אומנם בסופו של דבר לא נחתם ההסכם השלישי, אולם היו שתי הסכמות ספציפיות אליהן הגיעו הצדדים, ובהתאם להן נהגו בפועל עד להיפרדותם. אלה קיבלו תוקף גם בהתחשבנות שערך רו"ח שלפר לאחר ההיפרדות, בחודש מרץ 2016.
- מר זרוק הביע טרוניות על אודות ההתחשבנות שערכה חברת בונוס, ומר גולדיאן מצידו הביע טרוניות על איכות עבודתו ועל היעדרויותיו מהעבודה. על רקע זה, החליט בסופו של דבר מר זרוק לפרוש מהחברה, זאת כתוצאה מהתנהלות מר גולדיאן כלפיו. מכל מקום, הטרוניות שהועלו ביחס לעבודתו היו חסרות יסוד. פעילותו העסקית הביאה לתוצאות יוצאות דופן בגין עבודתו במחלקת היטלי הפיתוח בחברת בונוס. זו הפיקה הכנסות רבות ביותר בזכותו, ומשהגיעה עת קבלת התמורה מנסים הנתבעים להתחמק מתשלומה, כפי שעשו כלפי גורמים אחרים עמם באו בקשר עסקי.
- התובע הציג את מנגנון החישוב הראוי של יתרת החוב חברת בונוס כלפיו. יש לקבוע שחוות דעתו של המומחה שלפר מטעם הנתבעים היא בלתי קבילה, מאחר שהיה מעורב באירועים מושא התביעה לאורך השנים, ולאור פגמים שנפלו בה. הוא נגוע בניגוד עניינים כבד ומובהק, ולכן לא יכול לשמש כמומחה בהליך הנוכחי. מוסכם על הצדדים שיש להפחית מהתמורה המגיעה למר זרוק הוצאות שונות, אך החישובים שערך רו"ח שלפר לוקים בסילוף העובדות ובניפוח מלאכותי של הוצאות שכר העובדים, ושל תשלומי שכר טרחת עורכי דין, מודדים ורכבים, של הוצאות העובדים שהחליפו את מר זרוק ועוד.
- בניגוד לנטען על ידי הנתבעים, התובע הוכיח את שנדרש ממנו לגבי עבודתו, המזכה אותו בתשלום. לאחר השלב הראייתי התברר כי הרווח המוכח בתיקים שבהם טיפל מגיע לסך 16, 293, 261 ₪. מסכום זה יש לגזור את האחוז שמגיע לו בהתאם להסכמות המחייבות שהגיעו אליהן הצדדים.
אך מאחר שהנתונים לצורך החישוב נמצאים בחברת בונוס, והיא גילתה רק מקצתם, עתר מר זרוק לעשות שימוש בשיעור אחוז הרווח הממוצע, שבו נקב רו"ח שלפר בגיליון ההתחשבנות ששלח לתובע בחודש מרץ 2016 - 21.6% בתוספת מע"מ. עוד יש לבצע ההפחתות בגין ההוצאות העקיפות ותשלומי המקדמות שכבר שולמו למר זרוק החל משנת 2014 ואילך.
על רקע זה, נטען שדי בתמונה החלקית שנחשפה כדי להצדיק תשלום בסך 2, 834, 708 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת לצד מינוי רואה חשבון חוקר לפי הסמכות המוקנית בעניינים אלה בדין ובפסיקה.
- עוד עתר מר זרוק לחיובו האישי של מר גולדיאן, בהיותו בעליה של חברת בונוס, הדירקטור והמנכ"ל שלה. למעשה על פיו יישק בה דבר. ולכן יש הטיל עליו אחריות אישית מכוח הרמת מסך ההתאגדות של החברה, או בשל אחריות ישירה נוכח הפרת חובת תום ליבו כמנהל בתאגיד, ובגין ביצוע עוולות נזיקיות ואחרות.
- מבחינה ראייתית חברת בונוס נמנעה מלצרף לתצהיריה את ההסכמים שנכרתו עם הרשויות והתאגידים העירוניים כדי להתחמק מהצגת התמונה המלאה של טיב עבודתה והיקפה, וכדי לערפל את היעדר הבלעדיות שלה בהתקשרויות האמורות. מכל מקום, מר זרוק טיפל באלפי נכסים המשויכים ל-27 רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, ועליו לקבל תשלום בגין פירות עמלו.
- על רקע כל אלה עתר התובע לתשלום הסכומים ולמתן הסעדים שפורטו בתביעה ובפרק י"ג לסיכומיו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן עתר לתשלום הוצאות שישקפו את משך ההליך והיקפו המשמעותי, שסורבל שלא לצורך על ידי הנתבעים, בין היתר בזימון עדים רבים שעדותם לא הייתה נחוצה לצורך ליבון המחלוקת.
עיקרי טענות חברת בונוס ומר גולדיאן בתביעה הראשית
- לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה במלואה, בשל השקר המפגיע של מר זרוק בנושא הליבתי שבמחלוקת בתיק זה. הוא טען כי הוא לא התקשר עם אף גורם לצורך הקמת מיזם בתחום הגבייה היזומה עבור הרשויות, וטענה זו אינה אמת. כמו כן, יש לדחות את התביעה נגד מר גולדיאן בהעדר עילה. הוא צורף כנתבע בחוסר תום לב והדבר מצריך חיוב בהוצאות של ממש בשל כך.
- לגופם של דברים, תניית אי-התחרות תקפה ומחייבת את מר זרוק, ויש לקחת בחשבון את הסנקציות בגין הפרתה במסגרת ההתדיינות הנוכחית. תניה זו היא סבירה ויש לאוכפה לאור ההכשרה המיוחדת והמקיפה שקיבל התובע, לאור המוניטין הרב שרכש בגין עבודתו בחברת בונוס, ולאור התמורה הניכרת שניתנה לו. התובע הגיע לחברת בונוס כשאין לו כל ידע בתחום הרלוונטי, ובזכותה הוא צבר את הבסיס המקצועי ששימש אותו בהמשך הדרך. ההסכם הראשון לא כלל תנית אי תחרות אך השני כלל תניה שכזו, ואכן, ניתנה למר זרוק תמורה עודפת בגין כך. אין המדובר בהסכם רגיל, אלא בהסכם שותפות, המעניק לתובע שיעור משמעותי מהרווח.
מנגד, אין לקחת בחשבון את הטיוטה משנת 2012, כבסיס להתחשבנות, שכן היא לא נחתמה. כך שההסכם היחיד הרלוונטי בין הצדדים הוא השני.
- התובע היה מודע היטב למגבלת אי-התחרות. הוא נטל אותה על עצמו לאור הרווח הניכר שהפיק מההתקשרות עם חברת בונוס. זו לא הייתה מתקשרת עמו אלמלא התחייב את שהתחייב. והנה הוא הפר את אותה התחייבות לאחר שהסתיימה ההתקשרות עם החברה. כזאת עשה בכוונת מכוון ומתוך מודעות מלאה.
כך, הוכח כי עוד בטרם הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים מר זרוק אסף נתונים הקשורים בחיובים של רשויות מקומיות ותאגידי מים עמם ביקשה חברת בונוס להתקשר. הוא גרם לכך שזו לא התקשרה עמם בנוגע לחיובים הנ"ל, ולאחר סיום ההעסקה ניצל מר זרוק את הדברים כדי להתקשר עם לקוחותיה הקיימים והפוטנציאלים של החברה.