תא (ת"א) 58608-01-22 דן הרשפנג נ' בר טרנובסקי - חלק 6

התובע:       כסף

הנתבע:       מחר תפגש עם דניס ותגיד לו בדיוק מה אתה רוצה.  תקבל בדיוק דיווח על הכסף.  ותקבל מה שמגיע לך מהעסק עד היום.

התובע:       אני לא אפגש עם דניס.

הנתבע:       אתה רוצה כסף לא? אתה צריך לראות בדיוק את המחזורים.  אני רוצה להראות תך (הכוונה לך - ר' ג'(" (עמ' 432 לתצהיר התובע, תכתובות מיום 31.8.2020, שעה 02:45).

44. כמו כן, בעדותו שב הנתבע ואישר כי לתובע עומדת זכות למתן חשבונות ("עו"ד לוי: האם הוא זכאי לראות את הדוחות הכספיים לטעמך?; הנתבע: [...] לפני הגשת התביעה, הצעתי לו לבוא ולראות את הנתונים, איתי. או בהמשך גם הצעתי לו להיפגש בנוכחות אנשים שלו [...] לראות את כל הנתונים ואז להחליט אם להתקדם" (פרוטוקול, עמ' 72, ש' 26-39().
45. נכונותו של הנתבע, כפי שהובעה הן בזמן אמת הן בגדרו של ההליך, להציג לתובע את הנתונים הכספיים, מחזקת אף היא את המסקנה כי בין הצדדים שררה מערכת יחסים מיוחדת. מסקנה זו נסמכת, בעיקרו של דבר, על הסכמת הצדדים לפעול במסגרת מיזם משותף ועל פעילותם בפועל, וכן על הפקדת התחום הפיננסי של המיזם בידי הנתבע על יסוד האמון שבין הצדדים, מוסד עסקי הקרוב במהותו לשותפות.

1.ד.  מי היו הצדדים להסכם? דיון בטענת הנתבע לסילוק התובענה על הסף

46. סוגיה נוספת הטעונה הכרעה בהקשר של קיומה של מערכת יחסים מיוחדת, נוגעת לזהות הצדדים להסכם. הנתבע טען כי ככל שקיימת זכאות כלשהי לתובע ליטול חלק מרווחי המיזם, הרי שחבות זו קמה ביחס לתאגידים הזרים, שבאמצעותם רוכזה פעילותו העסקית של המיזם, ולא כלפיו במישרין (ראו, למשל, סע' 9 לכתב ההגנה).  על כן, כך לטענת הנתבע, יש להורות על דחיית התובענה מאחר שהתובע לא צרף להליך את התאגידים הזרים ובעלי המניות בהם.
47. מצאתי כי טענה זו אינה מתיישבת עם מכלול הראיות שהוצגו ודינה להידחות ולו מן הטעם שההסכם נכרת בין התובע לנתבע. בהקשר זה, מסר הנתבע, בין היתר, כי הוא שניהל את הפעילות מול התובע וכי הוא שפנה אליו בהצעה העסקית (פרוטוקול, עמ' 46; עמ' 47, ש' 32).  בנוסף, היקף התכתובות בין הצדדים ומשכן מעידים כי התובע ראה בנתבע צד ישיר ומחייב להסכם.  מנגד, הנתבע לא הוכיח טענתו כי המיזם נקשר יחד עם גורמים נוספים ולמעשה אישר את גרסת התובע כי השניים התנהלו זה מול זה במישרין.  אדרבא, הנתבע טען כי לתובע לא היה כל קשר עם גרוסמן או פולנסקי.  התובע הסתמך על התחייבותו האישית של הנתבע, וראה את הנתבע ואת המיזם כחד הם.  הנתבע היה הרוח החיה מאחורי המיזם, הוא שקשר בין כל הגורמים הפועלים, דחף לקידום המיזם, ניהל אותו וקיבל את ההחלטות הניהוליות בקשר עימו.  שליטתו ההדוקה של הנתבע במתרחש, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בהחלטתו לעצור את ריכוז פעילותו הפיננסית של המיזם בתאגיד שהיה בבעלותו של גרוסמן ולהעבירו לתאגיד חדש ונפרד שהקים לצורך כך (תאגיד DB( (פרוטוקול, עמ' 43, ש' 8-22( מלמדת כי הנתבע הוא שניהל את הדברים בפועל, וכי התאגידים הזרים שימשו אך כ"צינור להעברת כספים" מבלי שניתקו את ההסכם שנכרת בין הצדדים לנתבע (ת"א 375/08 (מחוזי חיפה( רום נ' זאבי (5.6.2017(; ת"א (מחוזי מרכז( 9188-01-19 קואריק נ' נן קבוצת בכר הנדסה וביצוע בע"מ (14.4.2022().  עוד יודגש בהקשר זה כי הסכם זה נכרת בטרם נקבע באיזה אופן ינוהל המיזם, לרבות בדרך של הקמת ישות משפטית נפרדת.  כך, בעת ההתקשרות, התאגיד הזר Top Tier Merchant טרם שימש כפלטפורמה הדרושה לביצוע העברות כספיות וכך גם התאגיד DB טרם הוקם בשלב זה.  נוכח התחייבותו האישית של הנתבע, בחר התובע לכלכל את צעדיו, תוך שפעל באמון מלא.  אלמלא הבטחה זו מצד הנתבע, לא היה התובע פועל נמרצות משך חודשים ארוכים עבור רעיון שטרם התגבש באופן פורמלי.

למסקנה זהה יש להגיע גם ביחס לטענת הנתבע בדבר אי צירופם של פולנסקי, וילר וגרוסמן להליך.  משנקבע כי ההסכם מושא ההליך נכרת בין התובע לבין הנתבע באופן אישי, הרי שהתובע רשאי היה להפנות את תביעתו כלפי הנתבע לבדו, ואין הוא חייב בצירופם של מי שאינם צד להתקשרות עימו.  העובדה שהנתבע התקשר, במקביל ובנפרד, בהסכמות עם גורמים נוספים לצורך קידום המיזם (הסכמות שאף הן, לדבריו, לא הועלו על הכתב( אינה הופכת גורמים אלה לצדדים דרושים להכרעה בשאלת חבותו של הנתבע כלפי התובע.  זאת ועוד, הצו למתן חשבונות מופנה כלפי הנתבע בלבד, בהיותו מי שניהל את ענייניו הכספיים של המיזם, ואין בו כדי להטיל חבות על צדדים שלישיים.  ככל שסבר הנתבע כי עומדת לו זכות כלפי מי מגורמים אלה, פתוחה הייתה בפניו הדרך לבקש את צירופם כצד להליך או להגיש הודעת צד שלישי, והוא לא עשה כן.  אדרבא, כמפורט לעיל (פיסקה 36), הימנעות הנתבע מהבאתם לעדות אף נזקפת לחובתו.

48. סיכומם של דברים: ההתקשרות נעשתה עם הנתבע באופן אישי, ומשכך לא ראיתי מניעה לדון בתובענה גם ללא צירופם של התאגידים הזרים או בעלי המניות בהם. טענות הסף שהעלה הנתבע בדבר העדר עילה והעדר יריבות נדחות אפוא.

1.ה.  האם התובע הפר את ההסכם?

49. הנתבע העלה טענות שונות, הן בכתבי הטענות והן בעדותו, המכוונות להצדיק את התנערותו מההסכם עם התובע, או לכל הפחות להגביל את היקפו.  טענות אלו נסובו בעיקר סביב שני צירים מרכזיים: האחד, כי המיזם "התחיל מחדש" עקב גידול בהשקעה; והשני, כי התובע הפר את ההסכמות, בין היתר, בכך שמידת מעורבותו במיזם הייתה זניחה.  לאחר בחינת הראיות באתי לכלל מסקנה כי דין טענות אלה להידחות.
50. לטענת הנתבע, בעת שהתקשר עם התובע המיזם היה מצוי בראשיתו והיקף ההשקעה היה מוגבל בהתאמה. לטענתו, עם חלוף הזמן וככל שהשקעתו הכספית במיזם הלכה והעמיקה, מהווה הדבר נסיבה המצדיקה את שינוי ההסכם (בהקשר זה ראו למשל את טענת הנתבע בתכתובות מיום 31.8.2020 כי "אני שנכנסתי איתך לעסק הזה, נכנסתי שותפים להצלחה שקרסה ומתה.  והכל התחיל מחדש" (עמ' 431 לתצהיר התובע, תכתובות מיום 31.8.2020, שעה 02:37().  בד בבד, טוען הנתבע כי ההסכמה על חלוקה ברווחים לא תוחמה בזמן או בסכום (פרוטוקול, עמ' 66, ש' 3, 13-15).  לשיטתי, גרסה זו מבטאת ניסיון של הנתבע להתנער מההסכם והיא למעשה בגדר טעות בכדאיות העסקה, שאינה מקימה עילה לביטול ההסכם (סע' 14 לחוק החוזים; גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 343-350 (מהדורה רביעית, 2019(; ע"א 5349/97 ד"ר רבקה זוסמן נ' טייב, פ"ד נד(2( 494, 499 (2000(; ת"א (מחוזי ת"א( 6846-09-17 משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ נ' התחדשות אורבנית - ייזום ונדלן בע"מ, פיסקה 20 (29.1.2022().  למעשה, עם היציאה למיזם המשותף כל צד נטל על עצמו את הסיכונים והסיכויים ביחס להסכמה שנתגבשה.  על כן, מעת שהנתבע נטל את "הסיכון המחושב" כי השקעתו לא תניב רווחים, הרי שצידו השני של המטבע הוא כי סיכויו לרווחים גדולים בהתאם.  ההסכמה הייתה רחבה דיה כדי לכלול את התפתחות המיזם, לרבות גידול בהשקעות, ואין בה כדי להצדיק התנערות מהתחייבויות.
51. למעשה, הנתבע הכיר באופן עקבי בהסכם ובתמורה מתוך הרווחים לאורך פעילותם המשותפת של הצדדים. כך למשל, הנתבע אישר בעדותו כי "היה אופציה להרוויח אם המיזם מצליח ודן עומד בדברים שהוא מתחייב בהם, כמו שקבענו בהתחלה אז דן היה מקבל כסף" (פרוטוקול, עמ' 66, ש' 13-15).  עוד טען הנתבע בעדותו כי "הוא (התובע - ר' ג'( היה אמור לקבל שוב רווחים הוא היה מקבל כסף מרווחים במידה ואתר היה נקודת רווח...  אנחנו דיברנו על זה שאו שנביא משקיע חיצוני ואז יחתכו לדן את הצורה או-קיי או שאנחנו נמצא כסף מהמשפחה שלנו והוא יהנה מזה וככה זרמנו עם זה" (פרוטוקול, עמ' 68, ש' 1-15).
52. הנתבע הוסיף וטען כי מידת מעורבותו ופעילותו של התובע במיזם הייתה זניחה, וכי למעשה כל פועלו הסתכם בביצוע פעולות טכניות פשוטות שלא הצריכו השקעה של זמן או ידע מצד התובע (ראו, למשל, סע' 25 ו-26 לתצהיר הנתבע). אולם, הנתבע לא הוכיח טענה זו בראיות מספיקות והיא אף נסתרת ממכלול הראיות, לרבות התכתובות בין הצדדים והודאותיו של הנתבע עצמו.  מסקנה זו, כי לתובע הייתה מעורבות מהותית במיזם, נסמכת על מספר אינדיקציות חיצוניות.  כך, בין היתר, הנתבע אישר במספר הזדמנויות, הן בזמן אמת והן במסגרת עדותו, כי מעורבות התובע במיזם לא הייתה זניחה.  כמו כן, התובע היה הגורם היחיד שהחזיק בידע הדרוש להקמת האתרים, ששימשו כליבה העסקית של המיזם.  מעבר לכך, נטען ולא נסתר, כי התובע ביצע פעולות שונות שהיו דרושות לפעילות המיזם.  כמו כן, הנתבע אישר כי מעורבותו של התובע, אף אם בשלביו הראשונים של המיזם, לא הייתה מוגבלת לפן הטכני גרידא (למשל, פרוטוקול, עמ' 66, ש' 32-33).  אדגיש: אף אם פעולות התובע היו טכניות בעיקרן, הרי שאין בכך כדי לשלול את ההסכמה שלפיה זכאי הוא לשיעור מרווחי המיזם.  חלוקת תפקידים זו הוסכמה בין הצדדים מראש וייעדה לנתבע את התפקידים הניהוליים והפיננסיים, ואילו לתובע את הפן הטכני.
53. בנוסף, מהתכתובות עולה כי בעת שהנתבע העלה טענות ביחס לתפקודו של התובע, ההסכם לא בוטל והנתבע לא ראה עצמו כמי שרשאי לסיים את ההתקשרות באופן חד-צדדי. כאמור, הנתבע הציע לתובע "נקודת יציאה" בניסיון להגיע להסכמות מחודשות.  אלא שדווקא הצעות אלה מחזקות את הקביעה כי ההסכם נותר בתוקף.  בהקשר זה ניתן להפנות לדוגמה לתכתובת מיום 3.4.2020 (עמ' 103-106 לתצהיר התובע).  במסגרת זו, הנתבע מלין על התנהלותו של התובע.  אך מתכתובת זו עולה כי הנתבע הכיר בתקפות ההסכם שנכרת.  עניין זה חוזר על עצמו גם בתכתובות מאוחרות בזמן (עמ' 431 לתצהיר התובע, תכתובות מיום 31.8.2020( ובהמשך אישר שוב כי "רק אם יהיה רווחים אני אתן לך" וכן "אנחנו נכנסו לזה בתנאי שהעסק ירוויח יהיו תגמולים הולמים" (שם, בעמ' 432, הודעה משעה 02:41).
54. מכלול הראיות מלמד כי טענות הנתבע בדבר הפרת הסכם על ידי התובע, או קיומה של עילה לביטול ההסכם עקב שינוי נסיבות או חוסר שביעות רצון, אינן מבוססות. ההסכם בין הצדדים נותר תקף, והנתבע לא הוכיח כי התובע הפר אותו באופן המצדיק את ביטולו או את התנערות הנתבע ממנו.  אדרבא, התכתובות והעדויות מלמדות על המשך קיומו של המיזם המשותף ועל הכרה הדדית, גם אם מתוחה, במעמדו של התובע כשותף הזכאי לחלק מהרווחים.
55. קיומה של זכות תביעה לכאורה ביחס לכספים מושא החשבונות
56. משקבעתי כי בין הצדדים נכרת הסכם למיזם משותף, החובק את כלל האתרים שהקים התובע, קמה ביניהם מערכת יחסים מיוחדת המקימה חובות שקיפות וגילוי ביחס לענייניו הכספיים של המיזם, אשר נוהלו כולם בידי הנתבע. מן הראיות עולה כי הנתבע נמנע ממסירת מידע ודוחות כספיים לתובע חרף פניותיו החוזרות, ואף ניסה למדר אותו מנתונים מהותיים.  בנסיבות אלה קמה לתובע זכות לקבלת חשבונות, שכן סעד זה נועד להשיב את השקיפות שאבדה, לחשוף את הנתונים לאשורם ולמנוע מצד להפיק רווח מהפרת חובותיו.
57. משהכיר הנתבע בזכות התובע ליהנות מרווחי המיזם, הן בזמן אמת הן בגדרו של ההליך, ומשנקבע כי שיעור של 20% מהרווחים ישמש נקודת מוצא לקביעת התגמול (פיסקה 27 לעיל), שוכנעתי כי לתובע זכות לכאורה ביחס לכספים מושא החשבונות.
58. לצד זאת, התובע זכאי לחשבונות ביחס לתקופה שמחודש מארס 2020 ועד תום שנת 2022 בלבד, ולא עד למועד מתן פסק הדין כפי שהתבקש. משנקבע כי היחסים בין הצדדים באו אל קיצם בחודש פברואר 2021, עת חדל התובע מכל פעילות במיזם, תחימת החשבונות עד תום שנת 2022 מבטאת איזון ראוי, וזאת משלושה טעמים מצטברים: ראשית, פרק זמן של כשנתיים לאחר הפירוד מאפשר לבחון אם הופקו רווחים שמקורם בתשתית שהקים התובע ובפעילותו, שכן פירות עבודתו, האתרים עצמם, המשיכו לשמש את המיזם גם לאחר עזיבתו.  שנית, המיזם נועד מטבעו ליתן מענה לצורך נקודתי שנוצר עם התפרצות מגפת הקורונה.  עם דעיכת המגפה והסרת מגבלותיה במהלך שנת 2022, פחת באופן טבעי הביקוש למוצרי המיגון מושא המיזם, כך שתום שנת 2022 משקף את מיצויו הכלכלי הצפוי של המיזם בתצורתו המקורית.  שלישית, הרחבת הצו עד למועד מתן פסק הדין הייתה מטילה על הנתבע נטל בלתי מידתי, ומנתקת את הזיקה הנדרשת בין תרומת התובע לבין הרווחים מושא החשבונות.  מטעמים אלו נקבע המועד בתום שנת 2022, ולא במועד הפסקת פעילותו של אתר DB, כטענת התובע.

סוף דבר

58. סיכומם של דברים: התביעה למתן חשבונות מתקבלת, בכפוף לתיחום התקופה כמפורט לעיל. ההכרעה בסעד ההצהרתי ובסעד הכספי תיעשה, ככל שיידרש, בשלב השני של ההליך, לאחר קבלת החשבונות ובחינתם.  במסגרת זו ייקבע סופית שיעור התגמול המגיע לתובע, כאשר שיעור של 20% מהרווחים ישמש נקודת מוצא, כמפורט בפיסקה 27 לעיל, ויוכרעו שאלת בסיס החישוב וטענת הקיזוז שהעלה הנתבע.
59. ניתן בזאת צו למתן חשבונות, שבגדרו ימסור הנתבע לעיון התובע, בתוך 60 ימים מהיום (ימי הפגרה במניין), את המסמכים והנתונים הבאים, ביחס לתקופה שמיום 1.3.2020 ועד ליום 31.12.2022 (להלן: התקופה הרלוונטית(:

• א. פירוט מלא של הכנסות והוצאות הפעילות העסקית שהתנהלה באמצעות האתרים, כהגדרתם לעיל, לרבות נתוני מכירות, החזרים וזיכויים;
• ב. הדוחות הכספיים של התאגיד DB לתקופה הרלוונטית, וככל שנערכו גם של התאגיד Top Tier Merchant, בכל הנוגע לפעילות האתרים;
• ג. דפי חשבון בנק וחשבונות סליקה ששימשו את פעילות האתרים בתקופה הרלוונטית;
• ד. פירוט אחזקותיו של הנתבע, במישרין או בעקיפין, בתאגידים שבאמצעותם רוכזה פעילות המיזם, וכן כל תקבול שקיבל מהם בתקופה הרלוונטית.

החשבונות יאומתו בתצהיר ערוך כדין, ובמסגרתו יצהיר הנתבע כי אין ברשותו או בשליטתו חשבונות או מסמכים נוספים מכל סוג בקשר עם המיזם.  ככל שמסמכים מן המפורטים לעיל אינם מצויים בחזקתו של הנתבע אלא בידי צדדים שלישיים, יפעל הנתבע, בשקידה ראויה ובתום לב, להשגתם.  ככל שלא עלה בידו להשיגם, יפרט בתצהירו את המסמכים החסרים, את זהות הגורם המחזיק בהם ואת הפעולות שנקט לשם השגתם.  מובהר כי הצו חל על כל מסמך המצוי בשליטתו של הנתבע או בהישג ידו, ובכלל זה מסמכים שהוא זכאי לקבלם מכוח מעמדו בתאגידים האמורים.

60. בשלב זה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 30, 000 ש''ח (כולל מע"מ( שישולם בתוך 14 ימים. בקביעת הסכום הבאתי בחשבון את התוצאה שאליה הגעתי ואת דחיית טענותיו המקדמיות של הנתבע, את היקפו של ההליך עד כה, ובכלל זה שמיעת ראיות וחקירות נגדיות על יסוד חומר ראיות נרחב, ומנגד את העובדה שטרם הוכרעו הסעדים הנוספים, שההוצאות בגינם יובאו בחשבון, ככל שיידרש, בתום השלב השני.  במקרה של איחור בתשלום שכר הטרחה יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.
61. עד ליום 15.11.2026 יודיע התובע אם הוא מבקש להמשיך את בירורו של הליך זה לאחר מתן החשבונות. בהיעדר הודעה אניח כי התובע אינו מעוניין להמשיך בבירור ההליך במסגרת הדיונית הנוכחית, ובמקרה כזה ייסגר התיק והאגרה עבור הסעד הכספי תוחזר לתובע.  אני מציע לצדדים לנהל עד למועד האמור שיג ושיח בניסיון לייתר את המשך בירור ההליך על כל המשאבים והעלויות הנוספים שיהיו כרוכים בכך.

המזכירות תמציא לצדדים את פסק-הדין החלקי ותקבע תזכורת פנימית ליום 16.11.2026.