ההליכים לפני פקיד ההסדר הירדני
- לדעתי, המערערים לא הצליחו להוכיח כי הגישו תזכיר תביעה לפקיד ההסדר הירדני. נדמה כי אותו מכתב שנשלח כביכול על ידי אביו של המערער 2 לפקיד ההסדר הירדני אינו מהווה תזכיר תביעה גם לשיטתם של המערערים המציינים כי מדובר ב"מעין תזכורת תביעה". מעבר לכך, חרף טענתם של המערערים לפיה "ההסדר בחלקה נשוא הדיון מעולם לא נרשם בשם האפוטרופוס לנכסי האויב שכן נרשם בנסח הרישום כי הנכס... נרשם שהבעלים לא הוסדר... וביום 5.1.1966 נרשם בהערה כי החלקה בסכסוך" (ראו: פסקה 19 לסיכומים של המערערים מיום 13.4.2009), עיון בנספחים שהמערערים עצמם צירפו מלמד כי הוגשו התנגדויות בלתי מפורטות בקשר לחלקות, אולם בסופו של דבר אושר לוח הזכויות בחלקות (ראו: נספח מע/12 שצורף לסיכומים של המערערים מיום 13.4.2009). משעה שבסופו של יום פקיד ההסדר הירדני רשם את החלקות על שם הממונה הירדני על רכוש האויב (ראו: נספח ד לכרך 1 לתיק המוצגים מטעם האפוטרופוס), משמעות הדבר כי טענתם של המערערים לבעלות, ככל שהועלתה, נדחתה על ידי פקיד ההסדר הירדני. יוער כי בלוח הזכויות נרשם כי קיימת תביעה מטעם יורשי סעדה בת סלים גרמה אולם לא נזכרה כל תביעה או התנגדות של מי מהמערערים.
- מסקנה זו מתבקשת גם לאור העובדה שהמערערים לא פנו בדרישה לקבלת דמי שכירות על החלקות בתקופת שלטונם של הירדנים על המקרקעין. בעניין זה העיד המערער 2 בבית המשפט המחוזי כי הממונה על נכסי האויב שילם דמי שכירות עד שנת 1948 "ואחר כך לא שילם". כאשר נשאל המערער 2 האם הוגשה תביעה נגד הממונה על הרכוש הירדני, השיב המערער 2 בשלילה וטען כי לא הוגשה תביעה מאחר ותקופת החכירה לא הסתיימה (ראו: פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 16.5.2005 בעמ' 61-60). הממונה על הווקף, מר יחיא זכריה נביה עבד רבו העיד בבית המשפט המחוזי כי הממונה על רכוש האויב הירדני לא רק שלא שילם דמי שכירות אלא גם השכיר את החלקה. עוד טען הממונה על הווקף, כי הוגשה תביעה בשנת 1966 "למשרד הטאבו" ולא לבית המשפט, הגם שהעיד כי אין מסמך המעיד על כך. העד אישר כי לפני שנת 1966 לא הוגשה כל תביעה ואף אישר כי אין כל רישום על שם ווקף עבד רבו בטאבו (ראו: פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 16.5.2005 בעמ' 64-63). לממונה על הווקף לא היה הסבר מדוע הממונה על ההסדר הירדני רשם את החלקות על שם הממונה על רכוש האויב. תשובתו היתה: "לא יודע. הם ממשלה והם רושמים מה שהם רוצים" (ראו: פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 16.5.2005 בעמ' 66).
- למעשה, גם לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר החלקות הוקנו לאפוטרופוס, לא פנו המערערים בדרישה כלשהי לגבי החלקות. כך גם לאחר שנת 1972 כאשר בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את הליכי ההסדר הירדני. רק בשנת 1992 פנה בא כוח המערערים לאפוטרופוס בדרישה לקבל את חלקו של הווקף בדמי השכירות ובשנת 1995 הגישו תזכורת תביעה לפקיד ההסדר.