מיקום וגבולות החלקות
- המערערים ניסו להוכיח את גבולות החלקות נשוא המחלוקת כפי שהם באים לידי ביטוי במסמכים שהגישו. כדי להוכיח את טענתם הגישו המערערים שתי חוות דעת. בחוות הדעת הראשונה, ציין המומחה, ד"ר מנאע, כי הוצגה לו תעודת רכישת אדמה בשיח' ג'ראח ("אל-ג'ראחיה") באזור הנקרא "אל-מקאע". ביחס למיקום החלקה ציין המומחה מטעם המערערים:
"אדמת אל-מקאע אשר בשיח' ג'ראח, נשוא המחלוקת בתיק זה, אינו הנכס היחיד המוקדש על ידי האחים [מחמד ואבראהים מעו אל סעדי – י.ד.]. גבולותיו מדרום כרם אל-חמאמי וכרם חמד ומצפון כרם אל-בסטאמי וכרם סעדה... אותה קרקע באדמת אל-מקאע נמצאת מעבר לדרך אשר ממזרחה נמצא המסגד בשיח' ג'ראח" (ראו: סעיף 21 לחוות הדעת של ד"ר מנאע).
ד"ר ח'מאיסי, המומחה הנוסף מטעם המערערים, ציין בחוות דעתו כי המקום נשוא המחלוקת נקרא בשם "ארד אלמקאע" בשיח' גראח, שגבולותיו: "דרומה כרם אלחמאמי וכרם חמד, ממזרחה הדרך השמישה, מצפון כרם אלבוסטאמי וכרם סעדה, וממערב הדרך השמישה". עוד ציין המומחה מטעם המערערים כי הוא לא מצא בכל מסמך שהמקום נקרא יהודיה או אליהודיה כנטען על ידי המומחה מטעם המשיבים ועל ידי מר מאיר נדב (אשר מטפל בנכסים המנוהלים על ידי האפוטרופוס בירושלים המזרחית והגיש תצהיר לבית המשפט המחוזי). ד"ר ח'מאיסי הגיע למסקנה כי "אליהודיה נמצאת מצפון מזרח לארד אלמקעא (נחלת שמעון או אם הארון). דהיינו אליהודיה היינו אתר אחר ולא ארד אלמקעא" (ראו: עמ' 3 לחוות הדעת של ד"ר ח'מאיסי).
- המשיבים מן הצד השני טענו כי מאחר והחיג'ה שריעה מתייחס לגבולות שלא לפי מפת קואורדינאטות היה על המערערים להוכיח את מיקומן של החלקות מכל ארבעת רוחות השמים, דבר שלא נעשה לשיטתם.
- סבורני כי הדין עם המשיבים וכי המערערים לא הצליחו להוכיח כי המתואר בחיג'ה שרעיה מתייחס לגבולות החלקות נשוא הערעור. כאשר מדובר בשטר לפי השיטה הישנה, ולא לפי מפת קואורדינאטות, היה על המערערים להוכיח את מיקומו מכל ארבעת רוחות השמיים. קרי, היה על המערערים להוכיח היכן מדרום נמצא כרם אלחמאמי וכרם חמד, היכן ממזרחה נמצאת הדרך השמישה, היכן מצפון נמצאים כרם אלבוסטאמי וכרם סעדה והיכן ממערב נמצאת הדרך השמישה. בעניין זה כבר נקבע בעבר:
"כלל נקוט בידי בית משפט זה, הוא: מי שמסתמך על שטר-רישום, שאין גבולותיו מאומתים על ידי מפת מדידה; חייב לשכנע את בית המשפט, שאותו שטר אכן חובק בתוך גבולותיו את הקרקע שבסכסוך" [ראו: ע"א 547/85 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' האפוטרופוס על נכסי נפקדים, ([פורסם בנבו], 26.5.1988); וראו גם: עניין חג'אזי, לעיל, בפסקה י"ב; ע"א 1236/92 לוי נ' ווקף חסן אלחוסיני, פ"ד נא(2) 231, 239 (1997) (להלן: עניין לוי); ע"א 117/87 אל-משני נ' יורשי אברהם בלומנטל, פ"ד מג(3) 764, 769 (1989)].