ב. ביום 27.3.07 נחתם בין התובע לבין נתבעים 2,3,4 "הסכם מייסדים" לשם הקמת חברה שתעסוק בהפעלת מכבסה ושירותים נלווים אחרים. שם החברה שבהסכם היה "עמיר מכבסות בע"מ" אך סוכם כי יתכן ששם החברה ישתנה, ואכן השם שונה ל"טופ וור".
בהסכם נקבע כי החזקת מניות החברה תחולק באופן שווה בין התובע וכל אחד מהנתבעים (25% כל אחד). עם זאת לגבי התובע בלבד סוכם כי הוא לא יוכל למכור את מניותיו בטרם חלפו 4 שנים (אלא אם מדובר בסיבות בריאותיות - סעיף 3.4 להסכם). בהסכם נקבע כי יו"ר הדירקטוריון יהיה אורן שגם ינהל באופן שוטף את החברה. ההסכם כולל פרק (החל מסעיף 5.1.2.9) הנוגע להתחייבות התובע לעבוד והשכר שיקבל.
ג. התובע התחיל לעבוד בחודש 3.2007. עבודת הנתבעת כללה אז הפעלת שתי מכבסות בתל אביב.
ד. התובע קיבל בתחילת העבודה סך של 5,500 ₪ נטו לחודש ולאחר מספר חודשים הסכום עלה ל- 8,000 ₪ נטו (ראו תצהיר התובע, אף שבכתב התביעה נכתב 8,400 ₪ נטו).
ה. לאחר תקופה הועבר עיקר העיסוק של הנתבעת לאור עקיבא, בתחום השכרת ביגוד וטקסטיל למפעלים ומוסדות.
ו. הנתבעת הנפיקה תלושי שכר עבור התובע.
ז. באמצע שנת 2013 התעוררו חילוקי דעות בין התובע לבין הנתבעים בנוגע לזכויות כשותפים או עובדים, תפקידים, סמכויות וכדומה. התנהלה התכתבות בדוא"ל בין התובע לאורן. לבסוף הגיש התובע בקשה לצו מניעה זמני (תיק סע"ש 37288-07-13).
במסגרת הדיון שהתקיים לפני מותב בראשות כב' השופטת רוית צדיק, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה:
"המבקש ימחק את הבקשה למתן סעד זמני ללא צו להוצאות. יחסי העבודה בין הצדדים ימשיכו להתקיים עד ליום 12.9.13. המשיבה תמשיך לשלם את שכר המבקש והתנאים הנלווים לשכר עד למועד זה. המבקש יחזיר את הפלאפון למשיבה עד ליום 25.7.13.
מוסכם בזאת כי למבקש יימסר קטנוע תקין ושמיש. המבקש יסור למשרדי המשיבה עד ליום 25.7.13 וימסור את הקטנוע אשר ברשותו. באותו מעמד יימסר לידי המבקש קטנוע שמיש ותקין. מובהר בזאת כי המבקש יישא בהוצאות הדלק בגין נסיעותיו בקטנוע.
במעמד הדיון מסר המבקש לידי נציג המשיבה את מפתחות הקטנוע.
הצדדים מסכימים לפנות למגשר חיצוני תוך 14 יום מהיום אשר זהותו תיקבע בהסכמה בין הצדדים.
הצדדים מוותרים על דמי הודעה מוקדמת בשים לב למועד סיום יחסי העבודה וזאת בכפוף לשמירה על כל טענה מבין טענות הצדדים".