המכר וכן הוסכם כי המיטלטלין ימכרו בעבור סך נוסף של 125,000 ₪ והצדדים הכינו טיוטת הסכם לרכישת המיטלטלין אשר אושרה כלשונה על ידי הנתבע.
4. עוד טען התובע, שבמעמד חתימת הסכם המכר התבקש הנתבע לחתום על הסכם המיטלטלין ואולם עקב המתנת הצדדים לאישור ביהמ"ש למשפחה להסכם המכר, ועקב ההסכמה הג'נטלמנית בין הצדדים, לא נחתם הסכם המיטלטלין והצדדים הסכימו שייחתם לאחר השתכללות הסכם המכר, דהיינו, יאושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה. ברם, טען, עקב הסכמת הצדדים והתחייבותם, הוא לא עמד בדווקנות על חתימת הסכם המיטלטלין באופן רשמי שכן לצדדים היה ברור כי המיטלטלין מהווים חלק בלתי נפרד מן הממכר.  עוד טען, שלקראת מועד המסירה של הדירה בחודש אוקטובר 2023, הודיע ב"כ הנתבע לבא כוחו כי עליו לפנות את כל המיטלטלין מהדירה וכי הוא היה המום מהעובדה שהנתבע מנסה להתחמק מהתחייבותו כלפיו, ימים ספורים טרם המסירה.  עוד טען, שהוא השיב באופן מידי באמצעות בא כוחו כי מדובר בהתחמקות מבישה ולא ראויה של הנתבע אשר ראויה להידחות בשתי ידיים ומדובר בחוסר תום לב מוחלט של הנתבע אשר מנסה לחמוק מהתחייבותו לרכישת המיטלטלין.  עוד טען, שהדירה נמסרה לנתבע בתאריך 12.10.23 יחד עם כל המיטלטלין אשר הוסכם על רכישתם על ידי הנתבע וכי הדירה נמסרה תחת מחאה ביחס למיטלטלין.  עוד טען, שהצדדים ו/או מי מטעמם ניסו לבוא בדברים והנתבע אף הציע סכום מופחת ומגוחך ביחס למיטלטלין, אך סורב לאחר שהוא ביקש שיעמוד במילתו כפי שסוכם וישלם את מלוא הסכום עבור המיטלטלין.  עוד טען, שלאחר שכל ניסיונותיו ו/או מי מטעמו לגבות את סכום התביעה מהנתבע ללא הליך משפטי לא צלחו, לא נותר לו אלא לעתור לחייב את הנתבע בתשלום בגין המיטלטלין.  התובע עתר לחייב את הנתבע מכח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות").לשלם לו הסך של 120,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
5. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916הנתבע טען בכתב ההגנה שדין התביעה להיות מסולקת על הסף בהעדר עילה וכי עיון בכתב התביעה מלמד כי די בתוכנו, ללא צירוף מסמכים נוספים כלשהם, כדי להראות שהתובענה אינה יכולה לעמוד. עוד טען, שהתובע הגיש תביעה בגין הפרה שלו עצמו את הסכם המכר, עת הותיר מיטלטלין בדירה נשוא הסכם המכר בניגוד להוראות הסכם המכר, שהינם חפצים ישנים ומקולקלים, שהוא נאלץ לשאת בעלות פינויים על חשבונו, וכעת התובע מנסה לחייבו בגינם פעם נוספת.  עוד טען, כי דין התובענה סילוק על הסף בשל היותה מבוססת על טיוטת הסכם נטען שלא נכרת וכי בהתאם לגרסה שבכתב התביעה עצמו, לא התקיים שלב של הצעה וקיבול וכן הטיוטה אשר צורפה כנספח 2 לכתב התביעה חסרה גמירות דעת וחסרה מסוימות, כדי שאפשר יהיה לכרות חוזה בר תוקף.  עוד טען, שאין חולק שהחפצים בדירה לא היוו חלק מהממכר שבהסכם המכר, אשר נחתם בשנת 2022, ושנספח 2 לכתב התביעה מהווה טיוטת הסכם שלא נחתמה.  עוד טען, שלמעלה משנה לאחר חתימת הסכם המכר, התובע מודה כי לא נכרת חוזה בקשר למכירת המיטלטלין, וכי בשום שלב הוא לא הסכים לחתום על הטיוטה שניסח התובע.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)