פסקי דין

תא (ת"א) 58608-01-22 דן הרשפנג נ' בר טרנובסקי - חלק 5

14 יולי 2026
הדפסה

0

1.ג.  האם ההתקשרות עולה כדי "שותפות" או "מיזם משותף" לצורך ביסוס יחסים מיוחדים?

  1. הסוגיה הבאה הטעונה הכרעה היא האם די בהסכמה זו כדי לבסס יחסים מיוחדים הדרושים לשם מתן חשבונות. ככלל, הפסיקה התוותה רשימה בלתי ממצה של קשרים מיוחדים אשר מקימים זכות למתן חשבונות, לרבות יחסי שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות.  עם זאת, לא כל הסכמה על חלוקת רווחים או הסכמה על תשלום התלוי בנתונים מבססת יחסים מיוחדים, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו (רע"א 8266/11 יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בע"מ (16.8.2012(; ת"א (מחוזי ת"א( 44549-11-15 שערי מידע בע"מ נ' ג'ון ברייס הדרכה בע"מ (7.8.2018().
  2. לטענת התובע, ההסכם שנכרת גיבש יחסי שותפות ולחילופין מיזם משותף, המבססים עילה למתן חשבונות. לאחר בחינת טענות הצדדים סבורני כי חומר הראיות בתיק מעלה כי אף שמערכת היחסים לא עלתה כדי שותפות במובנה הפורמלי, הוכח קיומו של מיזם משותף, המבסס מערכת יחסים מיוחדת לצורך מתן חשבונות.  על האבחנה בין שותפות לבין מיזם משותף עמד בית המשפט העליון בע"א 5876/06 אינטגרציה אנכית בע"מ נ' ראדא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ, פיסקה 11 (4.2.2009( (להלן: עניין אינטגרציה), כדלקמן:

"העובדה כי מדובר בשיתוף פעולה המוגבל לפרויקט עסקי מסוים בלבד, מבדילה את המיזם המשותף משותפות.  מאידך גיסא מבדילים המאפיינים שאוזכרו את המיזם המשותף מחוזה קבלנות רגיל, במסגרתו מספק צד אחד לעסקה שירותים תמורת תשלום.  עוד ראוי להדגיש כי הסכם שבמסגרתו מתחייבים צדדים לפעול לקידום מטרה כלכלית משותפת אין בו לכשעצמו כדי להפוך את ההסכמה למיזם משותף".

  1. כך, ניתן לומר כי בעוד ששותפות היא התאגדות עסקית מתמשכת לשם הפקת רווחים, מכוחה נוצרת ישות משפטית נפרדת, המיזם המשותף מתבטא בהסכמה חוזית מוגבלת להתקשרות עסקית מוגדרת, כגון פרויקט עסקי מסוים. כמו כן, המיזם המשותף מתאפיין בשיתוף משאבים, שליטה משותפת וחלוקת רווחים והפסדים, אך אינו עולה כדי שותפות במובנה הפורמלי.  למעשה, בעוד ששותפים הפועלים בגדרה של שותפות מחייבים את השותפות כולה, במיזם משותף ההתקשרות החוזית מוגבלת לפרויקט המוגדר (ראו, דוד א' פרנקל וצבי פרנק דיני השותפות בישראל 61-63 (מהדורה רביעית, 2025(; ת"א (מחוזי מרכז( 33624-06-21 ברגר נ' דרור, פיסקה 49 (3.11.2023(; ת"א (מחוזי ת"א( 2030-08-23 איי.בי.טי יהלומים בע"מ נ' אלון, פיסקה 42 (20.3.2025(; ת"א (שלום ת"א( 60675-12-19 שולץ נ' בינסטוק, פיסקאות 44-51 (6.3.2023().  וכפי שצוין בהקשר זה בעניין אינטגרציה:

"המונח 'מיזם משותף' שאוב מעולם העסקים והתפתח כמענה לצורך בריכוז של משאבים, הון וידע, בעיקר מקום שבו מבקשים גורמים עסקיים להתמודד עם פרויקטים רחבי היקף...  בלא לקבוע תנאים נוקשים מדי, ניתן לשרטט מספר סממנים המאפיינים את ה"מיזם המשותף" כמוסד עסקי, עליהם עמדו בתי המשפט בהכירם בהתארגנויות מסוימות כ'מיזם משותף'.  ניתן לומר כי על מנת שהתארגנות עיסקית תהווה 'מיזם משותף', צריכה ההתארגנות להיות בחוזה, מפורש או משתמע, המעיד על כוונת הצדדים (שניים או יותר( לשתף פעולה באשר ליוזמה עסקית מוגדרת להשגת מטרה משותפת (השאת רווחים או ייצור משותף של מוצר או מתקן), שבמסגרתה מתקיים ביניהם שיתוף משאבים (הון, ידע או כישורים(; מתקיימת שליטה משותפת על ניהול המיזם (אם כי אין הכוונה בהכרח ובכל מקרה לאחוזי שליטה שווים במיזם(; וקיימת חלוקת רווחים והפסדים בין הצדדים למיזם" (שם, פיסקה 11).

  1. לצורך הכרעה בשאלה אם התגבשה בין הצדדים מערכת יחסים מיוחדת המבססת סעד של מתן חשבונות יש לבחון אפוא את יישומם של ששת המאפיינים שהובאו בעניין אינטגרציה בהתייחס לנסיבות המקרה שלפניי. יישום זה מוביל למסקנה כי הצדדים ביקשו לפעול בגדרו של מיזם משותף.  ראשית, הדרישה להתארגנות בהסכם מתקיימת.  שנית, הצדדים ביקשו לשתף פעולה ביחס ליוזמה עסקית מוגדרת.  בהקשר זה, הנתבע אישר שפנה לתובע במטרה להציע לו להצטרף לפרויקט ספציפי בגדרו יפעלו להקמת חנויות מקוונות לממכר מוצרי הגנה מפני נגיף הקורונה.  הנתבע גם אישר שפנה בהצעה זו לתובע לאור הידע שלו בהקמת אתרים (פרוטוקול, עמ' 46, ש' 37).
  2. בהקשר זה יש להבהיר כי ההסכמה שגובשה דיברה על יוזמה עסקית מוגדרת ביחס לאשכול האתרים בכללותו, ולא ביחס לאתר כזה או אחר, כטענת הנתבע. כזכור, הנתבע טוען בהקשר זה כי ככל שהתגבשה הסכמה היא נגעה כביכול לאתר כזה או אחר, תוך ניסיון להבחין בין ששת אתרי האינטרנט לבין אתר DB.  לשיטתי, ניסיון הנתבע לטעון כאילו הסכמת הצדדים נגעה לאתר מסוים אינו מתיישב עם מכלול הראיות ויש לראות בו אבחנה מלאכותית.  כך, עם היציאה למיזם, בשעה שהצדדים היו מצויים בתנאי אי-ודאות, הם לא ידעו כי יידרשו להקים מספר אתרים.  מגרסאות הצדדים עולה כי הקמת האתרים בזה אחר זה נבעה ממספר שיקולים וגורמים שונים, לרבות כשלים טכניים, וכי למעשה מעת שהוקם אתר הוא נועד להחליף את קודמיו.  כמו כן, יש לדחות את טענת הנתבע כי יש להבחין בין אתר DB ליתר האתרים, מאחר שאתר זה הציע כביכול מוצרים שונים.  זאת, מאחר שהנתבע לא הוכיח את טענתו זו בראיות.  מנגד, ראיתי לאמץ את גרסת התובע שטען בהקשר זה כי ההבדל היחיד בין אתר DB לקודמיו היה בכך שהוא הניב רווחים לכאורה.  התובע העיד בהקשר זה בחקירתו הנגדית כי:

"אין שום דיבור על הסכמות אחרות.  המיזם הוא אותו מיזם המוצרים הם אותם מוצרים האתרים הם אותם אתרים, אז מה השתנה מה מה בדיוק השתנה שפתאום אנחנו מרוויחים אז אתה לא שותף שאנחנו מרוויחים? שום דבר לא השתנה אנחנו מדברים על אותם אתרים אותם מוצרים הכל אותו דבר.  ואני המשכתי לעשות את העבודה בדיוק אותו דבר.  אז מה השתנה? למה כי בנקודת זמן הזאת אני בחוץ למה איפה זה נאמר?" (פרוטוקול, עמ' 23, ש' 27-32).

  1. זאת ועוד, בעדותו ניסה הנתבע לטעון תחילה כי התובע "היה שותף לאתר אינטרנט" (פרוטוקול, עמ' 41, ש' 35), אלא שמיד לאחר מכן התייחס לכל שבעת האתרים כמקשה אחת, כדלקמן:

"את השם בחרנו אחרי שהסכמנו שהוא מתחיל לבנות את האתר.  זה התחיל עם לייף עם קורונה, אחרי זה זה עבר לטופיר מרצ'נט טיטי אמ סטוק, זה השם של האתר.  אחרי זה עברנו יכול להיות שהיה עוד אתר בין היתר שנפתח גרין פייס מס, אבל הוא לא היה פעיל.  הטיטי אמ סטוק הפך להיות טיטי אמ סופליירס אם אני לא טועה אבל אני לא בטוח כן די בטוח בזה.  ואז טיטי אמ סופלייר היינו בהפסדים עצומים מהאתרים האלה לא הצלחנו כמעט למכור כלום.  ואחרי זה בהמשך פתחנו עוד אתר נוסף שנקרא די בי פרוטקטיב.  מה עוד אתה רוצה לדעת?" (שם, עמ' 42, ש' 1-8).

  1. בנוסף, עיון בתכתובות מלמד כי הצדדים המשיכו לפעול גם בקשר עם אתר DB עד לחודש ינואר 2021. הנתבע אף אישר בעדותו כי התובע נטל חלק בהקמת אתר DB (פרוטוקול, עמ' 52, ש' 11 - עמ' 54, ש' 15).  זאת, בעוד שבכתב ההגנה נטען כי בחודש מאי 2020 פעל יחד "עם שני גורמים שאינם צד להליך זה" להקמת אתר DB (סע' 26 לכתב ההגנה).  לבסוף, הנתבע אישר כי בין הצדדים נכרת הסכם בקשר עם המיזם, בזו הלשון: "היה אופציה להרוויח אם המיזם מצליח ודן עומד בדברים שהוא מתחייב בהם, כמו שקבענו בהתחלה אז דן היה מקבל כסף" (פרוטוקול, עמ' 66, ש' 13-15).
  2. בהקשר זה יש לזקוף את התפתחות גרסת הנתבע כנגדו. כך, בעוד שבכתב ההגנה טען הנתבע כי התובע ביקש להיות שותף באתר, הוא הצהיר בהמשך כי לאחר ששוחח עם התובע וסיפר לו על המיזם התובע ביקש מצידו לקחת חלק במיזם (סע' 5 לתצהיר הנתבע).  כמו כן, הנתבע הצהיר כי החליט, יחד עם פולנסקי, להיעזר בשירותיו של התובע והוא הוגדר כבעל תפקיד (שם, בסע' 6).  בהמשך, מציין הנתבע כי חלקו של התובע "במיזם כבר מראשיתו הצטמצם מאוד ביחס לתוכניות המקוריות" (שם, סע' 25( ואישר כי היה זה הוא שצרף את התובע למיזם (שם, סע' 38), ולבסוף טען כי התובע "תפס שהוא הפסיק להיות חלק מהמיזם באתר dbprotective.com (אתר DB - ר' ג'(" (שם, סע' 43).
  3. יתרה מזו, יש לזקוף לחובת הנתבע את אי הבאתם של עדים רלוונטיים למתן עדות לצורך הוכחת טענה זו. כך, אי הבאת עדויות מטעם שותפיו הנטענים של הנתבע במיזם, ובפרט ביחס לנסיבות הקמת אתר DB, מקימה כנגדו חזקה שאילו העידו הייתה עדותם פועלת לחובתו.  אי-העדתם מחזקת אפוא את גרסת התובע, שמצאתיה סבירה ומתיישבת עם מארג הראיות (ע"א 7300/21 אסרף נ' בובליל, פיסקה 36 לפסק דינו של כב' השופט ע' גרוסקופף וההפניות שם (12.3.2024().  מסקנת הדברים היא אפוא כי טענת הנתבע שלפיה ההצעה נגעה לאתר מסוים ולא למיזם בכללותו, דינה להידחות, ואין לקבל את ניסיון הנתבע להפריד את אתר DB מיתר האתרים.
  4. אשר ליתר התנאים הדרושים שהותוו בעניין אינטגרציה: אין חולק כי היוזמה העסקית מושא ההליך נועדה לשם יצירת רווח. הנחת המוצא היא כי התובע עותר בתביעתו לקבל סעד של מתן חשבונות לצורך בירור עניין זה ממש.  לאמור, אם המיזם הניב רווחים אם לאו, לנוכח נחיתותו האינפורמטיבית.  בהקשר זה טוען התובע כי המיזם הניב לכאורה רווחים נאים, העולים כדי 200, 000 דולר בחודש (נספח 25 לתצהיר התובע).  אף כי הנתבע עמד על הטענה כי המיזם לא הניב רווחים, הרי שלא ניתן לשלול את הטענה כי המיזם הניב רווחים במועדים הרלוונטיים ובעת שהצדדים פעלו יחד (פרוטוקול, עמ' 45, ש' 10-11; עמ' 66, ש' 35-36).  זאת, בין היתר, בשים לב לכך שהנתבע אישר למעשה כי אתר שלא היה רווחי והסב הפסדים נסגר והוחלף באתר חדש ועוד אישר כי אתר DB נותר פעיל.  גרסה זו מתיישבת עם טענת התובע (בהקשר זה ראו למשל פרוטוקול, עמ' 17, ש' 6-9).  כמו כן, בסעיף 26 לכתב ההגנה ציין הנתבע כי הפעילות בגדרו של אתר זה הייתה "ענפה ורחבה", תיאור המתיישב, על פניו, עם קיומן של הכנסות.  בנוסף, העיד הנתבע בקשר לפעילות באתר DB כי "ודן (התובע - ר' ג'( רוצה להיות פעיל ברגע שיש הצלחה" (שם, עמ' 51, ש' 34), משל הייתה הצלחה בדמות הכנסות.  ועוד באותו הקשר טען בתכתובות מיום 31.8.2020 כי "על החודש וחצי האחרונים הרווחנו 120 אלף דולר.  שזה בערך מכסה הבור שהיינו בו" (עמ' 431 לתצהיר התובע, תכתובות מיום 31.8.2020, שעה 2:41:03).

בשולי הדברים, ובכל הנוגע לטענת הנתבע בדבר אי קבילותם של דוחות "גוגל אנליטיקס" שהציג התובע, איני נדרש להכריע בה במסגרת שלב זה.  כפי שהודגש לעיל, בשלב הראשון של תביעה למתן חשבונות נדרש התובע להוכיח זכות תביעה לכאורה בלבד, ואין הוא נדרש להוכיח את שיעור הרווחים או את עצם קיומם ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי רגיל.  דוחות אלו הוצגו אפוא כאינדיקציה ראייתית לכאורית לקיומן של הכנסות מפעילות האתרים, ולצורך זה, ובצירוף יתר הראיות שפורטו לעיל, ובכלל זה הודאות הנתבע עצמו, די בהם.  שאלת קבילותם, משקלם ודיוקם של הדוחות תתברר, ככל שיידרש, בשלב השני של ההליך, לאחר קבלת החשבונות והשוואתם לנתונים שיימסרו.  ממילא, דווקא הפער הנטען בין נתוני הדוחות לבין טענת הנתבע להעדר רווחים מחדד את הצורך בסעד של מתן חשבונות, שנועד בדיוק לברר נתונים אלה לאשורם.

  1. בהמשך לכך, הצדדים אישרו במספר לא מבוטל של הזדמנויות, הן בגדרו של הליך זה הן בתכתובות מזמן אמת, כי בין הצדדים התקיים שיתוף משאבים, במסגרתו הנתבע ניהל את הפעילות העסקית, השקיע מהונו הפיננסי והיה אמון על גיוס כספי ההשקעה הדרושים ואילו התובע השקיע מצידו מסגולותיו המקצועיות, ובכלל זה הקים אתרי-אינטרנט ודאג לתפעולם.
  2. בנוסף, מחומר הראיות עולה עוד כי לצדדים הייתה שליטה משותפת על ניהול המיזם, אף אם לא ביחסים שווים. אומנם הצדדים הסכימו כי המיזם ינוהל בידי הנתבע לרבות ניהול בלעדי של התחום הפיננסי.  בהקשר זה התובע חזר והבהיר כי "מה זה משלם הוא (הנתבע - ר' ג'( השותף הבכיר...  מבחינתי לבר היו 80% אז הוא מנהל המיזם הוא זה שניהל את הכסף" (פרוטוקול, עמ' 30, ש' 22-23).  מנגד, אין להפחית מחשיבות הפקדת הפן הטכני בידיו של התובע.  שכן, הפן הטכני הוא שעמד בלב המיזם וכלל את הקמת התשתית, קרי הפלטפורמה המקוונת ואחזקתה, לשם ממכר המוצרים ללקוחות.  בהקשר זה נטען ולא נסתר כי המיזם התבסס כולו על מכירה מרחוק באמצעות אתרי אינטרנט, כי הנתבע פנה לתובע לנוכח העדר הבנה של התחום וכי הוא היה זה שהקים את התשתית הראשונית למיזם ושפעילותו הייתה דרושה למיזם ולנתבע (בהקשר זה ראו את טענת התובע בפרוטוקול, עמ' 8, ש' 35-36 ובעמ' 11, ש' 15; עמ' 59, ש' 34-35; עמ' 65, ש' 17).  בנוסף, הנתבע העיד שהתובע הקים את האתרים (ראו למשל, שם, בעמ' 42, ש' 14-20), ולא הצליח לבסס את הטענה כי האתרים הוקמו בידי גורמים אחרים.  כפועל יוצא כלל הסיסמאות ושמות המשתמש בקשר עם האתרים היו מצויים בידיו של התובע, באופן המבטא את מידת מרכזיותו ושליטתו של התובע בנכס העיקרי של המיזם - האתרים.  לא בכדי הנתבע הלין על כך שהתובע "החזיק בנכסיו" (שם, עמ' 71, ש' 21-25).
  3. יתרה מזו, תכתובות מזמן אמת מעידות על כך שהצדדים ראו עצמם כמי שפועלים במשותף במיזם ושתפקידו של התובע בו היה משמעותי. זאת, בניגוד לטענת הנתבע שלפיה תפקידו של התובע הסתכם בעניין טכני זניח.  אומנם התובע ביצע פעולות "טכניות" לעיתים בקלות ובמהירות, אך אין בכך כדי לפגום בחשיבותן.  התובע היה בעל תפקיד משמעותי, ובראשית הפעילות המשותפת אף פעל לאיתור ספק לרכישת מלאי מסכות (פרוטוקול, עמ' 24, ש' 7-25).  בהקשר זה, הנתבע עמד בזמן אמת על חשיבות איתורו של גורם זה (ראו למשל בעמ' 40-41 ו-77 לתצהיר התובע), ואף סבר בזמן אמת כי אם יחליט התובע לסיים את חלקו במיזם, יהיה זכאי לתגמול בגין כך (שם, עמ' 85, תכתובות מיום 29.3.2020, שעה 14:58:24).  אבהיר כי לא נעלמו מעייני טענות הנתבע בקשר עם נזקים שנגרמו כביכול כתוצאה מקשר זה, אולם אף טענות אלה נטענו בעלמא ולא הובאה כל ראיה בעניין (מבלי להכריע בשלב זה בטענת הקיזוז, שמקומה להתברר, ככל שהנתבע יעמוד עליה, בשלב השני של ההליך, יוער כי היא נטענה ללא פירוט וללא תימוכין; הנתבע לא צירף חוות דעת מומחה או אסמכתאות כלשהן להוכחת הנזק הנטען).  כך או כך, אין בהן כדי לשנות מן העובדה שהתובע ביצע פעולות מהותיות לאיתור ספק לצורך קבלת המלאי הראשוני.
  4. כמו כן, יש לזקוף בהקשר זה את התפתחות גרסת הנתבע כנגדו. כזכור, הנתבע טען תחילה כי לתובע לא היה קשר למיזם, כי היה שותף להקמת אתר אחד בלבד, כי לא שוחח עם גורמים אחרים בקשר עם המיזם או כי לא ביצע כל פעילות מהותית בקשר עימו, אך בחקירתו הנגדית טען אחרת (ראו למשל, פרוטוקול, עמ' 57, ש' 15-16; עמ' 61, ש' 38).  כמו כן, האינטנסיביות של תכתובות הצדדים מזמן אמת ומשכן מחזקים את גרסת התובע, שלפיה נטל חלק מהותי במיזם וביצע מספר רב של פעולות משמעותיות בקשר עימו.  בנוסף, נטען ולא נסתר כי התובע ביצע מספר לא מבוטל של פעולות, המשקפות מעורבות ושליטה משותפת במיזם, לרבות קידום האתר, רכישה ורישום של "דומיינים" לצורך הקמת האתרים, ביצוע פעולות גרפיות ותחזוקת האתרים (פרוטוקול, עמ' 30, ש' 18-4; סע' 28 לתצהיר התובע).  יוצא אפוא שניסיון הנתבע להציג את תפקיד התובע כסיוע גרידא אינו מתיישב עם מכלול הראיות שבתיק.
  5. בהמשך לדברים האמורים יודגש, כי ההסדר בין הצדדים כלל חלוקה ברווחים ובהפסדים: הנתבע נשא בהשקעה הכספית, התובע השקיע ממרצו, מזמנו ומכישוריו, ובהעדר רווחים נשאו שניהם בהפסד, כל אחד באובדן השקעתו; ומנגד נקבע מנגנון לחלוקת הרווחים.
  6. מסקנת הדברים בדבר מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות מתחזקת אף לנוכח הודאותיו של הנתבע. למעשה, הנתבע הודה במספר הזדמנויות, הן בזמן אמת הן בגדרו של ההליך דנא, כי התובע זכאי לסעד של מתן החשבונות.  כך למשל, הנתבע הכיר בזכותו של התובע בזו הלשון:

"הנתבע:     מה אתה רוצה בקיצור

עמוד הקודם1...45
67עמוד הבא
Skip to content