ב. פיצוי בגין פגיעה בזכות המוסרית בסך 1, 350, 000 ₪ עקב סילוף יצירתו ושידור התוכנית עם שדרנים חליפיים.
ג. פיצוי בגין לשון הרע שנעשתה בזדון בסך 170, 000 ₪ (פיצויים מוגברים לפי חוק איסור לשון הרע)
לטענת התובעים סך נזקיהם עומד על 2, 870, 000 ₪ ואולם, מטעמי אגרה העמידו הם את סכום התביעה על סך של 2, 600, 000 ₪.
טענות הנתבעת;
- הנתבעת פותחת ומדגישה בסיכומיה כי אין חולק על כך שזהבי הוא שדרן רדיו מהמעלה הראשונה ובעל זכויות רבות, אלא שזה הגיש תביעה בסכום אסטרונומי הנוקטת בלשון פומפוזית וחריפה. נטען כי בתביעה זו אין לבחון את דרך התבטאותו הצבעונית של זהבי או לשפוט את האמירה נשוא הדיון והאם היא חוסה תחת הגנת חופש הביטוי, אלא שבהליך כאן יש להכריע במחלוקת משפטית פשוטה - מי מהצדדים הפר באופן יסודי את ההסכם בין הצדדים. לטענת הנתבעת, עם כל האמפטיה לזהבי, מעמדו, פועלו, עשייתו ותרומתו, מקום בו זה הגיש תביעה לפיצויים עליו להוכיח הפרה של הצד שכנגד. אלא שלטענת הנתבעת התובעים לא הוכיחו כל הפרה של ההסכם על ידי הנתבעת ויתרה מכך, התחוור כי זהבי היה זה אשר "בעט" בהוראות החוזיות היסודיות - אשר יעודן להבטיח כי זהבי ישתף פעולה ויתנהל בכפיפות לרגולציה הרלוונטית ולהוראות התחנה - עת הפר את המסד הנורמטיבי, סירב באופן עקרוני ומתריס לשתף פעולה או לקבל הנחיות כלשהן מהנהלת התחנה, ובכך סיכל במו ידיו את המשך שידוריו. זאת ועוד, נטען כי - שעה שהתחנה פעלה בתום לב מרבי והפצירה בזהבי לקבל עליו את סמכות העורך הראשי על מנת שישוב ולשדר בהקדם - ישב זהבי בחיבוק ידיים, נמנע מלבצע כל פעולה להקטנת נזקיו, ובחר להציג נרטיב מעוות של קורבן, תוך העלאת טענות חסרות בסיס על מניעים פוליטיים של התחנה.
- עוד קודם לפירוט טענותיה לגופן, מצאה הנתבעת להבהיר את מעמדה של התחנה האוחזת בזיכיון לשידור ציבורי מסחרי והפועלת מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן-1990 (להלן: "חוק הרשות השנייה"( ומשכך מוטלת עליה החובה לשמור על הוראות הדין, לרבות כללי הרשות השנייה. פורט כי המנכ"ל והעורך הראשי של התחנה כפוף לחובות וזכויות מתוקף הדין והזיכיון לשידורים, ואף מוטלת עליו חבות אישית ביחס לאמירות שנאמרו על ידי שדרים ובכלל כך, בהתאם לחוק איסור לשון הרע. נטען כי חובות אלו מחייבות את התחנה ובאופן אישי את העורך הראשי, לוודא שהתכנים המשודרים אינם פוגעים ברגשות הציבור ואינם מנוגדים להנחיות ולכללי הרגולטור, אליהם כפופה התחנה. לטענת הנתבעת בשים לב למעמדה זה של התחנה, אף נוסח ההסכם בין הצדדים.
- לגופם של דברים, הנתבעת טוענת כי יסודות ההתקשרות בין הצדדים מפורטים בהסכמים אשר נחתמו ביניהם. נטען כי זהבי היה מלווה משפטית בעת החתימה על ההסכמים וכן, כי ההסכמים חודשו מספר פעמים ומשכך, אינו יכול להישמע בטענה ולפיה לא הבין את תנאי ההסכמים. נטען כי בהתאם להסכמות בין הצדדים, ראשית, החוזה בין הצדדים הוא חוזה למתן שירותים ולא יחסי עבודה.
עוד לטענת הנתבעת, ההוראה הרלוונטית לענייננו היא זו הקבועה בסעיף 2.6 להסכם, במסגרתו הוטלו על זהבי שלוש התחייבויות יסודיות: האחת, ליתן את השירותים תוך שמירה על הוראות הדין והרגולציה, השנייה להתייעץ לפי הצורך עם הנהלת התחנה בכל הקשור למתן השירותים והשלישית, לקבל את "הנחיית והכרעת ההנהלה" בכל מקרה של ספק. לטענת הנתבעת, התחייבות זו של התובע לפעול בכפיפות לחוק הרשות השנייה ולכללי האתיקה, היא תנאי יסודי שבלעדיו אין.