רעא 72234-04-26 ננו דיימנשן בע"מ נ' Murchinson Ltd., Canadian Corp

רע"א 72234-04-26

החלטה

לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת י' מושקוביץ) מיום 26.4.2026 בת"א 54687-02-26, [נבו] בה התקבלה בקשת המשיבות למתן סעד זמני שיאפשר להן לכנס אספת בעלי מניות מיוחדת במבקשת, בלא שיופעל נגדן מנגנון "גלולת רעל".

עובדות המקרה

1. המבקשת, חברת ­ננו דיימנשן בע"מ (להלן: המבקשת או החברה), היא חברה ציבורית ישראלית ללא גרעין שליטה, הנסחרת בארה"ב באמצעות תעודות ADS (להלן: המניות). המשיבות, קרנות גידור, הן בעלות מניות במבקשת, אשר מחזיקות בשיעור של 7.4% מהון מניותיה.
2. ברקע הדברים, תוכנית הגנה מסוג "גלולת רעל" שאימצה החברה לצרכי הגנה מפני השתלטות עוינת של בעלי המניות. בהתאם למנגנון זה, אם בעל מניות יחיד או מספר בעלי מניות יחד, יחזיקו בלא אישור הדירקטוריון בשיעור העולה על 9.99% ממניות החברה - יופעל מנגנון דילול שיאפשר לכל בעלי המניות האחרים לרכוש את מניות החברה במחיר של 0.01 דולר ארה"ב לכל מניה (להלן: תוכנית ההגנה).

הצדדים אינם חלוקים על כך שבתוכנית ההגנה נקבע שבעלי מניות יוכלו לדרוש כינוס אסיפה מיוחדת מכוח סעיף 63 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות או החוק), בשילוב תקנה 7ב לתקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התש"ס-2000 (להלן: תקנות ההקלות) - בלא שיופעל נגדם מנגנון הדילול נושא תוכנית ההגנה; אולם, זאת רק בתנאי שיפעלו באחד משני מנגנוני כינוס מותרים (להלן: מנגנוני הכינוס המותרים): חבירת בעלי המניות תיעשה רק לאחר קבלת אישור הדירקטוריון לכך; או לחלופין, החבירה תיעשה בעזרת הליך "שידול פומבי" - קרי פרסום הודעה באתר רשות ניירות הערך האמריקאית בדבר הכוונה להגיע להסכמות, שתכלול גם הצעה לבעלי מניות נוספים להצטרף (להלן: הליך השידול הפומבי).

3. ההליך המתנהל בבית משפט קמא אינו עוסק בחוקיותה של תוכנית ההגנה כשלעצמה, אלא נסב על כוונת המשיבות לפנות לחברה יחד עם בעלי מניות נוספים (ששיעור ההחזקות הכולל שלהם עולה על 10%), בבקשה לכינוס אסיפה מיוחדת. בכתב התביעה טענו המשיבות כי פניה כאמור אינה צריכה להביא להפעלת תוכנית ההגנה.  לשיטתן, קביעת הרף להפעלת התוכנית בשיעור 9.99% נועדה למנוע כינוס אסיפה מיוחדת - שלצורך כינוסה נדרשת תמיכת 10% מבעלי המניות.  המשיבות טענו כי הגבלת יכולתן לכינוס האסיפה בעזרת כפיית מנגנוני הכינוס המותרים - היא הגבלה אסורה הפוגעת בזכותן הקוגנטית לעשות כן.  על כן, עתרו המשיבות למתן סעד הצהרתי לפיו החברה לא תוכל להפעיל את תוכנית ההגנה בעקבות פניית בעלי מניות לכינוס אסיפה מיוחדת.
4. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916בד בבד עם הגשת התביעה הגישו המשיבות בקשה למתן סעד זמני. בבקשתן, הן עתרו כי עד להכרעה בתביעה, הן יוכלו לפנות יחד עם בעלי מניות נוספים בבקשה לכינוס אסיפה מיוחדת מבלי שתכנית ההגנה תופעל כתוצאה מכך.  המשיבות טענו כי מאזן הנוחות נוטה לזכותן שכן בעוד הנזק שייגרם להן מאי-קבלת הסעד הוא בלתי הפיך - לאור הדילול בהחזקותיהן; לחברה לא ייגרם כל נזק ממתן הסעד, מאחר שאין בכוונתן לבצע השתלטות עוינת.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)