חוות דעת מומחים
- במסגרת הערעור העלו המערערים את הטענה לפיה פסק דינו של בית המשפט המחוזי "...כל כולו מבוסס... על חוות דעתו של אחד בשם חירם דנין שקרא לעצמו בשם 'מומחה', וכל עיסוקו הסתכם כפקיד, לבלר בלשכת רישום המקרקעין ובמוסדות שהתעסקו בנדל"ן וללא כל השכלה משפטית" (ראו: סעיף 4 לסיכומיהם של המערערים מיום 30.10.2007). בפתח הדברים, בטרם אתייחס לחוות הדעת עצמן, אבקש להביע צער על הלשון בה נקט בא כוח המערערים, ולהדגיש כי אין מקום להתבטאויות פוגעניות מסוג זה במסגרתו של הליך משפטי. את הטענה לפיה המומחה מטעם המשיבים נעדר השכלה משפטית (ככל שטענה זו מבוססת) ניתן היה לנסח בצורה פחות פוגענית.
- לגופו של עניין, הלכה היא כאמור כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אלא אם מסקנותיה אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר, והלכה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בקביעות המבוססות על חוות דעת מומחים מקצועיים, שנחקרו על חוות דעותיהם (ראו: ע"א 3923/06 סקו סיסטם בע"מ נ' סופרקרום בע"מ ([פורסם בנבו], 1.11.2007) בפסקה 34). במקרה דנן איני סבור כי נפל פגם המצדיק את התערבותנו במסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים. על הליך שמיעת עדותו של המומחה מטעם המשיבים דנתי בהרחבה, וקבעתי כי בית המשפט המחוזי היה מוסמך להורות על שמיעת העדות לאלתר בפני מי שמונה לכך על ידיו. לפיכך, מבחינה פרוצדוראלית לא נפל כאמור כל פגם בהתנהלות בית המשפט המחוזי בעניין זה. גם מבחינה מהותית לא מצאתי כאמור כי נפלה טעות המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור בקביעותיו של בית המשפט המחוזי המבוססות על חוות הדעת שהוגשו לו לאחר בחינה מעמיקה שלהן.
- עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מלמד כי בית המשפט המחוזי התייחס לכל אחת מחוות הדעת שהוגשה לו, הן על ידי המערערים והן על ידי המשיבים, ובחר לאמץ את האמור בחוות הדעת מטעם המשיבים. את השיקולים שהניעו את בית המשפט המחוזי בדרכו למסקנה האמורה מפרט בית המשפט המחוזי בהרחבה בפסק דינו. בין היתר, נקבע כאמור כי המומחה מטעם המערערים, ד"ר מנאע, לא הסתמך בחוות דעתו על ספרי היסטוריה משפטית; לא עיין במפות, ואת מיקום החלקות קבע רק על סמך ספרים היסטוריים; ד"ר מנאע העיד כי הוא מתקשה לקרוא תורכית בניגוד לאמור בחוות דעתו. לגבי המומחה השני מטעם המערערים, ד"ר ח'מאיסי, נקבע כי
הוא לא בדק את הסביבה ולא בדק את המסמכים בלשכת רישום המקרקעין שהמומחה מטעם המשיבים בדק. בית המשפט המחוזי אף הקדיש בחוות דעתו פרק לדיון בהערכת חוות הדעת מטעם המערערים וקבע כי בניגוד לחוות הדעת מטעם המשיבים, המומחים מטעם המערערים לא שיתפו את בית המשפט בניירות העבודה שלהם ולא ניתן היה לבקר ולבחון את הדרך שבה הם הגיעו למסקנותיהם. כן נקבע, כי חוות הדעת של המומחים מטעם המערערים היו חסרות והן לא התייחסו לרישומים בלשכת רישום המקרקעין כפי שעשה המומחה מטעם המשיבים. בנוסף, נקבע, כי לא ידוע מה טיבם של נסחי הרישום עליהם הסתמך ד"ר ח'מאיסי. עוד נקבע, כי ד"ר ח'מאיסי לא הצליח להצביע בוודאות על מיקום החלקות והוא לא נעזר במפות לביסוס מסקנותיו. לגבי ד"ר מנאע, נקבע כי על אף היותו היסטוריון בעל ידע הוא לא עיין במפות ואת מיקום החלקות קבע לפי היכרות היסטורית בלבד. מן העבר השני, נקבע בהתייחס לחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים כי זו התבססה על הרישום בלשכת רישום המקרקעין ועל ספרות משפטית (בניגוד לחוות הדעת של המומחים מטעם המערערים). כן נקבע כי האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים, לגבי סוג המקרקעין לא נסתר על ידי המערערים. עוד נקבע, כי בניגוד למומחים מטעם המערערים, המומחה מטעם המשיבים שיתף את בית המשפט בניירות העבודה שלו.