המבקשת טענה כי קיים חשש שהדירקטורים באדמה מטעמה של החברה הסינית יקבלו החלטות משיקולים זרים, ולא רק החלטות שמטרתן היא מיצוי הפוטנציאל הכלכלי בפעילות אדמה. המבקשת ציינה כי ניגוד העניינים אליו היא מתייחסת מצוי בשני מישורים – ניגוד עניינים בין דסק"ש ואדמה לבין CNAC; וניגוד עניינים של הדירקטורים שמכהנים באדמה מטעם CNAC. בהתייחס לדירקטורים המכהנים בדירקטוריון אדמה מטעמה של CNAC מדובר – כך נטען – בניגוד עניינים מובנה.
- המבקשת פנתה לדסק"ש בדרישה לפתוח בהליך משפטי בקשר להפרות אלה. תשובתה של דסק"ש היתה כי היא מודעת למצב הבעייתי שתואר על-ידי המבקשת, אך (כך טענה המבקשת) היא אינה מתכוונת לעשות דבר בשלב זה. לכן הגישה המבקשת את הבקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של דסק"ש.
- בתביעה הנגזרת התבקש סעד של הצהרה לפיה CNAC הפרה את ההסכמות בינה לבין דסק"ש; וכי הדירקטורים מטעמה באדמה הם במצב של ניגוד עניינים ויש להורות על ביטול המינוי שלהם. במסגרת סעד הביניים בבקשה לאישור תביעה נגזרת עתרה המבקשת כי בית המשפט יורה - עד להחלטה בבקשת האישור - על השעיית הדירקטורים מטעמה של CNAC מתפקידם כדירקטורים באדמה, תוך שייקבע כי אדמה לא תוכל למנות דירקטורים אחרים במקום הדירקטורים המושעים.
- המשיבים 3-6 השיבו לבקשת המבקשת לסעד ביניים. הם טענו מספר טענות, ובין היתר כי אין בסיס לתביעה נגזרת, משום שהסירוב של דסק"ש לפעול אינו מונע ממניעים זרים. לגישתם, דסק"ש בדקה את הנושא והיא פועלת למימוש זכויותיה. המשיבים 3-6 הדגישו כי דסק"ש מתכוונת להמשיך לעמוד על זכויותיה, וכי מתנהל משא-ומתן עסקי ביחס לטענות נושא בקשת האישור. לגישתם, דסק"ש החליטה כי הדרך הנכונה ליישב את המחלוקת האפשרית בין כור לבין החברה הסינית היא בשלב זה דרך המשא-ומתן ולא באמצעות פתיחה בהליך משפטי. החלטה זו חוסה תחת כלל שיקול הדעת-העסקי, בהיותה החלטה של מוסדות החברה שהתקבלה ללא ניגוד עניינים והיא מיודעת ותמת-לב. לכן, אין מקום שבית-המשפט יתערב בה.
מעבר לטענות אלה, הועלו על ידי המשיבים טענות נוספות, ובכלל זה טענות בדבר העדר יריבות של דסק"ש (בשמה התבקשה הגשת התביעה הנגזרת) לבין המשיבים, טענה לפיה הסעד הזמני המבוקש הוא תיאורטי (שכן רכישת סינג'נטה טרם הושלמה ולא ברור אם היא תצא לפועל); טענות ביחס לאפשרות לבקש סעד זמני במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת שטרם אושרה; וטענות הנוגעות לשיקולים של מאזן הנוחות.