"העד, מר זהבי: גברתי אני אהיה שקרן אם אני אגיד שאני לא יודע שאני כפוף בגלל שזה מה שקורה, "
וכן, בעמוד 42 שורות 14-16:
"העד, מר זהבי: מתוקף העובדה שאני עובד במקום מוסדר שהוא כפוף לכללים על הפועל היוצא של זה שגם אני אמור להיות כפוף לכללים אפילו שאם אני לא מסכים איתך בחלק מהמקרים."
עוד העיד זהבי על האופן בו מתנהלת התכנית בשגרה. כך, בעמוד 39 שורות 29-34:
"העד, מר זהבי: אני לא חולק אני רק אומר לך שוב מה שאמרתי קודם אני מנסה להבין אם אתה מתאר לעצמך שאני יושב עם ספר כללי הרגולציה,
עו"ד אברמוב: לא.
העד, מר זהבי: בזמן התוכנית, זאת תוכנית ספונטנית מאוד אנרגטית מאוד נסערת אנשים באים ומעלים את הקשיים הנוראיים בחייהם ולפעמים כן נפלטים דברים שאולי אינם עומדים בערימת החוקים האלה של הרגולציה.
וכן, העיד בעמוד 40 שורות 12-15:
העד, מר זהבי: אני חוזר ואומר לך שבתוכנית שכזו לפעמים הטורים עולים ובאמת אני אומר את האמת מה לעשות לא לנגד עיניי כללי הרגולציה באותו רגע.
עו"ד אברמוב: ואחר כך בדיעבד?
העד, מר זהבי: אחר כך בדיעבד זה סיפור אחר."
הצדדים אף אינם חלוקים בשאלה מי היא ההנהלה במועדים הרלוונטיים. כך משורה 31 בעמוד 17 ועד לשורה 3 בעמוד 18, אישר זהבי כי מי שניהל את התחנה בזמן השעייתו היה צלקובניק.
- אלא שהמחלוקת בין הצדדים נסבה על הסיפא לסעיף זה ובהתאם לה:
" לצורך קיום האמור לעיל מתחייב הקבלן, בין היתר, לעיין ולהתעדכן מעת לעת בפרטי הדינים והנהלים המחייבים המרוכזים בתיק הדינים המצוי במשרדי החברה, ולהתייעץ, לפי הצורך, עם הנהלת התחנה בכל הקשור למתן השירותים לאוד האמור לעיל. בכל מקרה של ספק בקיום הדינים והנהלים המחייבים מחוייב הקבלן להביא הענין לידיעת הנהלת החברה ולקבל הנחיותיה והכרעתה בנדון."
את המחלוקת באשר לסעיף זה היטיב לדייק בא כוח הנתבעת, בעת חקירתו הנגדית של זהבי בעמוד 47 שורות 11-14 כדלקמן:
"עו"ד אברמוב: השאלה שלי היא כזו, כשאין הסכמה על מהות האמירה אם היא תקינה או לא, מי מכריע במחלוקת בשאלה הזאת? מי נותן את ההנחיות לפי המסגרת החוזית שאתה מחויב לה?"
דיוק המחלוקת בין הצדדים המתמקדת בסיפא לסעיף זה, מלמד כי זו נסבה על מקרה בו מדובר באמירה אשר בדיעבד, קרי לאחר שנאמרה, לא קיימת הסכמה בין השדרן לבין התחנה באשר לשאלה האם היא מהווה הפרת הרגולציה אם לאו. אשר לאמירה כזו, המחלוקת מתמקדת בשניים - ראשית, בשאלה האם הכרעת התחנה היא שתקבע - במישור היחסים החוזיים בין הצדדים - כי השדרן הפר את הוראות הדין וכפועל יוצא מכך את החוזה באמירתו. שנית, האם מקום בו קיימת מחלוקת כאמור - חלה על השדרן החובה לקבל את הנחיות התחנה ובגדר כך, האם התחנה מוסמכת - לפי הוראות ההסכם או הדין - ליתן לשדרן כל הנחיה. ולבסוף, האם מוסמכת היא בגדרם של ההסכם או הדין להשעות את השדרן ככל שלא יקיים אחר הנחיותיה ודרישותיה.
- קביעה באשר לפרשנות ההסכם בשני היבטים אלו, תחילתה בבחינת לשון הסעיף. בכל הנוגע ללשונו של הסעיף, הנני סבורה כי על פניו וכפי שיפורט להלן, במקרה בו מדובר באמירה אשר טרם נאמרה - כגון, במקרה של תכנית המוקלטת מראש וניתנת לעריכה, או במקרה בו שדרן מתלבט בשאלה האם לשדר דבר מה אם לאו - חלה ההוראות סעיף זה והשדרן יהיה כפוף להכרעת והנחיות התחנה בכל הנוגע לכך. אלא שלגישתי, לשונו של הסעיף מלמדת כי זהו המקרה בו תהיה לו תחולה (קרי מקום בו מדובר ב"חוכמה מראש"( וביתר דיוק כי הוראת סעיף זה לא תחול במקרה בו האמירה כבר נאמרה (קרי במקרה בו עסקינן ב"חוכמה בדיעבד"( ולמצער לא בכל הנוגע להכרעת התחנה בשאלה האם האמירה הפרה כשלעצמה את הוראות הרגולציה ובכך הפר השדרן את הוראות ההסכם. כהשלמה, בכל הנוגע להנחיות התחנה - נכונה אני לקבל פרשנות ובהתאם לה, התחנה מוסמכת ליתן לשדרן הנחיות באשר לטיפול בסיטואציה אשר נוצרה ואולם - ככל שהשדרן אינו מוכן לקבל הנחיותיה אלו, בנסיבות בהן טוען הוא כי לא הפר את הוראות הדין - אין לתחנה אלא את הכלים שמקנים לה החוזה או הדין. באשר למקרה דנן - לגישתי הסנקציה אשר יכלה התחנה לנקוט במקרה זה היא ביטול החוזה והורדת השדרן משידור - הא ותו לא.
- אפתח בשאלה האם לתחנה זכות ההכרעה בקביעה כי אמירת השדרן מהווה הפרת הרגולציה ומשכך גם הפרת ההסכם בין הצדדים. על שאלה זו יש להשיב לגישתי בשלילה. זאת ראשית הואיל והנני סבורה כי מתוך לשונו של סעיף 2.6 ניתן ללמוד כי זכות ההכרעה ניתנה, מקום בו מדובר באמירה צפויה ולא מקום בו מדובר בבחינה בדיעבד של שאלת הפרת הדינים וההסכם ויתרה מכך, הואיל והדעת אינה נותנת כי במישור יחסים בין צדדים, תהיה לצד זכות הכרעה בשאלה האם הצד השני הפר את ההסכם אם לאו מבלי שזכות כזו תגולם מפורשות במסגרת ההסכם.
כך וביתר פירוט - בכל הנוגע ללשון הסעיף, הרי שסעיף 2.6 מדבר על פנייה של שדרן, במקרה של ספק להנהלה לשם קיום התייעצות וכן, על הבאת המקרה בפני ההנהלה וקבלת הנחיותיה בעניין. הנה כי כן, על פניו עולה מדובר בייעוץ מראש ולא בדיעבד עם הנהלת התחנה. יתרה מכך, בהינתן שמדובר ביעוץ אשר מדבר על צפיית פני עתיד, על פניו ההכרעה המדוברת נסבה על השאלה האם לשדר או לא. אלא שבמקרה דנן, כאמור השאלה שונה והיא - האם במקרה בו כבר נאמרה האמירה, הכרעת הנהלת הנתבעת היא המכרעת - לא בכל הנוגע לשאלה אם לשדר או לא - אלא בנוגע ליחסי הצדדים. קרי השאלה כאן היא האם ההנהלה תהיה זו אשר דעתה תכריע בשאלה האם בעצם ביצוע האמירה הפר השדרן את כללי הרגולציה וכפועל יוצא מכך, אף את מחויבותו לשמור עליהם. כאמור לגישת הנתבעת, התשובה לשאלה זו היא בחיוב ולגישתה, היא זו אשר תכריע בשאלה האם הפר השדרן את כללי הרגולציה ומכך אף הפר את החוזה בין הצדדים. על פרשנותה זו של הנתבעת ניתן ללמוד מעדות עו"ד סומר אשר העיד בעמוד 16 שורות 16-31: