חסר זה צוין בסיכומיו של מר זרוק ולא זכה למענה של ממש. לפיכך אני קובע, כי אין להפחית לצורך חישוב חלקו של מר זרוק ברווחים, חלק משכרו של מר גולדיאן.
הפחתת הוצאות שכר העובדים
- בגיליון ההתחשבנות האחרון של רו"ח שלפר (ת/4, מסוף שנת 2019( צוין, כי הוצאות שכר העובדים שעבדו עם מר זרוק על תיקיו, ושהמשיכו לעבוד לאחר עזיבתו, בשנים 2019-2014, היה סך כולל של 3, 125, 255 ₪. אלא שלמרבית הסכום הזה לא הוגשו אסמכתאות. כך, לא הוגשו תצהירים של רוב העובדים, שעבדו במשך שנים. בעוד שבגיליון צוינו (בפסקה 2(ח(( שמות של שמונה עובדים (רק בשמותיהם הפרטיים), הרי שחברת בונוס הגישה תצהירים של ארבעה עובדים אחרים, שלא הוזכרו בהסכם (מר ליאון סייגווקר, גב' מיכל בוכבינדר, מר משה טוטיאן וגב' הילה לוי).
וגם בתצהיר של מר סייגווקר לא צוין איזה אחוז מזמן עבודתו הוא השקיע בתיקי מר זרוק, ובנספחי תצהירו לא צורפו דוחות העבודה שבהם ציין את שיעור עבודתו על תיקי מר זרוק.
אשר לתצהיר של גב' יפה בוכבינדר, הרי שהיא צירפה לתצהירה דוחות עבודה שבהם צוין כי עבדה על תיקי מר זרוק במהלך שנת 2016 רק 24 שעות, בחודשים אפריל-יוני 2016 בלבד. הדוחות אוחזים חמישה עמודים שכותרת כל אחד מהם הוא "דו"ח תיקים חדשים - 2016". לפיכך ניתן להבין מכך, שלא מדובר בתיקי מר זרוק אלא רק בתיקים חדשים. אולם בדוח השכר המרכזי לשנת 2016 (ת/7( עולה, כי הופחת מרווחיו של מר זרוק על חשבון שכרה של גב' בוכבינדר סך של 99, 035 ₪, סכום שאין לו הלימה לראיות שצורפו. כמו כן, היא הודתה בחקירתה כי הדוחות שלה מבוססים על דוחות יומיים קודמים שלה בכתב יד, אולם אלה לא הוגשו (עמ' 157, ש. 9-1).
גב' הילה לוי הודתה בעדותה כי ביחס לכל חודשי עבודתה, פרט לחודשים ספטמבר-דצמבר 2016 בלבד, היא לא ערכה תיעוד מפורט במערכת המחשב, לגבי כמה שעות היא עבדה על תיקיו של מר זרוק (עמ' 184, ש. 27-6). היא העידה שהתיעוד המפורט היה לטענתה פחות נוח, ולכן הסתפקה רק ברישום חודשי גלובלי על בסיס הערכה בלבד, שבו רק ציינה כמה אחוז מהזמן עסקה בתיקי מר זרוק בכל חודש (עמ' 184, ש. 32-25; 185, ש. 33 - 186, ש. 7). לפיכך, משקלה של ראיה זו נמוך יותר, שכן היא אינה מדויקת.
מר זרוק בסיכומיו בתביעה הראשית (בפסקה 141( מכיר על דרך האומדנה במחצית הסכום, דהיינו בסך של 1, 562, 627 ₪ מתוך 3, 125, 255 ₪. חברת בונוס בסיכומיה לא התייחסה לקשיים הראייתיים האמורים. בנסיבות אלה האומדן שהוצג על ידי התובע נראה סביר ואני מאמצו. אני קובע אפוא כי על רואה החשבון שימונה על ידי בית המשפט להפחית בגין הוצאות העובדים רק את מחצית מהסכום, דהיינו סך של 1, 562, 627 ₪.