כן נטען כי סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים. לשיטת המשיבות, המחלוקת אינה כפופה לדין האמריקאי אלא לדין הישראלי שלפיו הזכות לכינוס האסיפה היא זכות קוגנטית; הוראת החוק הקוגנטית גוברת על החלטות הדירקטוריון; ואין במנגנוני הכינוס המותרים כדי לשנות מן הפגיעה בזכותן.
- החברה טענה מנגד כי תוכנית ההגנה אושרה כדין; וכי מטרתה להגן על החברה מפני השתלטות עוינת - שהחברה פגיעה לה במיוחד שכן שווי קופת המזומנים שלה עולה על שווי השוק שלה. לטענת החברה, לאור קיומם של מנגנוני הכינוס המותרים, התוכנית אינה פוגעת בזכות המשיבות לכינוס אסיפה, אלא רק מסדירה את האופן בו ניתן לממשה. כן נטען כי מנגנוני הכינוס המותרים מותאמים לנורמות גילוי אמריקאיות שהחברה כפופה אליהן; וכי "ניסיון החיים" מראה שכל שיח בין בעלי מניות עשוי לשמש כסות להסכמים חשאיים. לכן, לגישתה, כל הסכמה - לרבות ביחס לדרישת כינוס אסיפה מיוחדת, מצדיקה את החלת התוכנית. בהקשר זה הדגישה המבקשת כי תכלית תקנות ההקלות היא לצמצם את הפער הרגולטורי בין הדין הישראלי לאמריקאי, תוך הבטחת שקיפות מלאה של בעלי העניין, המושגת בעזרת מנגנוני הכינוס המותרים.
עוד נטען כי הסעד הזמני המבוקש הוא למעשה "צו עשה", שכן הוא מבטל את תוכנית ההגנה הקיימת או משנה אותה; וכן שהבקשה לסעד זמני היא מוקדמת ותיאורטית, משום שהמשיבות טרם חברו לבעלי מניות אחרים. בנוסף המבקשת טענה שהנזק שייגרם לה מקבלת הבקשה לסעד זמני הוא נזק בלתי הפיך, כיוון שהיא תיחשף לסכנת השתלטות; בעוד הנזק שייגרם למשיבות מסתכם רק בעלות הליך השידול הפומבי - קרי נזק כספי בר פיצוי. עוד טענה החברה כי המשיבות פעלו בחוסר ניקיון כפיים בשל פגם שנפל באימות תצהיר של עד מטעמן.
- בהחלטתו מיום 26.4.2026 קיבל בית משפט קמא את הבקשה לאחר שהתקיים בה דיון. בפתח ההחלטה הובהר כי המחלוקת בין הצדדים נעוצה אך ורק בשאלה האם המגבלות שתוכנית ההגנה מחילה על האפשרות לכינוס האסיפה המיוחדת, פוגעות בזכותם הקוגנטית של בעלי המניות.
הועתק מנבו
לגוף העניין, נקבע כי אף שלא ניתן להכריע עתה בטענות הצדדים - סיכויי התביעה מטים את הכף אל עבר קבלת הבקשה. בית המשפט עמד על כך שבחינה ראשונית של לשון סעיף 63 לחוק החברות מלמדת כי אין לחברה שיקול דעת בשאלה האם לכנס אסיפה מיוחדת כאשר בעלי המניות המחזיקים בכמות המניות הנדרשת דורשים זאת. עוד נקבע כי גם תכלית חוק החברות תומכת בצמצום המגבלות החלות על יישום אפשרות זו, שנועדה להבטיח את זכות בעלי המניות להשפיע על התנהלות החברה באמצעות האסיפה. בנוסף הובהר, כי אף אם חלות על החברה חובות מסוימות בהתאם לדין האמריקאי - ממילא אין בהן כדי לשנות מן הפרשנות של הדין הישראלי; וכי בהפעלת תכנית הגנה מסוג גלולת רעל - יש לבחון את המידתיות ביישומה ביחס לאיום שמפניו היא נועדה להגן. בהקשר זה הובהר כי החשש הנטען אינו נובע מעצם הדרישה לכינוס אסיפה, אלא מהסכמות סמויות נוספות. לכן, משלא הוצג חשש קונקרטי אלא תיאורטי בלבד - הדבר משפיע על עוצמת טענות החברה ביחס לתוכנית ההגנה.